ביקורו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ בסעודיה, באיחוד האמירויות ובקטאר יוצר במדינות המפרץ הלך רוח של הצלחה ותחושה כי נוצרו הזדמנויות אסטרטגיות חדשות במזרח התיכון.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ישראל לא הייתה חלק מהביקור הזה והיא איננה שותפה להערכות האלה, מבחינתה נותרו עדיין שני איומים קיומים עליה כמדינה, המשך שלטון חמאס ברצועת עזה וסכנת הגרעין האיראני.
המצב במזרח התיכון ממשיך להיות מאוד מורכב ומסובך,ישנם אתגרים רבים: ממשלות חלשות, סכסוכים דתיים, אתניים ופוליטיים עמוקים, המלחמה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר מ-7 חזיתות על ידי "ציר הרשע" האיראני יוצרת מתחים שמאיימים על המשך קיומה של ישראל ועל כל התקדמות לכיוון יציבות ושלום.
מוקדי המתח – עזה, סוריה ,לבנון ואיראן
מבחינת הלכי הרוח ברחוב הערבי, כפי שהם באים לידי ביטוי באמצעי התקשורת הערביים והרשתות החברתיות,האתגר הבולט ביותר הוא רצועת עזה, שבה למרות ההיחלשות המשמעותית של חמאס והיעדר התמיכה הבינלאומית והערבית לה היא זוכה, המצב הביטחוני וההומניטרי עדיין מתוח וקשה.
הרחוב הערבי רוצה את עצירת המלחמה בעזה באופן מיידי ומצפה לראות מאמץ אמריקני יוצא דופן להפעיל לחץ על ראש הממשלה נתניהו להפסקת אש קבועה ולנסיגה מלאה מרצועת עזה ולהתחיל תהליך משא ומתן להסדר קבע שיביא להקמת מדינה פלסטינית.
מהלך כזה נתפס בקרב מדינות המפרץ כמהלך שעשוי להביא ליציבות חלקית ברצועת עזה, ובשטחי יהודה ושומרון ותחילת שיקום ופיתוח בסיוע מדינות ערב.
אולם, סקר דעת הקהל האחרון שעשה הסוקר הפלסטיני הידוע ד"ר ח'ליל שקאקי, ברחוב הפלסטיני, מראה כי הרוב הגדול ברחוב הזה דוגל ברעיון "ההתנגדות" להשמדתה של מדינת ישראל והוא זנח את רעיון פתרון שתי המדינות.
סוריה נמצאת בבפני פרשת דרכים,מדינות המערב הקלו את משטר הסנקציות שהוטלו עליה בתקופתו של הנשיא בשאר אסד,יש ניסיון להחזיר את סוריה למעגל הערבי המודרני ולנתק את הברית שלה עם איראן ואת השימוש בשטחה להעברת נשק וטרור מאיראן לחזבאללה בלבנון.
מדינות המערב מוכנות לקנות את תדמיתו החדשה של הנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני, פעיל טרור בכיר לשעבר בארגוני אלקאעדה ודאע"ש, כדי לנסות וליצור מציאות אזורית חדשה, ישראל מסתייגת מאוד מהמהלך הזה והיא עדיין רואה באלג'ולאני "טרוריסט בחליפה".
אבו מוחמד אלג'ולאני, אינו מצליח לפרוס את שליטתו על כל שטח סוריה ואיננו מחוייב באמת לרפורמות שלטוניות ואמיתיות, הוא ממשיך לטבוח במיעוטים כמו העלווים והדרוזים ולשרת את האינטרסים של טורקיה שסייעה לו לעלות לשלטון ועכשיו מנסה לגבות את המחיר בהקמת בסיסים צבאיים בשטח סוריה כדי להגשים את החלום של הנשיא ארדואן להקמת האימפריה העותומנית החדשה.
בלבנון המצב הוא מסובך ביותר ונדרשת מעורבות אמריקנית-ערבית-אירופית דחופה שתפעיל לחץ על השלטון החדש למקם את לבנון בציר הערבי המתון ולהוביל לנושא שמירה על הפסקת האש בדרום לבנון ופירוק חזבאללה וארגוני הטרור הפלסטינים מנשקם.
אולם הסכנה הקיומית הגדולה ביותר מבחינת ישראל הינה איראן, איראן כיום הרבה יותר חלשה ממה שהייתה לפני ה-7 באוקטובר, ישראל הצליחה להחליש באופן משמעותי את השלוחות שלה ולפגוע במערך ההגנה האווירי האסטרטגי שלה, את איראן פוקד משבר כלכלי חריף והיא עושה קולות נוכח הלחץ האמריקני המסיבי עליה כי היא מוכנה להסכם גרעין חדש, אך היא איננה מוכנה להפסיק את העשרת האורניום בשטחה ולדון בפרוייקט הטילים הבליסטיים שלה.הנשיא טראמפ מצוי בעמדה שמאפשרת לו להגיע להסכם גרעין חדש כשהוא נהנה מתמיכה בקונגרס ומצטייר כמי שמוכן להשתמש בכוח צבאי.
אולם, מבחינת ישראל כל העשרת אורניום באיראן, אפילו לרמה נמוכה, טומנת בחובה סכנה לקיומה של ישראל בתום כהונתו של הנשיא טראמפ, לכן, היא נערכת להתקפה צבאית על אתרי הגרעין של איראן אם הנשיא טראמפ יחתום על הסכם גרעין עם איראן שמהווה סכנה לביטחונה של ישראל.
מידת השותפות הערבית והסקפטיות
גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי ההערכה האמריקנית כי ישנן הזדמנויות יוצאות דופן למימוש תהליכים של יציבות ושלום במזרח התיכון אינה משותפת במלואה לכל העולם הערבי.
- ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מובילות את השינוי ומראות נכונות עמוקה לשותפות מדינית עם ארה"ב וישראל.
- עם זאת, גם הן מתמודדות עם קשיים להרחיב את השותפות למדינות אחרות באזור.
- קטאר, לעומת זאת, מפגינה עמדה מורכבת. למרות תמיכה חלקית במהלכים האמריקנים, היא שומרת על קשרים הדוקים ביותר עם חמאס ואיראן, שני אויביה הגדולים של ישראל, ומקשה על יצירת חזית ערבית אחידה.
- לבנון וסוריה ממשיכות להיות מוקדי מחלוקת, כאשר ההשפעה של חזבאללה בסוריה ובלבנון, מונעת יצירת שותפות אמיתית עם המהלכים שמנסות להוביל מדינות המערב.
- דעת הקהל הערבית הרחבה ממשיכה להצביע על סקפטיות עמוקה כלפי תהליך הנורמליזציה עם ישראל וכל מהלך שנחשב כבגידה בזכויות הפלסטינים, הסקפטיות הזו מגבילה את יכולת הממשלות לפעול בשיתוף פעולה מלא.
ישראל נותרה לבדה, למרות הישגיה הגדולים במלחמה מאז ה-7 באוקטובר, גורמים מדיניים בכירים אומרים כי היא לא תוכל להשתלב במרחב המזרח תיכוני כשחרב חדה מונחת על צווארה, היא חייבת להסיר מעליה את האיום הקיומי של חמאס ברצועת עזה והסכנה הגרעינית מצדה של איראן, רק אז תיפתח בפניה דרך חדשה במזרח התיכון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
