גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הדיונים האחרונים בוושינגטון בין משלחת ישראל למשלחת לבנון ממחישים כי מזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב לאיראן רחוק מלהבטיח יציבות אזורית. דווקא הזירה הלבנונית, שנועדה להיות אחת מזירות היישום הראשונות של ההסכמות החדשות, הופכת למבחן המשמעותי הראשון של ההבנות בין וושינגטון לטהראן.
שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה לפנות בוקר כי בשל התארכות הדיונים, המשא ומתן עם לבנון, בתיווך ארה"ב,יימשך יום נוסף,גורמים מדיניים מסרו כי השיחות הן קשות.
על פי מקורות בתקשורת הלבנונית, ארה"ב הציגה במהלך השיחות מתווה ראשוני שנועד להביא לנסיגה ישראלית מדרום לבנון בתוך 60 יום, אלא שהמתווה מלווה בשורה של תנאים ביטחוניים ומדיניים שמעוררים מחלוקת חריפה בלבנון ומעלים סימני שאלה לגבי סיכויי יישומו.
בלב המחלוקת עומדת דרישה אמריקנית, הנתפסת בלבנון כמתן מענה לדרישות ישראליות, שלפיה צבא לבנון יפעל נגד תשתיות ויכולות צבאיות של חיזבאללה גם באזורים שמצפון לנהר הליטאני, ובשטחים שאינם נמצאים תחת כיבוש ישראלי.
לצורך כך מוצעת מעורבות אמריקנית ישירה בתיאום המבצעי ובפיקוח על פעילות צבא לבנון.
פרשנים לבנוניים דיווחו כי בממשלת לבנון רואים במהלך הזה ניסיון לשנות את כללי המשחק.
מבחינת לבנון, מטרת המשא ומתן היא יישום הסכם הפסקת האש, נסיגה ישראלית מלאה והשבת הריבונות על השטחים הכבושים. מנגד, ישראל מבקשת לקשור כל נסיגה להסדרים ביטחוניים ארוכי טווח שיבטיחו את החלשת חיזבאללה ואת מניעת התבססותו מחדש בדרום המדינה.
העמדה הישראלית הובהרה היטב גם בהצהרות הפומביות של הדרג המדיני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי המשימה בלבנון טרם הושלמה וכי ישראל תמשיך להחזיק באזורי הביטחון כל עוד לא יוסר האיום מצד חיזבאללה.
גם שר הביטחון ישראל כ"ץ הדגיש כי ישראל לא תמהר לסגת מדרום לבנון ללא ערבויות ביטחוניות משמעותיות.
על פי גורמים מדיניים, ישראל אף הסכימה לבחון אפשרות של הקמת "אזורי פיילוט", דהיינו, נסיגות מדורגות ומוגבלות מאזורים מסוימים, אולם רק לאחר שצבא לבנון יעבור הכשרה ופיקוח אמריקניים, ויוכיח את יכולתו לאכוף את ההסדרים החדשים בשטח.
על פי דיווחים בתקשורת הלבנונית, דרישות אלה מעוררות התנגדות חריפה הן בקרב ההנהגה הלבנונית והן בתוך הצבא הלבנוני עצמו.
קצינים לבנוניים בכירים חוששים כי צבא לבנון ייגרר לעימות ישיר עם חיזבאללה ויהפוך לכלי בידי ארה"ב וישראל,דאגה מיוחדת מעוררת הדרישה האמריקנית לבדיקות ביטחוניות ולסינון קצינים וחיילים כדי לוודא שאין להם קשרים עם חיזבאללה, צעד הנתפס כפגיעה בריבונות הצבא ובמעמדו.
במקביל, חיזבאללה העביר, באמצעי התקשורת שלו, מסר ברור לכל הגורמים המעורבים. הארגון אינו רואה עצמו מחויב להחלטות שיתקבלו בשיחות בוושינגטון, והוא מתנגד לכל ניסיון לפרק את תשתיותיו או לכפות עליו נסיגה מצפון לליטאני.
לפי עמדת הארגון, כל דיון בעתידו הצבאי יכול להתקיים רק לאחר נסיגה ישראלית מלאה מכל השטחים שבשליטתה.
גם בשטח נמשכת המתיחות. ישראל ממשיכה בפעילותה הצבאית בלבנון נגד תשתיות של חיזבאללה בשטח שמדרום לליטאני.
גורמיפ מדיניים בכירים אומרים כי מאחורי הוויכוח על דרום לבנון מסתתרת שאלה רחבה יותר, האם ארה"ב ואיראן מסוגלות לתרגם את מזכר ההבנות ביניהן להסדרים מעשיים בזירות האזוריות.
מבחינת איראן, כל ניסיון אמריקני לכפות על חיזבאללה פירוק נשק או שינוי מאזן הכוחות בלבנון ייחשב להפרה של רוח ההבנות החדשות. מבחינת ישראל, לעומת זאת, כל נסיגה ללא החלשת חיזבאללה מבחינה צבאית ומדינית תיחשב לכישלון אסטרטגי.
לכן,נראה כי הזירה הלבנונית הפכה לנקודת המבחן הראשונה והרגישה ביותר של ההסכם האמריקני-איראני. אם הצדדים לא יצליחו לגשר על הפערים, לבנון עלולה להפוך במהירות ממעבדת ניסוי להסדר האזורי החדש לזירה הראשונה שבה הוא יתמוטט, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי בתוך זמן קצר איראן תתעורר ותחדש את האיומים על ארה"ב לסגור את מיצרי הורמוז.
התקשורת הממלכתית האיראנית דיווחה אמש מפי גורם איראני המקורב למשא ומתן עם ארה"ב כי נסיגת ישראל מלבנון היא תנאי להסכם סופי בין איראן לארה"ב ומהווה קו אדום עבור טהראן, לדבריו,איראן לא תסתפק בשום דבר פחות מהפסקת אש קבועה ונסיגה מוחלטת של ישראל מלבנון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
