גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל מחדשת את התקיפות האוייריות בסוריה ובלבנון כדי להילחם בתופעת הברחות הנשק מאיראן לחזבאללה בלבנון דרך שטח סוריה.
חיל האוויר תקף בלילה שבין ראשון לשני השבוע משלוח אמצעי לחימה באזור ג'נתא, בגבול סוריה ולבנון, שהיה מיועד לחיזבאללה.
לפי הודעת דובר צה"ל, הנשק נועד לחזק את היכולות הצבאיות של הארגון ולסייע לו לקדם פעולות טרור נגד ישראל וכוחות צה"ל. התקיפה היא חלק מהמאמץ הישראלי לבלום את נתיבי הברחת הנשק מסוריה ללבנון ולמנוע מחיזבאללה לשקם את כוחו הצבאי.
גורמים ביטחוניים מסרו כי אזור ג'נתא נחשב לאחד מצירי ההברחה שבהם השתמש חיזבאללה לאורך השנים להעברת אמצעי לחימה משטח סוריה ללבנון. מבחינת ישראל, המאבק בנתיבים האלה אינו מסתכם בסיכול משלוחי נשק נקודתיים, אלא נועד לפגוע בתשתית הלוגיסטית שמאפשרת לארגון להצטייד מחדש ולבנות את יכולותיו הצבאיות. לדברי הגורמים הביטחוניים, חיזבאללה ממשיך לנצל את שטח לבנון ואת אזורי הגבול לצורך הברחות, העברת מחבלים ופעילות צבאית.
התקיפה ממחישה את הפער בין המחויבות הישראלית להסדר הפסקת האש לבין עמדת צה"ל שלפיה ההסדר אינו מעניק לחיזבאללה חופש פעולה לשקם את כוחו או להעביר נשק לשטח לבנון. ישראל ממשיכה לפעול נגד מה שהיא מגדירה כאיומים מתפתחים, תוך הדגשה כי כוחות צה"ל יישארו פרוסים במרחב בהתאם להבנות וימשיכו לסכל פעולות המסכנות את אזרחי ישראל ואת חיילי צה"ל.
אין מדובר בתקיפה ראשונה באזור ג'נתא. צה"ל תקף שם תשתיות של חיזבאללה גם בדצמבר 2024 ובינואר 2025, במסגרת המערכה נגד צירי הברחת הנשק ומערכי ייצור אמצעי הלחימה של הארגון. בנובמבר 2024 הותקף באזור גם אתר תת-קרקעי לייצור רכיבי טילים מדויקים, שאותו הגדיר צה"ל כאתר הגדול ביותר מסוגו של חיזבאללה. האתר השתרע לאורך כ-1.4 קילומטרים ושימש לייצור טילי קרקע-קרקע ורכיבי אמצעי לחימה. רצף התקיפות מלמד כי ציר ג'נתא ממשיך להיות מוקד מרכזי במאמץ הישראלי למנוע את התעצמותו הצבאית של חיזבאללה.
צבא לבנון מנסה למנוע הברחת אמל״ח עבור חזבאללה
לדברי גורמים ביטחוניים,שתי פרשיות שנחשפו בלבנון במהלך חודש אוקטובר האחרון ממחישות את הקושי של צבא לבנון להתמודד עם הברחות אמצעי לחימה וחומרי נפץ, ואת המתח בין מאמצי המדינה לרכז את הנשק בידיה לבין המשך פעילותו הצבאית העצמאית של חזבאללה.
ב־5 באוקטובר נתפסה משאית במחסום דהר אל-ביידר שבלבנון, ובה כ־780 ק״ג חומרי נפץ, בהם TNT ו-C4 הפרשה עוררה תשומת לב מיוחדת לאחר שחזבאללה הודה כי חומרי הנפץ שייכים לו, אך טען כי הם נועדו לשמש נגד כוחות צה״ל בדרום לבנון. ב-30 באוקטובר דווח בתקשורת הלבנונית כי הוגשו כתבי אישום נגד 13 בני אדם בפרשה. שניים מהם נעצרו ונותרו במעצר, ואילו 11 נוספים הואשמו בהיעדרם. התיק הועבר להמשך טיפול בבית הדין הצבאי.
