מזכר ההבנות שהוסכם בין ארה"ב לאיראן אינו משנה רק את מאזן הכוחות האזורי, אלא גם מטלטל את הזירה הלבנונית, בעוד וושינגטון מבקשת לסיים את המלחמה בגבול הצפון ולהשיג יציבות אזורית, בביירות מתנהל מאבק פנימי על דמותו של היום שאחרי, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
השאלה המרכזית היא האם לבנון תנצל את המציאות החדשה כדי להשיג נסיגה ישראלית מלאה מדרום המדינה, או שתנסה להגיע להסדר ביטחוני רחב יותר, שעשוי לשנות את מאזן הכוחות הפנימי שלה.
במערכת הפוליטית הלבנונית ההערכה היא כי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן משנה את כללי המשחק והחתימה על מזכר ההבנות מסמנת את תחילתו של שלב חדש במזרח התיכון.
אף שמדובר בשלב ראשון בלבד בדרך להסכם קבע, כבר עתה ברור כי הממשל האמריקני מעוניין לייצב את הזירה האזורית ולסיים מוקדי לחימה פעילים, ובראשם החזית הלבנונית.
על פי הערכות של גורמים מדיניים, הנשיא טראמפ הגיע למסקנה כי אי אפשר להפריד בין הזירה הלבנונית לבין ההבנות הרחבות עם איראן. לפיכך, הפסקת המלחמה בלבנון ונסיגה ישראלית מלאה מדרום המדינה הפכו לחלק בלתי נפרד מן המאמץ האמריקני לייצב את האזור.
למרות השינויים האזוריים, נשיא לבנון ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם ממשיכים לקדם מסלול עצמאי של מגעים מול ישראל בתיווך אמריקני, ביום שלישי הקרוב יתחדש המשא ומתן עם ישראל בוושינגטון על הסכם השלום בין שתי המדינות.
על פי מקורות פוליטיים בלבנון, השניים סבורים כי המדינה הלבנונית חייבת להיות הגורם הבלעדי המנהל את המשא ומתן, ללא תלות בציר האיראני או בחזבאללה, אולם, בחזבאללה טוענים כי הגישה הזו מתעלמת מהשפעת ההתפתחויות האזוריות האחרונות.
חזבאללה מאשים את הנשיא עאון וראש הממשלה סלאם כי במקום לנצל את הלחץ האמריקני על ישראל כדי להשיג נסיגה מלאה מדרום לבנון, הם מעדיפים להתמקד בהסדרים פנימיים ובניסיון לצמצם את כוחו של חזבאללה.
המאבק האמיתי-נשק חזבאללה
מאחורי הדיונים על הפסקת האש והדרישה מישראל לסגת לגמרי מדרום לבנון מסתתרת סוגיה עמוקה בהרבה והיא עתידו של חזבאללה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ארה"ב,צרפת, סעודיה ואיחוד האמירויות רואות בהיחלשות ההשפעה האיראנית בלבנון יעד מרכזי.
בהתאם לכך, גובר הלחץ על ממשלת לבנון לקדם צעדים שיגבילו את פעילות חזבאללה, יפגעו במקורות המימון שלו ויחזקו את שליטת המדינה במערכת הביטחונית.
בחזבאללה חוששים כי הדרישה לפירוק הארגון מנשקו תהפוך לתנאי מרכזי בכל הסדר עתידי, ואף תקושר לשיקום האזורים שנפגעו במהלך הלחימה.
איראן ממשיכה לדבוק בתפיסת "אחדות הזירות". מבחינתה, לבנון, עזה, עיראק והמפרץ הם חלק ממערכת אזורית אחת.
בכירים איראנים הבהירו לארה"ב כי כל הסדר אזורי חייב לכלול נסיגה ישראלית מלאה משטחי לבנון והפסקה מוחלטת של פעילות צה"ל. בטהראן רואים בלבנון חלק בלתי נפרד מההבנות האסטרטגיות מול ארה"ב ודוחים כל ניסיון לנתק את הזירה הלבנונית מהמשא ומתן הרחב יותר.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי ישראל חייבת להשיג הישג אסטרטגי גדול בלבנון שילווה בהסדרי ביטחון חדשים והתחיבויות של ממשלת לבנון שיגבילו את פעילות חזבאללה בדרום לבנון לפני כל נסיגה מהשטח שנכבש.
אלא שהמציאות החדשה שנוצרה בעקבות מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מצמצמת את חופש הפעולה הישראלי ומקשה על המשך ניהול המערכה בלבנון במתכונתה הנוכחית.
ההערכה של גורמי ביטחון בכירים היא כי החודשים הקרובים צפויים להיות מהרגישים ביותר שידעה לבנון מאז סיום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, גובר החשש שהמאבק הפנימי סביב עתידו של חזבאללה יהפוך למוקד העימות המרכזי במדינה.
לדבריהם,ישראל לא תבצע שום נסיגה מדרום לבנון, למרות הלחץ האמריקני הכבד עליה, לפני שיובטח שלומם של תושבי ישובי קו העימות וחזבאללה יורחק לגמרי מדרום לבנון אל השטח שמצפון לליטאני ויוחל בתהליך פירוקו מהנשק.
לבנון עומדת בפני תקופה של תהפוכות והיא עלולה להיקלע למאבק פנימי חדש על זהותה, האם היא רוצה שאיראן וחזבאללה ישלטו בה או שהיא מוכנה לשלם מחיר ולצאת לדרך עצמאית חדשה.
האם ממשלת לבנון תשכיל לנצל את השינויים האזוריים לטובתה כדי לחזק את מעמדה או שהיא תיכנע לחזבאללה ואיראן? הדבר הזה יתברר בשבועות הקרובים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
