גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ככל שהלחץ הצבאי הישראלי על חמאס ברצועת עזה גובר ומספר העקורים הפלסטינים הנעים דרומה הולך וגדל, כך מתגבר החשש המצרי מהאפשרות שמאות אלפי פלסטינים יפרצו את גדר הגבול לתוך שטח סיני.
מצרים כבר לא טורחת להסתיר את עוינותה לישראל,הפוליטיקאי ואיש התקשורת המצרי מוסטפא בכרי, שמכהן גם כחבר פרלמנט בקהיר, שיגר לפני כמה ימים אזהרה חריפה לישראל באמצעות הערוץ "סדא אלבלד" שבה אמר:
"לא ניתן לפלוש למצרים. מצרים חזקה ובריאה. ואם תחצו את גבולות המדינה, מכל סיבה שהיא, תמצאו אותנו למחרת בתל אביב. ראו הוזהרתם".
מצרים הודיעה ב-20 בחודש כי נוכחות צבאה בחצי האי סיני נעשית בתיאום מוקדם עם הצדדים להסכם השלום עם ישראל משנת 1979.
בהודעה שפירסמה נמסר כי פריסת הכוחות נועדה בראש ובראשונה לאבטחת גבולות המדינה, תוך הדגשה על התנגדות מצרים ל"הרחבת הפעולות הצבאיות בעזה ולגירוש הפלסטינים".
בהודעה המצרית נאמר כי "הכוחות הפרוסים בסיני נועדו להבטיח את ביטחון הגבולות המצריים מפני כל הסכנות, ובהן פעולות טרור והברחות, וזאת במסגרת תיאום מוקדם עם הצדדים להסכם השלום, שמצרים מקפידה לשמור עליו בקפדנות, שכן מעולם לא הפרה הסכם או אמנה לאורך ההיסטוריה שלה".
ההודעה חזרה והבהירה את עמדת מצרים המתנגדת ל"הרחבת הפעולות הצבאיות בעזה ולגירוש הפלסטינים מאדמותיהם", והביעה תמיכה בזכות העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית לפי פתרון שתי המדינות, על בסיס גבולות ה־4 ביוני 1967 ובירתה ירושלים המזרחית.
מקורות מצריים מסרו לעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" ב-18 בספטמבר כי הצבא המצרי המוצב בגבול עם רצועת עזה וישראל נמצא במצב כוננות ביטחונית מלאה מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי בעיר עזה (מרכבות גדעון ב'), מחשש לגלי פליטים שיזרמו לסיני במסגרת ניסיונות ישראליים לשינוי דמוגרפי שיוביל לתרחישי גירוש כפוי.
עם זאת, הדגישו כי מצרים לא תשעה את ההסכמים או הפרוטוקולים הביטחוניים הקיימים עם ישראל.
במקביל דיווח אתר "אקסיוס" האמריקאי מפי מקורות ישראליים ואמריקאיים, כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקש מממשל טראמפ להפעיל לחץ על מצרים לצמצם את ריכוז הכוחות הצבאיים בסיני. נתניהו טען כי הפעילות המצרית מהווה הפרות חמורות של הסכם השלום עם ישראל, שבו ארצות הברית משמשת כערבה.
שני גורמים ישראלים אמרו לאתר "אקסיוס" כי מצרים בונה תשתיות צבאיות שחלקן עשוי לשמש למטרות התקפיות, באזורים שבהם מותר על פי ההסכם להשתמש רק בנשק קל.
לטענתם, המצרים הרחיבו מסלולי בסיסי חיל האוויר בסיני כך שיוכלו לשמש מטוסי קרב, והקימו מתקנים תת־קרקעיים שלפי הערכת המודיעין הישראלי יכולים לשמש לאחסון טילים.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי תגבור הכוח הצבאי בסיני הפך לנקודת חיכוך נוספת בין המדינות, על רקע המשך הלחימה בעזה.
ישראל התריעה כבר בחודש פברואר השנה בפני הממשל האמריקני על הפרות הסכם השלום בסיני מצדה של מצרים וד"ר יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארה"ב העלה את הנושא בפני בכירים בממשל.