ב־12 באוקטובר הודיע צבא לבנון על סיכול ניסיון נוסף להבריח חומרי נפץ מסוריה ללבנון. כ-200 ק״ג חומרי נפץ נתפסו באזור אל־קסר־הרמל, בצפון בקעת הלבנון. על פי הודעת הצבא, המבריחים העבירו את החומר בשקים באמצעות פרדות, וכאשר הבחינו בכוח הצבאי נמלטו בחזרה לשטח סוריה. חומרי הנפץ הוחרמו, אך זהות המעורבים והגורם שעבורו נועד המשלוח לא נחשפו בפומבי.
לדברי גורמים ביטחוניים, שתי הפרשיות מציבות אתגר משמעותי בפני שלטונות לבנון, המצהירים על מחויבותם לריבונות המדינה ולריכוז הנשק בידי הצבא. בפרשה הראשונה חזבאללה אף נאלץ להודות בבעלות על מאות קילוגרמים של חומרי נפץ, בעוד שבפרשה השנייה נחשף נתיב הברחה פעיל מסוריה ללבנון. גם אם לא הוכח כי המשלוח השני נועד לחזבאללה, האירועים ממחישים עד כמה מורכב יהיה מאמץ המדינה הלבנונית לפקח על תנועת אמצעי הלחימה ולמנוע מארגונים חמושים להחזיק בתשתיות צבאיות עצמאיות.
חזבאללה מתכונן למערכה חדשה נגד ישראל
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים בישראל ישנה סבירות גבוהה מאוד כי חזבאללה יצטרף למערכה אם תפרוץ מלחמה נוספת בין ישראל לאיראן. להערכתם, הארגון עשוי לפתוח באש לעבר יישובי הצפון כבר עם פרוץ העימות, או להצטרף אליו זמן קצר לאחר מכן. בצה"ל נערכים בהתאם לאפשרות של חידוש הלחימה בחזית הצפונית ועוקבים אחר ניסיונות חזבאללה לשקם ולחזק את יכולותיו הצבאיות..
החשש בישראל מקבל משנה תוקף לנוכח הצהרותיו האחרונות של מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, שמבהיר כי הארגון אינו מתכוון לוותר על נשקו או על עצמאותו הצבאית.
בנאום שנשא ב-11 בנובמבר, לרגל יום השהיד של הארגון, דחה קאסם פעם נוספת את הדרישה לפרק את חזבאללה מנשקו, הוא טען כי ישראל מבקשת לפרק את חזבאללה כדי להכשיר את הדרך להקמת התנחלויות בלבנון, והציג את המשך קיומו של הארגון החמוש כהכרח ביטחוני ולאומי.
לדברי גורמים ביטחוניים,ההערכה הישראלית והעמדה שמציג קאסם מעמידות את לבנון בפני דילמה אסטרטגית קשה. מצד אחד, המדינה מבקשת להימנע מהיגררות למלחמה נוספת שתמיט עליה הרס ותעמיק את המשבר הפנימי. מצד שני, חזבאללה אינו מוכן לוותר על זכותו להחזיק בנשק עצמאי ועל מעמדו כארגון חמוש הפועל נגד ישראל. המחלוקת הזאת עומדת במרכז הוויכוח הפוליטי בלבנון, לקראת יוזמת הדיאלוג הפנים-לבנוני שמקדם הנשיא ג'וזף עאון.
ההיערכות הצבאית של חזבאללה
לדברי גורמים ביטחוניים בישראל, חזבאללה מחזיק באלפי כטב"מי נפץ, ובהם גם כטב"מים המופעלים באמצעות סיבים אופטיים. הארגון הכשיר עשרות מפעילים לשימוש בכלים אלה ופועל להגדלת טווח הפעולה שלהם, העומד כיום על 10 עד 15 קילומטרים.
