בנאומו בכנסת ב-10 בנובמבר הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני האפשרות שישראל תידרש להתמודד עם לחצים בינלאומיים להשלים עם המשך קיומו של המשטר האיראני ועם חידוש תוכנית הגרעין שלו.
״על אף המכות הקשות שהנחתנו על איראן, איראן לא מוותרת על תוכניתה להשמיד את ישראל. לאחר שהרחקנו את האיום הקיומי המיידי של תוכנית הגרעין האיראנית, איראן פועלת לחדש תוכנית זו. הדרך היחידה להסיר איום קיומי זה לצמיתות היא בהפלת משטר האייתוללות״, אמר נתניהו.
הוא הוסיף כי ישראל תעמוד כבר בזמן הקרוב בפני לחצים בינלאומיים להשלים עם איראן גרעינית ועם המשך קיומו של המשטר האיראני. לדבריו, הלחצים יופעלו גם כדי שישראל תיסוג מהישגיה הצבאיים בסוריה, בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון, ובכלל זה כדי לכפות עליה הקמת מדינה פלסטינית.
לדברי גורמים מדיניים בכירים, דבריו של נתניהו מבטאים את החשש המרכזי בירושלים לנוכח האפשרות שהמגעים בין ארה״ב לאיראן יובילו להסכם שאינו עונה על היעדים שישראל ביקשה להשיג במלחמה.
מבחינת ראש הממשלה, הסכם שיותיר את המשטר האיראני על כנו, יאפשר לו לשקם את יכולותיו הגרעיניות והטיליות וישמר את השפעתו האזורית, עלול להפוך את הישגי המערכה הצבאית להישגים זמניים בלבד.
החשש הישראלי אינו מתמקד רק בתוכנית הגרעין. בירושלים חוששים כי הסכם המבוסס על ויתורים הדדיים יעניק לטהראן לגיטימציה בינלאומית, יחזק את מעמדה באזור ויאפשר לה להמשיך לתמוך בבעלות בריתה, ובראשן חיזבאללה בלבנון, החות׳ים בתימן והמליציות השיעיות בעיראק.
מבחינת ישראל, תוצאה כזאת עלולה להיות הפוכה לחלוטין מהמטרות שלשמן יצאה למלחמה.
הפער בין יעדי המלחמה למציאות בוושינגטון
לדברי גורמים מדיניים, הדאגה בישראל נובעת גם מהפער בין היעדים שהציבה לעצמה במערכה לבין המציאות הצבאית והמדינית שנוצרה. ישראל מעוניינת בהמשך הלחץ הצבאי על איראן, אך מתקשה לראות כיצד תוכל להשיג לבדה את היעדים שלא הושגו גם לאחר השתתפותה הישירה של ארה״ב במלחמה.
בפועל, המערכה הגיעה לשלב שבו הכרעה צבאית עלולה לדרוש מחיר שוושינגטון אינה מוכנה, כרגע, לשלם. עלות חידוש הלחימה עשויה להיות גבוהה מהתועלת הצפויה ממנה מבחינת הממשל האמריקני, ולכן בבית הלבן בוחנים כעת אפשרויות לצמצום הנזקים ולמציאת הסדר מדיני.
מבחינת ישראל, הסכם שלא יוביל להפלת המשטר האיראני ולא יכלול לפחות פירוק של יכולותיו הגרעיניות והטיליות וצמצום השפעתו האזורית, ייחשב לכישלון אסטרטגי ואף לסכנה ביטחונית. החשש הוא שהסדר כזה יבטיח את הישארות המשטר האיראני על כנו, יאפשר לו להתארגן מחדש ואולי אף יעודד אותו להקשיח את עמדותיו ולדבוק בשאיפותיו הגרעיניות.
לכך מתווסף חשש מהשלכות המלחמה על מדינות האזור. המערכה העמידה במבחן את מטריית ההגנה האמריקנית, שעליה מבססות מדינות המפרץ חלק ניכר מהערכתן הביטחונית. אם המלחמה תסתיים בלי שאיראן תיכנע, עלולה להתחזק אצלן ההערכה כי יכולתה של ארה״ב להרתיע את טהראן ולהשפיע על התנהלותה מוגבלת.
