למרות הפסקת האש שהוכרזה בלבנון ב־27 בנובמבר 2024, המלחמה בצפון לא באמת הסתיימה , היא רק שינתה את פניה, צה"ל תוקף באופן יום יומי מטרות של חזבאללה בדרום לבנון, ולעיתים גם בביירות ובבעל בכ, כדי לאכוף את הסכם הפסקת האש ולמנוע מהארגון להתעצם צבאית מחדש.
הרמטכ"ל אייל זמיר אף הצהיר באחרונה, במהלך סיור בצפון, כי "המערכה נגד חיזבאללה לא הסתיימה – נמשיך לרדוף אחריו ולהחלישו עד שיקרוס".
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, חזבאללה חטף מכה קשה במלחמה האחרונה, אבל אין מדובר בתבוסה מלאה של ארגון הטרור שמנסה כעת להתארגן מחדש.
אחת ההתפתחויות המרכזיות שעיצבו את הזירה האזורית היא נפילתו של משטר בשאר אל־אסד בסוריה, והקמת שלטון חדש בראשות אבו מוחמד אלג'ולאני המבקש להתקרב למערב ולבלום את צירי ההשפעה האיראניים – בראשם חיזבאללה.
ההנהגה הסורית החדשה, בחסות אמריקנית־אירופית, מעבירה מסר ברור: שמירה על גבולות ישראל היא אינטרס אזורי. בכך היא מאותתת על נכונות לנתק את קשר האספקה האיראני לדרום לבנון דרך שטח סוריה – שינוי עמוק בעל השלכות אסטרטגיות.
בתוך לבנון עצמה, עלתה לשלטון ממשלה חדשה בעלת קו אנטי־חיזבאללה מובהק, הקוראת לפירוק נשקו בשם "ריבונות המדינה".
בפועל, היא מבקשת להחליש את בסיס התמיכה של הארגון השיעי – באמצעות חסימת סיוע איראני ועיראקי, והצגת דרישות אמריקניות ישראליות כתנאי לשיקום.
אולם,ממשלת לבנון החדשה לא הצליחה עד כה לפרק את חזבאללה מנשקו, למרות הבטחות הנשיא ג'וזף עון, והיא תנסה במקום זאת לקדם בינתיים את פירוק מחנות הפליטים הפלסטינים מנשקם.
גורמים מדיניים אומרים כי בתוך כך, המדיניות האמריקנית כלפי חיזבאללה הולכת ומקשיחה, הממשל האמריקני מעריך כי חלון ההזדמנויות לפגיעה משמעותית בארגון הולך ונסגר, לנוכח יכולתו לשקם את עצמו. בשבועות הקרובים צפויה לבקר בלבנון השליחה האמריקנית מורגן אורטגוס שצמחה להיות אחת הקולות המשפיעים ביותר כיום על עיצוב הקו האמריקני כלפי לבנון וחיזבאללה.
אורטגוס, צפויה להיפגש עם בכירים פוליטיים בלבנון, להעביר מסר תקיף בנוגע לצורך בהמשך בידוד חיזבאללה, פירוק נשקו והחלשתו. ביקורה, בעל משמעות מדינית מובהקת, מסמן כי ארה"ב נחושה לבלום את שיקומו של חיזבאללה – גם במחיר לחץ כבד על הכלכלה הלבנונית.
העיתון הלבנוני "אל-אח'באר", השופר של חזבאללה, פירסם בסוף השבוע את ההערכה שלו מדוע ישראל לא הצליחה למוטט לחלוטין את ארגון חזבאללה.
במאמר פרשנות הוא טען כי הסיבות לכך עמוקות:
- מבנה גמיש – חיזבאללה אינו פועל במודל צבאי קונבנציונלי. מדובר בארגון מבוזר, שקשה לנתקו מהמרקם האזרחי בתוכו הוא פועל.
- שייכות חברתית־תרבותית – הארגון משקף את זהותם הקולקטיבית של שיעים רבים בלבנון. הוא נטמע עמוקות בקהילות בדרום, בדאחיה ובבקעת הלבנון.
- תמיכה ציבורית איתנה – למרות ההרס, "חברת ההתנגדות" לא נטשה את חיזבאללה. להיפך – הלוויות הענק של שני המזכ"לים לשעבר, חסן נסראללה והאשם ספאא א־דין, והתמיכה ההמונית בדרום המחישה את החוסן הציבורי. לכך מצטרף ניצחונו הסוחף של חיזבאללה בבחירות המוניציפליות האחרונות, בשבוע שעבר, שמוכיח כי גם אם יש ביקורת על המחיר, הציבור לא מחפש אלטרנטיבה.
- עומק אידיאולוגי – החזון הדתי־פוליטי שמניע את חיזבאללה הופך אותו ליותר מתשתית צבאית. זהו אתגר שמערכות צבאיות קונבנציונליות מתקשות להכריע.
גורמים ביטחוניים מסרו כי חיזבאללה לא נותר פסיבי. במהלך המלחמה ולאחריה,הוא נקט בצעדי שיקום מיידיים: חילק סמכויות, פיתח מערך פיקוד חלופי, שינה פריסות, ואימץ טקטיקות חדשות. אולם, על פי הוראת המזכ"ל החדש, השיח' נעים קאסם, הארגון מתמקד כעת בניסיונות להבריח נשק וכסף ללבנון כדי להתעצם צבאית מחדש והוא איננו מגיב על ההפצצות הישראליות על יעדי הארגון בלבנון, כדי שלא לספק לישראל תירוץ לכבוש שטחים נוספים בדרום לבנון.
במקביל, לנוכח כישלון המדינה הלבנונית לספק שירותים בסיסיים, חיזבאללה חיזק את המערך החברתי שלו – מה שמעצים עוד יותר את מעמדו הציבורי.
לסיכום, ניתן לומר כי חיזבאללה נפגע קשות במלחמה – אך לא הובס לחלוטין.
הוא מתארגן מחדש ועדיין נהנה מתמיכה ציבורית של בני העדה השיעית, גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל פועלת נגד חזבאללה מסביב לשעון ולא תאפשר לו להשתקם, בוושינגטון מבינים את המגמות של ארגון הטרור להתעצם מחדש ומחריפים את מדיניות הבידול והלחץ. ביקורה הקרוב של מורגן אורטגוס בלבנון צפוי להיות עוד שלב במאבק הרב־ממדי בין חיזבאללה, ישראל וארה"ב – מאבק שהפסקת האש רק הקפיאה זמנית, אך לא סיימה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
