
הקרב על הנרטיב-מי מפר את הפסקת האש ברצועה?
העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

בזמן שטראמפ מאיים להרחיב את המערכה הצבאית באיראן אך ממשיך לדבר על הסכם, המאבק האמיתי מתנהל סביב מיצרי הורמוז, עורק האנרגיה המרכזי של העולם והזירה שבה יוכרע מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.מיצרי הורמוז הפכו לזירת המבחן של טראמפ ושל יכולת ההרתעה האיראנית.

הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.

הממשלה העיראקית מנהלת מרוץ נגד הזמן כדי למנוע מהמיליציות השיעיות לגרור את המדינה לעימות אזורי רחב, שעלול לסכן את היציבות הביטחונית, הכלכלית והפוליטית שהושגה בשנים האחרונות.

חזבאללה מגביר את התקפותיו על ישראל כדי להשפיע על המשא ומתן בין ישראל ללבנון, הפסקת האש היא על הנייר בלבד וחזבאללה מנסה לבנות משוואת הרתעה חדשה.

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.

גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.

בצל איומי טראמפ כי ״דברים רעים יקרו״ אם לא יושג הסכם, והתעקשות איראנית לשמור על עקרון ההעשרה של האורניום כקו אדום, יוצאים הצדדים לסבב שיחות מכריע בג׳נבה, כשהאמריקנים משלבים דיפלומטיה עם הרתעה צבאית. ישראל דורשת פירוק מלא של היכולות הגרעיניות והטיליות של איראן, ומדינות ערב מבקשות למנוע הידרדרות לעימות אזורי רחב.

על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.

העימות סביב שיגור העפיפונים מעזה חושף את המאבק האמיתי בין ישראל לחמאס, לא רק על המתרחש בשטח, אלא על השאלה מי ייתפס כאחראי להפרת הפסקת האש ולחידוש ההסלמה.

בזמן שטראמפ מאיים להרחיב את המערכה הצבאית באיראן אך ממשיך לדבר על הסכם, המאבק האמיתי מתנהל סביב מיצרי הורמוז, עורק האנרגיה המרכזי של העולם והזירה שבה יוכרע מאזן הכוחות החדש במזרח התיכון.מיצרי הורמוז הפכו לזירת המבחן של טראמפ ושל יכולת ההרתעה האיראנית.

הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.

הממשלה העיראקית מנהלת מרוץ נגד הזמן כדי למנוע מהמיליציות השיעיות לגרור את המדינה לעימות אזורי רחב, שעלול לסכן את היציבות הביטחונית, הכלכלית והפוליטית שהושגה בשנים האחרונות.

חזבאללה מגביר את התקפותיו על ישראל כדי להשפיע על המשא ומתן בין ישראל ללבנון, הפסקת האש היא על הנייר בלבד וחזבאללה מנסה לבנות משוואת הרתעה חדשה.

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.

גורמים בכירים בישראל מעריכים כי שורת כשלים אסטרטגיים של משטר ההיאתולות, בתחום הגרעין, הבריתות האזוריות וההרתעה, החלישה את איראן והביאה אותה למערכה הנוכחית כשהיא פגיעה יותר מאי פעם.

בצל איומי טראמפ כי ״דברים רעים יקרו״ אם לא יושג הסכם, והתעקשות איראנית לשמור על עקרון ההעשרה של האורניום כקו אדום, יוצאים הצדדים לסבב שיחות מכריע בג׳נבה, כשהאמריקנים משלבים דיפלומטיה עם הרתעה צבאית. ישראל דורשת פירוק מלא של היכולות הגרעיניות והטיליות של איראן, ומדינות ערב מבקשות למנוע הידרדרות לעימות אזורי רחב.

על רקע היחלשותה של איראן מתעצבת קואליציה סונית חדשה, טורקיה מבקשת את ההנהגה אזורית ואף מאותתת על בחינה מחודשת של האופציה הגרעינית כדי לשנות את אזן ההרתעה.