מצב כזה עשוי לדחוף מדינות במפרץ, ובראשן סעודיה, להתקרב לאיראן משיקולי אינטרסים וצרכים ביטחוניים ומתוך חשש מהמשך העימות. מבחינת ישראל, מדובר בתוצאה הפוכה מזו שקיוותה להשיג באמצעות המלחמה.
בירושלים חוששים גם כי הסכם אמריקני איראני, אפילו אם יהיה זמני, יכלול סעיפים שיתחשבו באינטרסים של בעלות בריתה של איראן באזור, הן מדינות והן ארגונים שאינם מדינתיים. טהראן מדגישה את הדרישה הזאת בעקביות. קבלתה עלולה להכביד על ישראל, במיוחד בזירה הלבנונית, שבה האיום מצד חיזבאללה קרוב ומיידי, ולהעניק לארגונים הנתמכים בידי איראן כיסוי מדיני ומרחב פעולה.
המחנה האמריקני המבקש לסיים את המלחמה מתחזק
החששות בישראל גוברים בעקבות תבוסת המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס, התבוסה המחפירה, הביקורת הציבורית על המלחמה והלחץ הפוליטי על הנשיא דונלד טראמפ מחזקים את המחנה בממשל הקורא לסיים את המערכה, כך אומרים גורמים מדיניים.
סגן הנשיא ג׳יי די ואנס מזוהה עם הגישה המבקשת לצמצם את המעורבות הצבאית ולהעדיף פתרון מדיני. לכך מצטרפת הביקורת על התנהלות הממשל במלחמה ועל מעמדו של שר המלחמה פיט הגסת׳, המזוהה עם התמיכה בהמשך הלחימה.
לדברי גורמים מדיניים, הסימן הבולט לשינוי במאזן הכוחות בוושינגטון הוא דחיית חידוש התקיפות הנרחבות נגד איראן ומתן הזדמנות נוספת למאמצים הדיפלומטיים. עם זאת, עדיין לא ברור אם מדובר בשינוי מגמה יציב או במהלך שנועד להפעיל לחץ נוסף על טהראן.
מבחינת טראמפ, הסכם עם איראן עשוי לאפשר לו להציג הישג מדיני ולסיים עימות שהמחיר הפוליטי, הכלכלי והצבאי שלו הולך ומכביד. הנשיא עצמו אמר כי המלחמה הסתיימה למעשה מבחינה צבאית, ודיבר על ״מומנטום חיובי״ בעקבות פגישתו בבית הלבן עם ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה, מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת׳אני.
עם זאת, טראמפ הבהיר כי אין כרגע צורך בחידוש הפעולות הצבאיות הנרחבות, אך הכוחות האמריקניים ערוכים לפעול אם הנסיבות ישתנו. כלומר, האיום הצבאי לא הוסר מהשולחן, והוא נועד לשמש אמצעי לחץ על איראן במהלך המשא ומתן.
קטאר מנסה לקדם הסדר, בוושינגטון אין הסכמה מלאה
במקביל לשינויים בוושינגטון נמשכים מאמצי התיווך של קטאר. ראש ממשלת קטאר תיאר את שיחותיו עם טראמפ ועם סגן הנשיא ואנס כחיוביות. משרד החוץ הקטארי הודיע כי במסלול הדיפלומטי בין ארה״ב לאיראן נרשמה התקדמות ושני הצדדים הציגו תגובות חיוביות, אך הבהיר כי עדיין אי אפשר לקבוע אם הסכם קרוב או רחוק.
יום לאחר שיחותיו בבית הלבן השתתף ראש ממשלת קטאר, באופן בלתי צפוי, גם בפגישת שרי החוץ של קבוצת שבע המדינות המתועשות בפריז. לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, הוא נפגש עם שרי חוץ אירופים ועם שר החוץ הסעודי והביע אופטימיות זהירה באשר לאפשרות להגיע לפתרון דיפלומטי. לדבריו, עדיין קיימת הזדמנות למנוע הידרדרות להסלמה נוספת ולהרחבת העימות.
