
ציר ההתנגדות האיראני מתחזק בזכות הנשיא טראמפ
הניסיון האמריקני למנוע עימות רחב עם איראן מחזק מחדש את ציר ההתנגדות, משקם את מעמד חזבאללה והחות'ים ומערער את חזון הסדר האזורי החדש שישראל וארה"ב ביקשו לעצב.

הניסיון האמריקני למנוע עימות רחב עם איראן מחזק מחדש את ציר ההתנגדות, משקם את מעמד חזבאללה והחות'ים ומערער את חזון הסדר האזורי החדש שישראל וארה"ב ביקשו לעצב.

מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.

המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.

הניסיון האמריקני למנוע עימות רחב עם איראן מחזק מחדש את ציר ההתנגדות, משקם את מעמד חזבאללה והחות'ים ומערער את חזון הסדר האזורי החדש שישראל וארה"ב ביקשו לעצב.

מאחורי המגעים החדשים בענין לבנון מסתמן ניסיון לקשור את עתיד דרום לבנון להסכמות האזוריות בין ארה"ב לאיראן, תוך הענקת תפקיד מרכזי לקטאר בעיצוב ההסדר העתידי.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.

האיומים החדשים מתימן ממחישים כי גם לאחר ההבנות עם וושינגטון, איראן ממשיכה להישען על שלוחותיה האזוריות. הזירה התימנית עשויה להפוך למבחן של הסדר המתגבש במזרח התיכון.

בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.

המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.