היום יפתח בוושינגטון סבב נוסף של המשא ומתן בין ישראל ללבנון בחסות אמריקנית, אולם כבר בשלב הפתיחה ברור כי הפערים בין הצדדים נותרו עמוקים וכי הסיכויים לפריצת דרך משמעותית עדיין מוגבלים.
ראש הממשלה נתניהו ספג ב-21 ביוני ביקורת חריפה מצד מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם, שדחה את קיומו של כל אזור ביטחוני ישראלי בתוך לבנון, בעקבות הצהרת נתניהו כי כוחות צה"ל יישארו בדרום המדינה "כל עוד הדבר יידרש".
קאסם אמר בנאום טלוויזיוני בערוץ אלמנאר: “הישארות על אדמה לבנונית היא בלתי אפשרית. אין אזורים ביטחוניים לישראל, ואין שום חלק בלבנון שממנו ישראל יכולה לשלוט על לבנון כל עוד צבא ישראל נוכח”, והדגיש כי “ישראל היא תוקפנית ועליה לצאת”.
בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה צוטט נתניהו כאומר: "נישאר באזור הביטחוני בדרום לבנון כל עוד הדבר יידרש כדי להגן על תושבי הצפון ועל כל אזרחי ישראל", והוסיף כי "שום דבר לא ישנה את המחויבות הזו".
המשלחת הלבנונית, המורכבת מנציגים מדיניים וצבאיים, הגיעה כבר לבירה האמריקנית לסבב שיחות נוסף שנועד לדון במצב הביטחוני בדרום לבנון, בהסדרי הפסקת האש ובסוגיית הנוכחות הישראלית בשטחים שבמחלוקת. עם זאת, בירושלים ובביירות כאחד מבינים כי מאחורי הדיונים הטכניים מסתתר מאבק רחב יותר על עיצוב המציאות הביטחונית והפוליטית בלבנון בשנים הקרובות.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל מבקשת לנצל את השיחות כדי לקדם הסדר ביטחוני שיבטיח את הרחקת חזבאללה מגבולה הצפוני ויחזק את מעמדו של צבא לבנון בדרום המדינה.
מנגד, בלבנון חוששים כי ישראל וארה"ב מנסות לכפות מציאות חדשה שתעניק לישראל השפעה עקיפה על הנעשה בדרום לבנון ותהפוך את צבא לבנון לגורם האחראי לריסון חזבאללה.
אחת הסוגיות המרכזיות בשיחות היא הקשר בין המישור הביטחוני לבין המישור המדיני. פרשנים בלבנון מספרים כי נשיא לבנון ג'וזף עון פועל לשילוב הדוק יותר בין הצוות המדיני לצוות הצבאי במשלחת הלבנונית למשא ומתן, בין היתר בעקבות דרישה אמריקנית להגביר את הפיקוח המדיני על הדיונים הביטחוניים.
המהלך נועד, על פי אותם גורמים, להבטיח שהדיונים הצבאיים יתיישרו עם היעדים המדיניים הרחבים יותר שמבקשת וושינגטון לקדם.
פרשנים בלבנון אומרים שבצבא לבנון קיימת הסתייגות מהותית מגישה זו. עמדת צבא לבנון, שהוצגה בעבר בפני הנהגת המדינה, גורסת כי תפקידו מוגבל לסוגיות מקצועיות וביטחוניות וכי אין בכוונתו להיכנס למגעים פוליטיים ישירים מול ישראל. בנוסף, בצבא לבנון מתנגדים לכל מנגנון שעלול להתפרש כתיאום ישיר עם ישראל ומעדיפים לפעול במסגרת המנגנונים הבינלאומיים הקיימים.
הוויכוח המרכזי נסוב סביב עתידו של חזבאללה. ארה"ב וישראל מבקשות לראות צעדים ממשיים לצמצום כוחו הצבאי של הארגון, בעוד שחזבאללה דוחה כל דיון בנושא הנשק כל עוד נמשכת, לטענתו, הנוכחות הישראלית בשטח לבנון.
מבחינת הארגון, כל ניסיון לקשור בין נסיגה ישראלית לבין פירוק תשתיותיו הצבאיות הוא בלתי מקובל.
ברקע השיחות ניצבת גם שאלת אזור עלי טאהר והאזור הסמוך למבצר הבופור.
ישראל ולבנון אמורות לקדם בדיונים את רעיון הקמת "אזורי פיילוט", שלפיהם כוחות צה"ל יסוגו מחלק מהשטחים שבשליטתם בתמורה לפריסת צבא לבנון באותם אזורים ולמניעת חזרת חזבאללה אליהם. אולם, חזבאללה דוחה הצעות מסוג זה ודורש נסיגה ישראלית מלאה ללא תנאים מוקדמים.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי אף שהלחימה בדרום לבנון הניבה הישגים טקטיים, היא לא הצליחה להביא לשינוי אסטרטגי מכריע במעמדו של חזבאללה. לפיכך, גובר העניין הישראלי במציאת מנגנון מדיני שיבטיח יציבות ארוכת טווח, לצד שמירה על חופש הפעולה הצבאי של ישראל במקרה של התחדשות האיומים.
למרות פתיחת סבב השיחות הנוכחי, גורמים מדיניים בכירים אומרים כי קשה לראות כיצד ניתן יהיה להגיע במהירות להסכם מקיף.
ישראל מבקשת ערבויות ביטחוניות משמעותיות להרחקת חזבאללה מהגבול עם ישראל ופירוקו מנשקו, לבנון דורשת נסיגה ישראלית רחבה יותר, וחזבאללה ממשיך להציב קווים אדומים בכל הנוגע לנשקו ולמעמדו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מטרתה המיידית של וושינגטון היא למנוע הידרדרות מחודשת למלחמה רחבת היקף ולייצר מנגנון יציב לניהול המתיחות בגבול.
אולם השאלה המרכזית נותרת בעינה, האם ניתן יהיה להפריד את הזירה הלבנונית מההתפתחויות הרחבות יותר ביחסים בין ארה"ב לאיראן,גורמים מדיניים בכירים אומרים כי לא ברור בדיוק מה יקרה בשיחות בסבב המשא ומתן הנוכחי נוכח ההסכמה האמריקנית לדרישות האיראניות שבאה לידי ביטוי בחתימה על מזכר ההבנות.
את השיחות בין ישראל ללבנון מנהלת מחלקת המדינה האמריקנית בראשות שר החוץ מרקו רוביו ועל פי ההערכות בירושלים קיימת מחלוקת חריפה בינה לבין הצוות של סגן הנשיא ואנס בכל הקשור לפתרון הסוגייה הלבנונית.
מחלקת המדינה מתנגדת למנגנון שסוכם עליו בשוויץ של הקמת מנגנון למניעת חיכוך בלבנון בהשתתפות קטאר ופקיסטן ורואה בו ניסיון לטרפד את המשא ומתן הישיר בין לבנון לישראל ולמנוע את פירוק חזבאללה מנשקו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