קטאר אינה המתווכת היחידה. גם פקיסטן, סעודיה, מצרים וטורקיה מעורבות בדרגות שונות במגעים. על הפרק עומדת הצעה להסדר מדורג, שתחילתו בהקלה במצור הימי ובהפשרת חלק מהכספים האיראניים המוקפאים, בתמורה לאפשרות של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לבקר במתקני הגרעין שנפגעו. בהמשך אמורים הצדדים לדון בפתיחה מחדש של מצר הורמוז ובסוגיית האורניום המועשר.
אולם הפערים בין הצדדים נותרו גדולים. וושינגטון דורשת ערבויות בתחום הגרעין לפני שתוותר על אמצעי הלחץ שבידיה, ואילו טהראן דורשת קודם כול את הסרת המצור והקלה בסנקציות.
גם בתוך הממשל האמריקני אין תמימות דעים. שר החוץ מרקו רוביו, המזוהה עם הקו הנוקשה, טען כי איראן מעוניינת להגיע להסכם אך עדיין אינה מוכנה לכך, וחזר והגדיר את דרישותיה כבלתי מציאותיות. הפער בין עמדות הבכירים מעיד כי בוושינגטון עדיין אין הסכמה מלאה באשר לדרך הפעולה מול איראן. מצד אחד גובר הרצון למצות את האפשרות הדיפלומטית, ומצד אחר נותרת האפשרות הצבאית על השולחן כאמצעי לחץ וכחלופה במקרה שהמשא ומתן ייכשל.
איראן מזהה הזדמנות להשיג ויתורים אמריקניים
בטהראן עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בארה״ב ומזהים את הלחצים המופעלים על טראמפ כהזדמנות לשיפור עמדות במשא ומתן. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי בעקבות תבוסת הרפובליקנים והמשבר הפוליטי שאליו נקלע הנשיא האמריקני, איראן מקשיחה את עמדותיה וסבורה שזהו העיתוי המתאים ביותר להשיג את מירב הוויתורים מוושינגטון, תוך מתן ויתורים מינימליים מצדה.
בימים האחרונים נפוצו ידיעות בתקשורת הערבית על פגישה צפויה בין סגן נשיא ארה״ב ואנס לבין מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, מוחסן רזאאי, בדוחא. הדיווחים יוחסו לראש שירות המודיעין הטורקי, איברהים קאלין, אך כלי תקשורת טורקיים מרכזיים מיהרו להכחיש אותם.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י הגדיר את הדיווחים על פגישה אפשרית כחסרי בסיס והבהיר כי אין תוכנית לקיים פגישה כזאת. לדבריו, הדרך היחידה לסיום המלחמה היא קבלת התנאים האיראניים, שהוצגו בתוכנית של טהראן לפתיחת מצר הורמוז ולהסרת המצור מעל נמלי איראן בתוך יומיים.
גם רזאאי התייחס לשמועות, קרא להפסיק להפיץ דיווחים כוזבים על משאים ומתנים מדומים וטען כי הגיעה העת לקבל את שבעת התנאים של איראן.
ב-11 בנובמבר החריף רזאאי את המסר האיראני בנוגע לסוגיית הגרעין. בראיון לערוץ אל-מיאדין אמר כי איראן לא תאפשר להוציא מתחומה אפילו חלקיק אחד של חומר גרעיני מועשר. לדבריו, טהראן הודיעה על עמדתה גם לרוסיה, שהוזכרה בעבר כיעד אפשרי להעברת מלאי האורניום המועשר במסגרת הסדר. רזאאי אף טען כי איראן מתכוונת להשתמש בחומר המועשר לצרכיה, בין היתר לפיתוח כלי שיט וצוללות המונעים באנרגיה גרעינית. ההצהרה הזאת ממחישה את הפער העמוק בין עמדת טהראן לבין הדרישה האמריקנית להבטיח שהחומר הגרעיני המועשר לא יישאר בידי איראן.
באותו ראיון הזהיר רזאאי כי במקרה של תקיפה אמריקנית נוספת, איראן לא תסתפק בפגיעה בבסיסים אמריקניים באזור. לדבריו, אם מטוסים אמריקניים ימריאו מבסיסים באירופה כדי לתקוף את איראן, גם הבסיסים האלה יהיו יעד לתגובה איראנית. האיום נועד להבהיר כי מבחינת טהראן, כל בסיס שישמש לתקיפה נגדה עלול להפוך למטרה, גם אם הוא נמצא הרחק מהמזרח התיכון.