עוד מעריכים בצה"ל כי חזבאללה מחזיק עדיין בכעשרת אלפים של רקטות וטילים מסוגים שונים, שרובם מיועדים לפגיעה ביישובים ובאזורים בצפון ישראל.
צה"ל זיהה לאחרונה פעילות של חזבאללה שנועדה, לפי הערכותיו, לחזק את יכולותיו הצבאיות מעבר למה שמכונה "הקו הצהוב" בלבנון. מבחינת ישראל, מדובר בסימן לכך שהארגון אינו מסתפק בשיקום כוחותיו לאחר המערכה הקודמת, אלא נערך גם לאפשרות של עימות אזורי חדש.
לדברי גורמים ביטחוניים,המשמעות היא שחזבאללה ממשיך לשמר יכולת צבאית משמעותית, אף שלבנון עצמה מבקשת להתרחק מעימות נוסף. אם תפרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן.
חזבאללה מציב תנאים לדיאלוג
על רקע החשש מפני התלקחות אזורית, חזבאללה הודיע על התנאים להשתתפותו בדיאלוג הפנים-לבנוני שמקדם הנשיא ג'וזף עאון. חבר הפרלמנט מטעם הארגון, חסן פדלאללה, הבהיר בתקשורת הלבנונית כי חזבאללה פתוח לשיחות עם כל הגורמים בלבנון, אך הדיאלוג חייב להתנהל על בסיס מסמך ההסכמה הלאומית, החוקה והחוקים הלבנוניים.
פדלאללה הדגיש כי מסמך ההסכמה הלאומית קובע שיש לפעול בכל האמצעים לשחרור השטחים הכבושים, וכי ההתנגדות, כלומר חזבאללה, היא אחד האמצעים החשובים להשגת מטרה זו. לדבריו, הלגיטימיות של הארגון נובעת מזכותו להגן על לבנון ועל תושביה, וכן מהעמדה שאימצו ממשלות לבנון מאז 1990, שהכירו בזכות ההתנגדות להגן על המדינה ולשחרר את אדמתה.
הוא אף טען כי הממשלה הנוכחית הכירה בזכותה של לבנון להגנה עצמית, והוסיף כי חזבאללה הוא חלק מרכזי מלבנון.
לדברי פרשנים בלבנון,המסר של חזבאללה ברור: הוא מוכן להשתתף בדיאלוג, אך אינו מתכוון לקבל את פירוק כוחו הצבאי כתנאי להסכמה לאומית. הארגון מבקש להעניק להמשך קיומו הצבאי לגיטימציה באמצעות מסמך ההסכמה הלאומית והחוקה, ובכך למנוע מהממשלה הלבנונית לקבל החלטה שתשלול ממנו את מעמדו העצמאי.
נעים קאסם דוחה את דרישת פירוק הנשק
הצהרתו של קאסם מ-11 בנובמבר מחדדת את עמדת הארגון ומצמצמת את מרחב הפשרה האפשרי בדיאלוג הפנים-לבנוני. קאסם לא הסתפק בדחיית הדרישה לפירוק הנשק, אלא הבהיר כי חזבאללה אינו מוכן להתנות את המשך פעילותו הצבאית בהפסקת התקיפות הישראליות.
קאסם גם תקף את מדיניות ארצות הברית וישראל וטען כי הפרויקט של טראמפ ונתניהו נכשל. הוא קרא להנהגה הלבנונית לנצל את תוצאות הבחירות לקונגרס האמריקני, שלדבריו החלישו את טראמפ, ולהימנע מהתקדמות במסלול של משא ומתן ישיר עם ישראל בתנאים שמוכתבים מבחוץ.
