בנאומו הראשון אתמול, לאחר התבוסה הקשה שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע הקדנציה, התייחס נשיא ארה״ב דונלד טראמפ להשפעת המלחמה עם איראן על תוצאות הבחירות.
טראמפ הודה כי הטענה שהמלחמה הייתה אחת הסיבות להפסד מפלגתו היא ״נכונה במידה רבה״, אך הבהיר כי אינו מתחרט על המהלך הצבאי. לדבריו, אסור לאפשר לטהראן להשיג נשק גרעיני, והוא אף הוסיף: ״זה היה שווה את זה״.
הוא גם הבהיר כי אין לו התנגדות לדברים שפרסם סגנו, ג׳יי.די. ואנס, אשר קשר בין המלחמה לבין ההפסד בבחירות וכתב: ״הסיבה להפסד שלנו היא המלחמה״.
טראמפ הוסיף כי בכל הנוגע למלחמה עם איראן, לא היה משנה דבר בדרך שבה פעל.
לדברי גורמים מדיניים, הדברים האלה ממחישים את הדילמה שבה ניצב הנשיא האמריקני לאחר ההפסד בבחירות. מצד אחד, המלחמה עם איראן גבתה ממנו מחיר פוליטי משמעותי, והשליטה הדמוקרטית בשני בתי הקונגרס צפויה להקשות עליו לקדם את מדיניותו. מצד שני, טראמפ ממשיך להציג את מניעת הנשק הגרעיני מאיראן כיעד אסטרטגי מרכזי, והוא אינו מוכן להצטייר כמי שנכשל בהשגתו.
להערכת גורמים מדיניים בכירים, ההפסד בבחירות עלול להציב את טראמפ בפני מציאות פוליטית חדשה, שבה יכולתו לקדם את מדיניותו תיתקל במכשולים משמעותיים יותר. הדמוקרטים יוכלו להשתמש בסמכויות החקיקה, התקצוב והפיקוח של הקונגרס כדי להגביר את הלחץ על הממשל, לדרוש הבהרות בנוגע לניהול המלחמה, לזמן בכירים לעדות ולפתוח בחקירות בנוגע למדיניות הנשיא.
עם זאת, אותם גורמים מדיניים מעריכים כי טראמפ נחוש להביא לסיום מוצלח של המערכה מול איראן ולמנוע מהמשטר בטהראן את היכולת לייצר נשק גרעיני. לדבריהם, הנשיא ירצה לנצל את השנתיים שנותרו לו בבית הלבן כדי לבסס את מורשתו ולהיכנס להיסטוריה כמי שריסן את איראן והסיר את האיום הגרעיני שהיא מציבה.
על פי הערכתם, דווקא הרצון להשיג הישג היסטורי כזה עשוי לדחוף את טראמפ לשקול ברצינות סבב לחימה נוסף נגד איראן, בשיתוף פעולה עם ישראל. זאת במיוחד לנוכח העובדה שהמגעים העקיפים בין וושינגטון לטהראן לא הניבו עד כה הסדר מדיני.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי תוצאות הבחירות בארה״ב מעודדות מאוד את ההנהגה האיראנית. בטהראן רואים בהן הצלחה של האסטרטגיה האיראנית והוכחה לכך שהיכולת למשוך זמן ולנהל מלחמת התשה מדינית וצבאית פעלה לטובת המשטר.
להערכת אותם גורמים, ההנהגה האיראנית עלולה להקשיח עוד יותר את עמדותיה במשא ומתן, מתוך הנחה שמעמדו הפוליטי של טראמפ נחלש וכי יכולתו להוביל מהלך צבאי נוסף מוגבלת.
אולם מנגד, הגורמים הביטחוניים מעריכים כי סיום הבחירות עשוי להעניק לטראמפ מרחב פעולה צבאי גדול יותר בטווח המיידי. לאחר שהבחירות הסתיימו, הוא אינו נדרש עוד להתמודד עם החשש שהסלמה צבאית ועלייה במחירי הדלק יפגעו במועמדי מפלגתו. נוסף על כך, עד להשבעתו של הקונגרס החדש ב־4 בינואר, עשוי לעמוד לרשותו חלון הזדמנויות מוגבל להפעלת כוח צבאי.