לפי גורמים מדיניים, במערכת קבלת ההחלטות האיראנית מסתמנות שתי הערכות שונות לגבי כוונותיו של טראמפ. לפי ההערכה הראשונה, הלחצים הפוליטיים בתוך ארה״ב, חוסר שביעות הרצון מהמלחמה, עמדתן של מדינות האזור והתחזקות המחנה המתנגד להמשך הלחימה מצמצמים את הסיכוי למלחמה כוללת ורחבת היקף. לפי גישה זו, טראמפ עשוי להעדיף הסכם שילווה בלחץ כלכלי על איראן, תוך שמירה על האיום הצבאי כאמצעי לחץ.
לעומת זאת, בעלי ההערכה השנייה מטילים ספק בכך שטראמפ אכן מעדיף את המסלול הדיפלומטי, להערכתם, ייתכן שטראמפ מנצל את התקופה הנוכחית כדי להכין בחשאי תקיפה או פעולה צבאית נוספת.
במקביל למאמצים הדיפלומטיים, אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, איראן נערכת גם לאפשרות של חידוש המלחמה. ניסיון העבר, שבו התנהלו שיחות דיפלומטיות ובמקביל בוצעו פעולות צבאיות אמריקניות, הביא את הבכירים בטהראן להעלות את רמת המוכנות הצבאית.
הסימן האחרון לכך היה חשיפה תקשורתית על ידי משמרות המהפכה של עיר טילים תת־קרקעית חדשה של חיל האוויר והחלל של הארגון. באירוע השתתפו ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, האלוף עלי עבדוללהי, ומפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה, תת־אלוף מג׳יד מוסווי. במהלך החשיפה הוצגו טילים בליסטיים וטילי שיוט מסוגים שונים, לצד משגריהם.
עבדוללהי הזהיר כי אם האויב יעשה מעשה טיפשי, תגובתה של איראן תחרוג מגבולות האזור. הוא הוסיף כי ההפתעות במלחמה הבאה יתגלו בהדרגה וכי יכולות הטילים המתקדמות של איראן יפתיעו את אויביה.
המסר האיראני ברור: טהראן אינה ממהרת להתפשר. היא מבקשת לנצל את הלחץ הפוליטי על טראמפ כדי להשיג הישגים במשא ומתן, אך במקביל משדרת כי היא מוכנה גם לאפשרות של עימות צבאי נוסף.
ישראל בין הסכם בעייתי לחידוש המלחמה
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ישראל ניצבת כעת בפני שתי אפשרויות: חידוש המלחמה ללא השתתפות אמריקנית יהיה מסוכן ומורכב, ואילו הסכם שאינו מפרק את היכולות הגרעיניות והטיליות של איראן ואינו מצמצם את השפעתה האזורית עלול להותיר את המשטר על כנו ואף לחזק את מעמדו.
מבחינת נתניהו, מדובר במבחן מדיני וביטחוני משמעותי. המלחמה לא הביאה עד כה לתוצאה שישראל ביקשה להשיג, וההחלטה על המשך המערכה תלויה במידה רבה בעמדתו של טראמפ. אם הנשיא האמריקני יבחר במסלול של הסדר, ישראל תצטרך להתמודד עם מציאות אזורית שעלולה להיות שונה מאוד מזו שקיוותה ליצור באמצעות המלחמה.
הסוגיה המרכזית היא לא רק אם טראמפ יצליח להגיע להסכם עם איראן, אלא מה יהיו תנאיו ומה יישאר בידי המשטר בטהראן לאחר החתימה עליו. טראמפ מבקש לסיים את המלחמה מעמדת מנצח, איראן רוצה להסיר את המצור ולשמור על יכולות ההרתעה שלה, ואילו ישראל חוששת שהסדר מדיני יהפוך את הישגי המלחמה לזמניים בלבד.
גורמים מדיניים אומרים כי המאבק על עתיד המערכה מול איראן נמשך אפוא בשני מסלולים במקביל, במסלול הדיפלומטי ובמסלול הצבאי. בשלב הזה אין עדיין הכרעה, לא בשאלת המשא ומתן ולא בשאלת חידוש הלחימה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