לדברי גורמים ביטחוניים,העמדה הזאת מלמדת כי חזבאללה אינו רואה בדיאלוג הפנימי מסגרת לדיון על עצם קיומו של הנשק שבידיו. מבחינתו, שאלת הנשק היא חלק בלתי נפרד מהמאבק בישראל ומהגדרת הריבונות הלבנונית. בכך הוא מציב את הנשיא עאון ואת התומכים בחיזוק מוסדות המדינה בפני אתגר קשה: כיצד לקדם את סמכות המדינה בלי להגיע לעימות פנימי עם הארגון.
הפטריארך המארוני מזהיר מפני שתי סמכויות
מנגד, הפטריארך המארוני בשארה א-ראעי הציג עמדה שונה מזו של חזבאללה. בדרשת יום ראשון הוא קרא לעבור מחשש מפני מלחמה לפעולה למען שלום יציב, והזהיר מפני המשך המתיחות בדרום לבנון לנוכח התקיפות והפעילות הצבאית הישראלית והחשש מהשתרשות נוכחות ישראלית ממושכת באזורים מסוימים בדרום המדינה.
א-ראעי הדגיש כי ריכוז הנשק והסמכות לקב ל החלטות על מלחמה ושלום בידי המדינה אינם רק נושאים לוויכוח פוליטי, אלא תנאי יסודי לתפקודה התקין וליציבותה. לדבריו, אחדות הסמכות בענייני ביטחון ושלום חיונית כדי למנוע מצב שבו גורלה של לבנון נתון בידי כמה מוקדי החלטה.
הפטריארך קרא למאמצים המדיניים והדיפ ל ומטיים להביא להפסקת התקיפות, לביסוס היציבות בדרום ולהרחקת לבנון ממעגל המלחמה. הוא גם הביע חשש מפני היווצרות חלל ביטחוני בעקבות נסיגת כוחות יוניפי"ל מדרום לבנון, וקרא להתלכדות לאומית סביב צבא לבנון ולחיזוק יכולותיו.
לבנון בין רצון למנוע מלחמה לבין כוחו של חזבאללה
לדברי גורמים ביטחונים,הפער בין עמדת חזבאללה לבין הקריאות לחיזוק סמכות המדינה ממחיש את עומק המשבר הפוליטי והביטחוני בלבנון. הנשיא ג'וזף עאון והפטריארך המארוני מבקשים לקדם מצב שבו המדינה היא הגורם היחיד המוסמך להחליט על מלחמה ושלום. חזבאללה, לעומת זאת, מתעקש לשמר את נשקו ואת יכולתו לקבל החלטות צבאיות באופן עצמאי.
הבעיה אינה רק שאלת פירוק הנשק, אלא גם השאלה מי יקבע את עתידה הביטחוני של לבנון במקרה של עימות אזורי. אם תפרוץ מלחמה בין ישראל לאיראן, חזבאללה נערך להצטרף אליה גם ללא הסכמה של ממשלת לבנון, ובכך לגרור את המדינה למערכה נוספת.
הצהרותיו של קאסם אינן מותירות מקום רב לאופטימיות באשר לאפשרות של פשרה מהירה. הוא מאותת כי הארגון רואה בנשקו מרכיב מרכזי בזהותו ובכוחו, וכי אינו מתכוון לוותר עליו גם לנוכח הלחץ הפנימי והבינלאומי.
להערכת גורמים ביטחוניים, במצב הזה, הדיאלוג שמקדם הנשיא עאון עומד בפני מבחן קשה: האם ניתן להגיע להסכמה שתאפשר למדינה להחזיר לעצמה את סמכותה הביטחונית, או שחזבאללה ימשיך להכתיב את גבולות הדיון ולהחזיק בידיו את ההכרעה בשאלת המלחמה והשלום.
נכון לעכשיו, עמדות הצדדים רחוקות זו מזו, והחשש מפני מלחמה נוספת בין ישראל לאיראן רק מחדד את המחלוקת. לבנון עלולה למצוא את עצמה שוב במצב שבו החלטה צבאית של ארגון אחד תקבע את גורלה של מדינה שלמה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"


