נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר אמש כי טרם החליט כיצד להמשיך את המערכה מול משטר האייתולות. "אני מעדיף לא להרוס את יתר המדינה, אך ייתכן שאהיה חייב. תדעו בקרוב", אמר הנשיא.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי תוצאות בחירות אמצע הכהונה לקונגרס האמריקני הן מכה פוליטית משמעותית לנשיא דונלד טראמפ. הניצחון הסוחף של המפלגה הדמוקרטית אינו רק ביטוי לאי שביעות רצון ממדיניות הממשל, אלא גם איתות ברור בנוגע למחיר הפוליטי שמשלמים הרפובליקנים על המלחמה עם איראן.
הדברים נאמרו למעשה גם מתוך המחנה הרפובליקני. סגן הנשיא ג'יי די ואנס הודה כי המלחמה הייתה הסיבה המרכזית להפסד בבחירות, וטראמפ עצמו הסכים עם הערכתו.
להערכת גורמים מדיניים, מדובר בהודאה בעלת משמעות, משום שהיא מצביעה על כך שגם בבית הלבן מבינים שהמשך המערכה הצבאית אינו זוכה לתמיכה ציבורית מספקת.
לדבריהם, המלחמה, שנמשכת כבר יותר משמונה חודשים, גבתה מחיר כספי כבד, העולה על 47 מיליארד דולר, וזאת עוד לפני חישוב מלוא הנזקים שנגרמו לבסיסים האמריקניים. במקביל, היא העמיקה את המחלוקת הפוליטית בתוך ארה"ב והפכה לאחד הנושאים המרכזיים שעליהם התנהל המאבק בבחירות.
אולם, אומרים גורמים מדיניים, אסור לטעות ולחשוב שהתבוסה האלקטורלית תוביל בהכרח לשינוי מיידי במדיניות הביטחונית של טראמפ.
הנשיא עדיין מחזיק בסמכויות נרחבות בתחום הביטחון הלאומי, והוא אינו חייב לקבל את עמדת הדמוקרטים בכל הנוגע לניהול המלחמה.
המשמעות היא שטראמפ עדיין יכול להחליט על המשך הפעילות הצבאית ואף על חידוש התקיפות, אך מעתה הוא יצטרך להביא בחשבון גם את המחיר הפוליטי של כל החלטה כזאת. המלחמה אינה רק אתגר צבאי ומדיני עבורו, אלא גם נטל פוליטי שהשפעתו ניכרת בתוצאות הבחירות.
לדברי גורמים מדיניים, עם כניסת הקונגרס החדש לתפקידו, הישגי הדמוקרטים בסנאט ובבית הנבחרים יעניקו להם יכולת מוגברת לפקח על הממשל, לחקור את הוצאות המלחמה ולדרוש הסברים על האסטרטגיה הצבאית של הנשיא.
הם יוכלו להקשות על טראמפ באישור תקציבים נוספים ולנסות להגביל את חופש הפעולה שלו באמצעות המאבק על הקצאת הכספים.
עם זאת, אין בידיהם אפשרות פשוטה לכפות עליו להפסיק את המערכה הצבאית. הנשיא עדיין יכול להטיל וטו על החלטות הקונגרס, והמאבק על תקציב הביטחון עלול להפוך לעימות פוליטי ממושך.
השאלה המרכזית תהיה האם הדמוקרטים יסתפקו בהפעלת לחץ על הבית הלבן, או שינסו להשתמש בכוחם החדש כדי להוביל לשינוי ממשי במדיניות האמריקנית כלפי איראן.
איראן מזהה הזדמנות לנצל את חולשתו הפוליטית של טראמפ
עוד מעריכים הגורמים המדיניים כי ההנהגה האיראנית מעודדת מתבוסתו של טראמפ בבחירות, וכי לאיראן אין כיום תמריץ משמעותי להעניק לנשיא הסכם שיאפשר לו להכריז על ניצחון.
זוהי אחת הבעיות המרכזיות של טראמפ. הוא זקוק להישג מדיני שיוכל להציג לציבור האמריקני, אך טהראן אינה ממהרת לספק לו אותו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי בטהראן עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בוושינגטון. מבחינת ההנהגה האיראנית, תוצאות הבחירות עשויות להתפרש כהבעת אי אמון אמריקנית במלחמה וכהוכחה לכך שהמשך העימות אינו משרת את האינטרסים של ארה"ב.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהאיראנים מעריכים כי טראמפ איבד את יכולתו לפעול צבאית. הם מבינים שהנשיא עדיין יכול לקבל החלטה על חידוש התקיפות, במיוחד אם יגיע למסקנה שהפעלת כוח נוספת תאפשר לו להשיג הישג אסטרטגי או לשפר את מעמדו מול טהראן.
הגורמים הביטחוניים מעריכים כי איראן מתמקדת כיום בשלוש מטרות מרכזיות: שיקום יכולת ההרתעה שנפגעה במלחמת 12 הימים ביוני 2025, שמירה על ההישגים שהושגו במזכר ההבנות באסלאמאבאד בנוגע למצר הורמוז ולשיחות הגרעין, וניצול ההתפתחויות כדי לחזק את השפעתה האזורית לאחר המלחמה.
מבחינת טהראן, אין מדובר רק בשאלה כיצד להימנע ממלחמה נוספת, אלא גם כיצד לצאת מהעימות במצב טוב יותר מבחינה אסטרטגית.