לדברי הגורמים הביטחוניים, טראמפ עשוי לראות בתקופה הזאת הזדמנות להפגין כוח, לשקם את ההרתעה האמריקנית ולהשיג הישגים בזירה הבינלאומית, לפני שהקונגרס החדש יתחיל להפעיל עליו לחצים ומגבלות. עם זאת, תקיפה נוספת באיראן עלולה לפתוח מערכה אזורית רחבה, לסבך את ארה״ב בעימות ממושך וליצור עבור הנשיא משבר פוליטי וכלכלי דווקא בתקופה שבה מעמדו הפנימי נחלש.
הזירה הצבאית על סף פיצוץ
ההיערכות הצבאית של איראן וארה״ב לקראת מה שמכונה ״המלחמה השלישית״ העלתה את מפלס המתח באזור לרמות שיא. ריבוי הכוחות והאמצעים הצבאיים, לצד חוסר האמון העמוק בין וושינגטון לטהראן, מגבירים את הסכנה שכל תקרית צבאית תהפוך לניצוץ שיצית עימות רחב היקף, גם אם אף אחד מהצדדים לא התכוון להגיע למלחמה כוללת.
העימות אינו מתנהל רק בזירה הצבאית, אלא גם בזירה הדיפלומטית. ארה״ב ואיראן ממשיכות לדבוק בעמדותיהן הנוקשות, בניסיון לשמר את הישגיהן ולכפות על הצד השני ויתורים משמעותיים. הפערים בין עמדות הצדדים מקשים על מציאת נוסחה מוסכמת ומעמידים את המתווכים בפני משימה מורכבת.
קטאר מובילה בימים אלה את מאמצי התיווך בין וושינגטון לטהראן. שליחים קטארים הגיעו לטהראן כדי לקדם שיחות על נוסח טיוטת הסכם, שהמשא ומתן לגביה נמשך כבר כמה ימים. מקורות המעורים בפרטים מדווחים על התקדמות מסוימת, אך מדגישים כי המצב עדיין שברירי וכי הפערים בין הצדדים נותרו גדולים.
משרד החוץ הקטארי הודיע כי הוא מעביר באופן רציף ובזמן אמת את ההצעות ההדדיות בין הצדדים, והביע אופטימיות באשר לאפשרות להגיע להסכם. דובר המשרד, מאג׳ד אל־אנסארי, ציין כי שתי המדינות בוחנות את ההצעות שהגישה קטאר במסגרת מאמצי התיווך.
אלא שהצהרותיהם של בכירים איראנים מלמדות כי הדרך להסכם עדיין ארוכה. מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאאי, אמר כי התגובה האמריקנית לדרישות האיראניות אינה משכנעת. הוא הדגיש כי על וושינגטון לקבל את שבעת התנאים שהציבה טהראן, וכי אין דרך לפתוח את מצר הורמוז ללא מילוי התנאים הללו.
דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, טען כי לא חלה התפתחות חדשה בדרך להשגת הסכם עם ארה״ב וכי חילופי המסרים באמצעות המתווכים נמשכים באותו קצב. גם יו״ר הפרלמנט האיראני וראש צוות המשא ומתן, מוחמד באקר קאליבאף, הבהיר כי איראן מוכנה להילחם וכי האחריות למניעת מלחמה מוטלת כעת על וושינגטון.
איראן תנסה לנצל את חולשתו הפוליטית של טראמפ
לדברי גורמים ביטחוניים,מבחינת ההנהגה האיראנית, תוצאות הבחירות בארה״ב עשויות לשפר את עמדת המיקוח שלה. בטהראן עשויים להעריך כי היחלשותו הפוליטית של טראמפ תצמצם את יכולתו להוביל מהלך צבאי רחב ותעניק לאיראן מרחב תמרון נוסף במשא ומתן.
