גורמים ביטחוניים מעריכים כי טהראן מבקשת לפגוע בצומת הכלכלי והלוגיסטי החשוב ביותר במפרץ, כדי ליצור לחץ אזורי ובינלאומי ולהשפיע על קבלת ההחלטות בוושינגטון.
העימות הצבאי בין איראן לבין ארה"ב וישראל מציב את מדינות המפרץ בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים. המציאות החדשה מחייבת אותן לחשב מחדש את תפיסת הביטחון שלהן.
מוג׳תבא ח׳מינאי והאסטרטגיה של איראן החדשה,ירושה פוליטית בתמיכת "משמרות המהפכה", עימות צבאי מול ארה״ב וישראל, השפעה על שוקי האנרגיה העולמית והרחבת זירת ההשפעה האזורית והבינלאומית.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
מערכת ההגנה האווירית במדינות המפרץ פועלת ליירט את התקפות הטילים והכטב"מים אך להערכת גורמי מודיעין בישראל הן במצב של המתנה זהירה.
מדינות המפרץ ממתינות לראות אם המשטר האיראני בדרך לקריסה לפני שיכנסו למעורבות ישירה במלחמה.
לחץ צבאי כבד אמריקני ישראלי על איראן, מאבק ירושה בטהראן והתרחבות הזירה ללבנון ולמפרץ, המזרח התיכון ניצב בפני שינוי טקטוני.
כיצד רואים בישראל את המשך המלחמה נגד איראן ואת אפשרות הפלת המשטר באמצעות שילוב של כוח צבאי וגל מחאה ברחובות?
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
מבצע 'שאגת הארי'-התקיפה הישראלית אמריקנית באיראן לשם הפלת המשטר הקיצוני, השמדת מערך הטילים הבליסטיים וחיזוק מעמד ישראל כעוגן ביטחוני, תוך פתיחת הדרך להקמת "הציר המשושה" האזורי עם הודו ושותפות מתונות כאיזון לצירים השיעי והסוני.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי טהראן מבקשת לפגוע בצומת הכלכלי והלוגיסטי החשוב ביותר במפרץ, כדי ליצור לחץ אזורי ובינלאומי ולהשפיע על קבלת ההחלטות בוושינגטון.
העימות הצבאי בין איראן לבין ארה"ב וישראל מציב את מדינות המפרץ בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים. המציאות החדשה מחייבת אותן לחשב מחדש את תפיסת הביטחון שלהן.
מוג׳תבא ח׳מינאי והאסטרטגיה של איראן החדשה,ירושה פוליטית בתמיכת "משמרות המהפכה", עימות צבאי מול ארה״ב וישראל, השפעה על שוקי האנרגיה העולמית והרחבת זירת ההשפעה האזורית והבינלאומית.
הערכת המודיעין של ארה"ב וישראל היא כי בשלב הזה החות'ים בתימן תומכים באופן עקיף בלבד באיראן, אך בהמשך ככל שיחמיר מצבו של המשטר באיראן גובר הסיכוי כי יצטרפו למערכה ויתקפו מטרות אמריקניות וישראליות.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
מערכת ההגנה האווירית במדינות המפרץ פועלת ליירט את התקפות הטילים והכטב"מים אך להערכת גורמי מודיעין בישראל הן במצב של המתנה זהירה.
מדינות המפרץ ממתינות לראות אם המשטר האיראני בדרך לקריסה לפני שיכנסו למעורבות ישירה במלחמה.
לחץ צבאי כבד אמריקני ישראלי על איראן, מאבק ירושה בטהראן והתרחבות הזירה ללבנון ולמפרץ, המזרח התיכון ניצב בפני שינוי טקטוני.
כיצד רואים בישראל את המשך המלחמה נגד איראן ואת אפשרות הפלת המשטר באמצעות שילוב של כוח צבאי וגל מחאה ברחובות?
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
מבצע 'שאגת הארי'-התקיפה הישראלית אמריקנית באיראן לשם הפלת המשטר הקיצוני, השמדת מערך הטילים הבליסטיים וחיזוק מעמד ישראל כעוגן ביטחוני, תוך פתיחת הדרך להקמת "הציר המשושה" האזורי עם הודו ושותפות מתונות כאיזון לצירים השיעי והסוני.
