"א-שרק אלאווסט" פירסם היום תחקיר שמתאר כיצד ישראל ביצעה ב-1 בספטמבר מבצע חשאי לחטיפתו של מועין אל-עראביד, בכיר במערך הביטחון של חמאס, מתוך אזור שבשליטת הארגון במערב העיר עזה.
לפי המקורות שצוטטו ב"א־שרק אל־אווסט", המבצע התבסס על הכנה מודיעינית וצבאית שנמשכה כשבועיים ואף החלה למעשה כחודשיים קודם לכן.
על פי התחקיר,במהלך כעשרה ימים שקדמו לחטיפה ביצעו כוחות ישראליים חדירות כמעט יומיומיות באזור ציר נצרים והכביש החדש, שנועדו לפי ההערכה הפלסטינית לאתר מטרות או להפגין שליטה ישראלית.
במקביל הפעילה ישראל כיסוי מודיעיני נרחב באמצעות לפחות שמונה כטב"מים מדי יום באזור הכתיבה בעיר עזה, בכביש החוף ובסביבתם.
אנשי חמאס והגורמים הביטחוניים הפלסטיניים הבחינו בפעילות האווירית ודיווחו עליה, אך סברו שמדובר בהכנות לתקיפה אווירית רגילה ולא למבצע חטיפה.
החלק המרכזי במבצע היה הפעלה חשאית של אנשי שב"כ בתוך העיר.
לפי התחקיר, כחודשיים לפני החטיפה התחזו אנשי שב"כ לנציגים של ארגון סיוע בינלאומי, שהציע לפלסטינים באזור פרויקטים כלכליים קטנים, ובהם דוכנים למכירת ירקות ומשקאות.
באמצעות פעילים פלסטינים, בהם נשים, הוקמו דוכנים שסיפקו ירקות מדי יום לתושבים. בהמשך התבקשו מפעילי הפרויקט לאסוף מידע על בתים ועל תנועות של אנשים מסוימים, ובהם מועין אל-עראביד.
לאחר המבצע התברר לחמאס כי חלק מהאנשים שהפעילו את הפרויקט היו משתפי פעולה עם שב"כ. ביום החטיפה הגיעו לאזור גם אנשים נוספים שהתחזו למוכרי ירקות, הסתירו כלי נשק בתוך הדוכנים והמתינו לשעת הפעולה.
לפי התחקיר, הכוח המיוחד הישראלי הגיע לעיר עזה כבר ביום שקדם לחטיפה, כשהוא משתמש בכלי רכב אזרחיים, ובהם מיניבוס קטן.
מצלמות אבטחה של בתים, עסקים ורחובות אפשרו לחוקרים הפלסטינים לעקוב אחר תנועותיו ולגלות שהכוח שהה במשך הלילה בתוך העיר, באזור חיוני, במרחק של כארבעה קילומטרים בלבד ממקום החטיפה.
בבוקר המבצע התרכז הכוח באזור ביתו של מועין אל-ערביד, שהיה אמור לקיים באותו יום את טקס אירוסי בנו. לפי התחקיר, סביב הבית פעלו אנשי שב"כ שהתחזו למוכרי ירקות, ובמקום הייתה למעשה קבוצה גדולה של לפחות 30 אנשי כוח מיוחד ישראלי.
החטיפה עצמה בוצעה מתוך המיניבוס, כאשר אנשי הכוח הסתננו באזור יחד עם גורמים נוספים שהתחזו לאזרחים. לאחר שתפסו את מועין אל-עראביד, הם נסוגו במספר כלי רכב ובאופנועים.
צה"ל סיפק להם חיפוי אווירי וקרקעי כבד, תקף כלי רכב של הכוח שנשא לוחית פלסטינית, וכוחות קרקעיים חסמו את ציר סלאח א־דין באזור ציר נצרים כדי לאפשר לכוח לצאת בבטחה ולהעביר את אל-עראביד לשטח שבשליטת ישראל.
התחקיר מדגיש כי הפעולה לא הייתה אירוע נקודתי, אלא מבצע מודיעיני מורכב שכלל חדירה עמוקה לעיר, שימוש בזהויות אזרחיות, הפעלת משתפי פעולה פלסטינים, איסוף מידע במשך תקופה ממושכת, מעקב באמצעות מצלמות וכטב"מים ותיאום הדוק בין שב"כ לצה"ל.
לאחר החטיפה עצרו מנגנוני הביטחון של חמאס משתפי פעולה ואנשים שהיו קשורים לפרויקט הסיוע המזויף, והחלו לחקור אותם.
לפי "א־שרק אל־אווסט", אין זו הפעם הראשונה שישראל משתמשת בכיסוי של מוסדות בינלאומיים לצורך פעולות מיוחדות בתוך הרצועה. המאמר מזכיר גם את החדירה הישראלית למתחם בית החולים שיפא במרץ 2024, כאשר כוח מיוחד חדר למתחם לפני הגעת תגבורת צבאית, במבצע שנמשך כשבועיים ובמהלכו נהרגו ונעצרו פעילי חמאס, ובהם אנשי הזרוע הצבאית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
