פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
צרפת ונשיא לבנון מנסים לפתוח ערוץ מדיני בין ירושלים לביירות כדי למנוע מלחמה רחבה, אך חיזבאללה מתנגד וישראל מתכננת לחימה של כמה שבועות והרחבת הנוכחות הצבאית של צה"ל בדרום לבנון.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון
האולטימטום של טראמפ לאיראן הופך למבחן אמינות אישי ולצומת אסטרטגי, כאשר איום אמריקני ישיר מתנגש בהרתעה האיראנית ובחשש מפגיעה בכלכלת האנרגיה העולמית, ייתכן שבסופו של דבר טראמפ יבחר במהלך מדוד שימנע הידרדרות לעימות אזורי רחב אך ישמר את אפקט ההרתעה.
האם חזרתו האפשרית של רזא פהלווי לאיראן תוכל להפוך לזרז להפלת המשטר, או שתישאר מהלך סמלי מול עוצמת מנגנוני הביטחון והיעדר בסיס כוח פנימי?
הזירה התודעתית הפכה לאחד משדות הקרב המרכזיים של העימות האזורי, חיסולם של שחקני מפתח במכונת התעמולה של איראן ושלוחותיה יוצר ואקום תקשורתי, מערער את יכולת גיבוש הנרטיב ומחליש את השפעת ציר ההתנגדות על דעת הקהל והמערכת האזורית.
העימות הצבאי הפך למלחמת התשה אזורית, שבה איראן מנצלת את קלף האנרגיה ומיצרי הורמוז כדי להגביל את ארה"ב וישראל, להציב אותן בפני דילמות קשות בין הסלמה להפסקת המלחמה, ולעצב מחדש את מאזן הכוחות באזור.
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
מי ינהיג את איראן ביום שאחרי? חיסולו של עלי לאריג'אני מטלטל את מוקדי הכוח בצמרת האיראנית ומציב את מוג'תבא ח'מינאי בפני מבחן הישרדות,מעמדם של מפקדי "משמרות מהפכה" מתחזק.
למרות התלות הכלכלית העמוקה של איראן במדינות המפרץ, ההנהגה האיראנית מהמרת על הסלמה צבאית נגדן כדי להפעיל לחץ אזורי ובינלאומי להפסקת המלחמה.
צרפת ונשיא לבנון מנסים לפתוח ערוץ מדיני בין ירושלים לביירות כדי למנוע מלחמה רחבה, אך חיזבאללה מתנגד וישראל מתכננת לחימה של כמה שבועות והרחבת הנוכחות הצבאית של צה"ל בדרום לבנון.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