האסטרטגיה האיראנית צפויה להתבסס על המשך הפגנת עמידה איתנה, שמירה על היכולות הצבאיות וניסיון להשיג הסרת סנקציות והקלות כלכליות, בלי לוותר על נכסים אסטרטגיים. טהראן מבינה שטראמפ מעוניין בהסכם שיוכל להציג כהישג מדיני, אך אינה ממהרת להעניק לו את מבוקשו ללא תמורה משמעותית.
הדרישה האיראנית לקבל את שבעת התנאים שהציבה, לצד ההתעקשות על הסדרת סוגיית מצר הורמוז, נועדה להבהיר כי איראן אינה מוכנה לנהל משא ומתן מעמדת חולשה. היא מבקשת להפוך את יכולתה לשבש את התנועה הימית באזור ואת האיום על האינטרסים האמריקניים והאזוריים לקלפי מיקוח.
עם זאת, אומרים גורמים ביטחוניים, גם בטהראן מבינים כי עימות צבאי נוסף עלול לגבות מהמשטר מחיר כבד. המשך הלחץ הכלכלי, הפגיעה בתשתיות והאפשרות להרחבת המערכה עלולים להציב בפני ההנהגה האיראנית אתגרים קשים. לכן, לצד ההצהרות התקיפות, יש לאיראן אינטרס להשאיר את ערוץ המשא ומתן פתוח ולנסות להשיג הסדר בתנאים נוחים לה.
האם טראמפ יבחר במלחמה או בהסכם?
השאלה המרכזית היא כיצד יפרש טראמפ את תוצאות הבחירות ואת מרחב הפעולה שנותר לו.
להערכת גורמים מדיניים, ההפסד עשוי להגביר את רצונו להציג הישג משמעותי במדיניות החוץ, אך הוא עלול גם לגרום לו להיזהר יותר מפני הסתבכות צבאית שתעניק ליריביו הדמוקרטים הזדמנות להחליש אותו עוד יותר.
כמה שיקולים עשויים להכריע את הכף. הראשון הוא הערכת הממשל בדבר האפשרות להשיג הישגים צבאיים ברורים בזמן קצר, בלי להיגרר למלחמה אזורית ממושכת. השני הוא מידת הנכונות של איראן להתפשר בסוגיות המרכזיות, ובראשן מצר הורמוז והסוגיות הביטחוניות והגרעיניות. השלישי הוא עמדת בעלות בריתה של ארה״ב באזור והחשש מפגיעה בתשתיות האנרגיה ובנתיבי השיט. ולבסוף, טראמפ יצטרך להביא בחשבון את המאבק הפוליטי הפנימי ואת האפשרות שהקונגרס החדש יפעל להגביל את חופש הפעולה של הממשל.
קיימת גם אפשרות של דרך ביניים. טראמפ עשוי להמשיך להפעיל לחץ צבאי וכלכלי על איראן, לשמור על כוננות גבוהה ולהותיר את איום התקיפה על השולחן, אך במקביל לאפשר למתווכים הקטארים להמשיך במאמציהם. כך יוכל להציג את עצמו כמי שמפעיל לחץ על טהראן ואינו מוותר על היעדים האמריקניים, בלי לשאת מיד במחיר של מלחמה חדשה.
ההפסד בבחירות אינו מבטיח שטראמפ יתקוף באיראן, אך הוא עשוי לשנות את חישוביו ולהעלות את הסיכון למהלך צבאי, במיוחד אם המשא ומתן ייקלע למבוי סתום או אם תתרחש תקרית צבאית חמורה במפרץ. מנגד, אם יצליחו המתווכים לגבש הסדר שיאפשר לנשיא להציג הישג משמעותי, הוא עשוי להעדיף אותו על פני פתיחת מערכה נוספת.
לדברי גורמים ביטחוניים,הסכנה המרכזית בעת הנוכחית היא שהצדדים ימשיכו להקשיח עמדות, להפגין כוח ולהציב תנאים שאינם מאפשרים פשרה, עד שתקרית אחת תכריע את הכף. במקרה כזה, ההחלטה על מלחמה עלולה להתקבל לא כתוצאה מתכנון אסטרטגי ארוך טווח, אלא בעקבות הידרדרות מהירה שאיש מהצדדים לא הצליח לעצור בזמן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