ההנהגה האיראנית מעריכה כי הלחץ הפוליטי הפנימי בארה"ב עשוי לצמצם את מרחב הפעולה של טראמפ ולהקשות עליו להמשיך במערכה ממושכת. לכן, אין לה כיום סיבה למהר להתפשר או להעניק לו הישג מדיני.
על פי דיווחים שהגיעו לירושלים מארה"ב בצינורות דיפלומטיים, ישנם גורמים דמוקרטים בכירים הסבורים כי חידוש התקיפות עלול להעניק לאיראן הזדמנות להרחיב את העימות ולנצל את הקשיים הפוליטיים של טראמפ.
להערכתם, חידוש הפעילות הצבאית האמריקנית יהיה טעות חמורה, וחזרה לתקיפות עלולה למעשה לשרת את האינטרסים של המשטר בטהראן.
אם איראן תשתכנע כי וושינגטון מתכוונת לחדש את הניסיון להפיל את המשטר, הסכנה להתרחבות המלחמה תהיה משמעותית. במילים אחרות, המבחן אינו רק היקף הכוחות האמריקניים באזור, אלא גם האופן שבו טהראן מפרשת את המסרים המגיעים מהבית הלבן.
על רקע זה, לדברי גורמים מדיניים, גורמים בכירים במפלגה הדמוקרטית סבורים כי יש להתמקד בשלב הראשון בהסדר מוגבל סביב מצר הורמוז. להערכתם, במסגרת הסדר כזה תתחייב איראן לפתוח את המצר לחלוטין, ובתמורה תסיר ארה"ב את המצור שהטילה. את המחלוקות סביב תוכנית הגרעין והסנקציות ניתן יהיה להשאיר לשלב מאוחר יותר.
הסדר כזה עשוי לאפשר לטראמפ להציג הישג מדיני מבלי להיגרר למערכה צבאית נוספת. הוא גם יאפשר להפריד בין המשבר המיידי סביב מצר הורמוז לבין המחלוקות האסטרטגיות העמוקות בין שתי המדינות. עם זאת, אין בו כדי לפתור את המחלוקות הללו, ובוודאי לא את סוגיית הגרעין האיראני.
ישראל חוששת משינוי במדיניות הסיוע האמריקני
בישראל עוקבים בדאגה גם אחר השלכות הבחירות על היחסים עם ארה"ב. טראמפ הפתיע אפילו את אנשי ממשלו כאשר הודיע ביום הבחירות כי הסיוע האמריקני לישראל ייפסק עד סוף השנה.
לדברי גורמים מדיניים, ההתפתחויות בוושינגטון מחייבות את ישראל לבחון מחדש את הנחות העבודה שלה בנוגע ליחסים עם ממשל טראמפ. עד כה נהנתה ישראל מתמיכה אמריקנית משמעותית, אך הצהרות הנשיא סביב הסיוע הביטחוני והלחץ הפוליטי בעקבות המלחמה עם איראן מעידים, להערכתם, כי גם מערכת היחסים הזאת אינה חסינה מפני שינויים.
עם זאת, מציינים הגורמים המדיניים, חשוב להבחין בין הצהרות פוליטיות לבין החלטות מעשיות. ניצחון הדמוקרטים אינו מעניק להם שליטה מוחלטת במדיניות החוץ האמריקנית, וטראמפ עדיין מחזיק בסמכויות משמעותיות בתחום הביטחון הלאומי. גם בתוך המפלגה הרפובליקנית לא קיימת בהכרח נכונות להצטרף למהלכים שיפגעו בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.
המשמעות מבחינת ירושלים היא שהאתגר אינו מסתכם בשאלה כמה כסף תקבל ישראל מארה"ב, אלא גם בשמירה על מעמדה כשותפה אסטרטגית ובמניעת מצב שבו התמיכה בה תהפוך לנושא מרכזי במאבק הפוליטי הפנימי האמריקני.
בסופו של דבר, טראמפ ניצב בפני שתי חזיתות הקשורות זו בזו: החזית האיראנית, שבה עליו להחליט אם להמשיך במערכה או לחפש הסדר מדיני, והחזית הפוליטית הפנימית, שבה עליו להתמודד עם הביקורת על מחיר המלחמה ועם התחזקות הדמוקרטים.
לדברי הגורמים המדיניים, ישראל צריכה להביא בחשבון כי טראמפ עשוי להעדיף בתקופה הקרובה מהלכים שיקטינו את החיכוך הפוליטי בתוך ארה"ב, גם אם הדבר יחייב אותו לבחון מחדש חלק מהמדיניות שהוביל עד כה.
השורה התחתונה היא שתבוסת טראמפ בבחירות אינה מבטיחה שינוי מיידי במדיניות האמריקנית כלפי איראן או ישראל, אך היא מצמצמת את מרחב התמרון הפוליטי שלו. הוא עדיין יכול לבחור בהמשך המערכה הצבאית, אך יצטרך לשקול בכובד ראש את המחיר הפוליטי והכלכלי של החלטה כזאת.
מבחינת ישראל, הסכנה היא ששינוי המדיניות לא יתבטא בהכרח בהפסקה מיידית של הסיוע האמריקני, אלא בתהליך הדרגתי של שינוי בתנאים שבהם מוענקת התמיכה האמריקנית לישראל ובנכונותו של טראמפ לשלם מחיר פוליטי עבור המשך התמיכה בישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
