
היום מתחדש המשא ומתן בין ישראל ללבנון בחסות אמריקנית
ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.

בעוד ארה"ב מתקרבת לחתימה על מזכר הבנות עם טהראן, ישראל פועלת למנוע את שילוב סוגיית חזבאללה בהבנות החדשות ולהבטיח את המשך נוכחותה הביטחונית בדרום לבנון.

בירושלים חוששים כי שילוב לבנון במזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן יחזק את חזבאללה, יעניק לגיטימציה לנוסחת "אחדות הזירות" ויפגע במאמצים לעצב הסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון.

גורמים ביטחוניים מעריכים כי טראמפ פתח במערכה צבאית מוגבלת כדי לאלץ את טהראן להתגמש במשא ומתן, בעוד ישראל נערכת לאפשרות של תגובה איראנית ולהתרחבות העימות באזור.

התקיפה באיראן נועדה לנתק את הקשר שטהראן ניסתה לכפות בין הזירה הלבנונית לזירה האיראנית, ולהבהיר כי חופש הפעולה הישראלי אינו נתון למשא ומתן.

גורמים ביטחוניים מעריכים כי עצירת התקיפה ברובע א-דאחייה נתפסה בטהראן כהישג מדיני, המעודד אותה להקשיח עמדות במגעים עם ארה"ב ולהציב דרישות נוספות בנוגע ללבנון.

ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מטלטל את המערכת האזורית,חשש כבד בישראל מ"הלבנת איראן" ושינוי כללי המשחק.

מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מציב את לבנון בצומת דרכים, בין לחץ בינלאומי לצמצום כוחו של חזבאללה לבין ניסיונות איראן לשמר את השפעתה במדינה, בעוד שאלת הנסיגה הישראלית והסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון הופכת למוקד המאבק על עתידה של לבנון.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.

מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.

בעוד ארה"ב מתקרבת לחתימה על מזכר הבנות עם טהראן, ישראל פועלת למנוע את שילוב סוגיית חזבאללה בהבנות החדשות ולהבטיח את המשך נוכחותה הביטחונית בדרום לבנון.

בירושלים חוששים כי שילוב לבנון במזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן יחזק את חזבאללה, יעניק לגיטימציה לנוסחת "אחדות הזירות" ויפגע במאמצים לעצב הסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון.

גורמים ביטחוניים מעריכים כי טראמפ פתח במערכה צבאית מוגבלת כדי לאלץ את טהראן להתגמש במשא ומתן, בעוד ישראל נערכת לאפשרות של תגובה איראנית ולהתרחבות העימות באזור.

התקיפה באיראן נועדה לנתק את הקשר שטהראן ניסתה לכפות בין הזירה הלבנונית לזירה האיראנית, ולהבהיר כי חופש הפעולה הישראלי אינו נתון למשא ומתן.

גורמים ביטחוניים מעריכים כי עצירת התקיפה ברובע א-דאחייה נתפסה בטהראן כהישג מדיני, המעודד אותה להקשיח עמדות במגעים עם ארה"ב ולהציב דרישות נוספות בנוגע ללבנון.