
העולם הערבי אינו שש לנפילת משטר ההיאתולות
למרות העוינות ההיסטורית, מדינות ערב הסוניות מעדיפות יציבות באיראן על פני כאוס פנימי,חוסר ודאות ושינוי משטר. סעודיה מתמקדת באינטרסים הכלכליים שלה, וטורקיה מתייצבת בגלוי לצד טהראן.

למרות העוינות ההיסטורית, מדינות ערב הסוניות מעדיפות יציבות באיראן על פני כאוס פנימי,חוסר ודאות ושינוי משטר. סעודיה מתמקדת באינטרסים הכלכליים שלה, וטורקיה מתייצבת בגלוי לצד טהראן.

רוסיה הגבירה את המעורבות הצבאית שלה בסוריה והיא מתווכת בין ישראל למשטרו של אחמד א-שרע להשגת הסכם ביטחוני, כך מסרו גורמים ביטחוניים.
פעולת התיווך נעשית בידיעת ארה"ב אך עד כה לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן.

המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.

שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.

האירועים בסווידא חשפו את הבדלי הגישות בין ישראל לממשל טראמפ בקשר לאופי המשטר החדש שצריך להיות בסוריה אחרי בשאר אסד. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי שלטונו של אבו מוחמד אלג'ולאני נמצא כעת במבחן וכי הוא נמצא בפני אחד המשברים החמורים ביותר מאז עלה לשלטון.

לאחר שנים של תמיכה במשטר אסד, שייח' חכמת אל־היג'רי הופך לדמות מפתח בהתנגדות הדרוזית בדרום סוריה, הוא קורא לבינאום, שולל את ההנהגה החדשה, ואינו רואה בישראל אויב.

האווירה העדתית בסוריה ממשיכה להתחמם מבלי שאבו מוחמד אלג'ולאני מצליח להשתלט על המצב הביטחוני.

בעקבות שחרור מאות עצורים, גואה בסוריה גל אלימות עדתי המאיים על יציבות המדינה כולה. קבוצות קיצוניות מבצעות חיסולים והוצאות להורג של אזרחים, ובראשם משוחררי הצבא של בשאר אסד לשעבר, בעוד שהרשויות שותקות. במקביל, פסק הלכה נדיר קורא לבלום את מעשי הנקם – אך קולו נבלע בתוך כאוס מדמם.

הממשלה החדשה בדמשק מנסה לייצר יציבות פוליטית ושיקום מדיני־כלכלי, אך מציאות עדתית נפיצה, אתגרים אזוריים והרס מתמשך – מאיימים על החלום של "סוריה מאוחדת".

הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.

למרות העוינות ההיסטורית, מדינות ערב הסוניות מעדיפות יציבות באיראן על פני כאוס פנימי,חוסר ודאות ושינוי משטר. סעודיה מתמקדת באינטרסים הכלכליים שלה, וטורקיה מתייצבת בגלוי לצד טהראן.

רוסיה הגבירה את המעורבות הצבאית שלה בסוריה והיא מתווכת בין ישראל למשטרו של אחמד א-שרע להשגת הסכם ביטחוני, כך מסרו גורמים ביטחוניים.
פעולת התיווך נעשית בידיעת ארה"ב אך עד כה לא הושגה פריצת דרך במשא ומתן.

המתיחות בין ישראל לסוריה מביאה גם למאבק פנימי בתוך מוסדות השלטון הסורי החדש על קביעת המדיניות ביחס לישראל.
בצבא הסורי מושמעות קריאות לנקום בישראל על "הטבח ברצועת עזה" ומערכת החינוך מעבירה מסרים של ג'יהאד נגד היהודים.

שנה לאחר הפלת משטר אסד, הנשיא הזמני אחמד א־שרע נהנה מהכרה בינלאומית הולכת ומתחזקת, מהסרת סנקציות ומשיקום יחסי החוץ של סוריה, אך מתמודד במקביל עם קריסה של הסדר הציבורי, אלימות עדתית גוברת, מערכת שלטונית ריכוזית ומדולדלת, ומיעוטים שמבקשים הגנה בינלאומית או אוטונומיה.

האירועים בסווידא חשפו את הבדלי הגישות בין ישראל לממשל טראמפ בקשר לאופי המשטר החדש שצריך להיות בסוריה אחרי בשאר אסד. גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי שלטונו של אבו מוחמד אלג'ולאני נמצא כעת במבחן וכי הוא נמצא בפני אחד המשברים החמורים ביותר מאז עלה לשלטון.

לאחר שנים של תמיכה במשטר אסד, שייח' חכמת אל־היג'רי הופך לדמות מפתח בהתנגדות הדרוזית בדרום סוריה, הוא קורא לבינאום, שולל את ההנהגה החדשה, ואינו רואה בישראל אויב.

האווירה העדתית בסוריה ממשיכה להתחמם מבלי שאבו מוחמד אלג'ולאני מצליח להשתלט על המצב הביטחוני.

בעקבות שחרור מאות עצורים, גואה בסוריה גל אלימות עדתי המאיים על יציבות המדינה כולה. קבוצות קיצוניות מבצעות חיסולים והוצאות להורג של אזרחים, ובראשם משוחררי הצבא של בשאר אסד לשעבר, בעוד שהרשויות שותקות. במקביל, פסק הלכה נדיר קורא לבלום את מעשי הנקם – אך קולו נבלע בתוך כאוס מדמם.

הממשלה החדשה בדמשק מנסה לייצר יציבות פוליטית ושיקום מדיני־כלכלי, אך מציאות עדתית נפיצה, אתגרים אזוריים והרס מתמשך – מאיימים על החלום של "סוריה מאוחדת".

הנשיא הזמני של סוריה מצליח לשוב לקדמת הבמה הדיפלומטית ולזכות באמון המערב, אך ניצב מול אתגרי ליבה – שיקום הכלכלה, איחוי הקרעים הפנימיים והתמודדות עם סוגיית הלוחמים הזרים.