במפגש האחרון של ראש הממשלה נתניהו בירושלים לפני שבוע עם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו,הציג נתניהו רשימה של פעולות מצריות בסיני שלטענתו מהוות הפרות חמורות של הסכם השלום שנחתם ב-1979, הסכם שבו ארצות הברית משמשת כגורם ערב.
ישראל פנתה לממשל טראמפ לאחר ששיחות ישירות עם המצרים לא הניבו תוצאות. "מה שהמצרים עושים בסיני מסוכן ביותר ואנו מודאגים מאוד", אמר גורם מדיני בכיר.
עוד דווח מגורמים מצרים, כי מצב היחסים בין ישראל למצרים מסתבך בשל ירידה משמעותית בטיסות הפיקוח שמבצע כוח המשקיפים הרב-לאומי בחצי האי סיני, בהובלת ארצות הברית, דבר שמגביל את יכולתו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.
היחסים בין ישראל למצרים נמצאים במגמת מתיחות גוברת מאז הקמת ממשלת נתניהו בסוף 2022.
נתניהו והנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לא נפגשו בפומבי כמעט שלוש שנים.
התגברות ההסתה נגד ישראל
עיתונאים המזוהים עם המשטר במצרים החריפו בשבועות האחרונים את טון הדיווחים כלפי ישראל, בעקבות דבריו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי בפסגת דוחה, שבה לראשונה כינה את ישראל "האויב" ואף רמז לאפשרות של ביטול הסכם השלום מ־1979.
א־סיסי רמז במהלך פסגת דוחה לאפשרות של ביטול הסכם השלום, והתייחס ישירות ל"ישראלים", כשאמר כי מה שמתרחש כעת מחליש את עתיד השלום, מאיים על ביטחון ישראל ועל ביטחון כל עמי האזור, מציב מכשולים בפני כל סיכוי להסכמי שלום חדשים ואף עלול להפיל את ההסכמים הקיימים עם מדינות האזור, ובמקרה כזה תהיינה ההשלכות חמורות.
דבריו של סיסי באו בדיוק ביום השנה ה־47 להסכם קמפ דייוויד ב־17 בספטמבר 1978, שהובילו ישירות לחתימת הסכם השלום בין מצרים לישראל ב־26 במרץ 1979, ולהתחדשות הקריאות במצרים לביטול ההסכם.
פרשנים מצרים טוענים כי דברי הנשיא א- סיסי מהווים אזהרה, לאחר שישראל חצתה את כל "הקוים האדומים" ואף פגעה במנהיגי חמאס שבדוחה.
לדבריהם, מצרים שהצהירה על עמדתה הנחרצת נגד תכנית הגירוש של הפלסטינים מרצועת עזה, משוכנעת כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ממשיך בהכנות לביצוע התוכנית, מה שהופך את כל התרחישים לאפשריים.
העיתונאי המצרי אחמד מוסא, מגיש תוכנית הטלוויזיה הנקראת "על אחריותי" אמר בתוכנית כי האזור נמצא באווירה שלפני 1967, וכי הסכמי השלום שנחתמו מאז 1979 עלולים לקרוס בגלל צעדי נתניהו. הוא הוסיף כי יש סימנים לקריסת כל הסכמי השלום במזרח התיכון, וכי 108 מיליון מצרים מוכנים להקריב למען מצרים.
העיתונאי המצרי נשאת אל־דיחי מגיש תוכנית טלוויזיה הנקראת "הנייר והעט" אמר בתוכניתו כי עמדתו של א-סיסי כלפי ישראל הגיעה לנקודת אל־חזור, וציין כי ישראל חצתה את גבולות האתגר אחרי שהפציצה מגדלים במערב העיר עזה, והתעלמה מקריאות פסגת דוחה להפסיק את העימותים.
הדיון על עימות צבאי אפשרי בין ישראל למצרים הפך גם לנושא חשוב ברשתות החברתיות, במיוחד ברשת X, ועסק בהכנות מצרים למלחמה , כולל מועד אפשרי לפרוץ המלחמה.
לאופוזיציה המצרית יש עמדות אחרות, למרות שהחמיאה לדברי הנשיא א-סיסי בפסגת דוחה, היא דרשה צעדים שיפכו את המילים וההצהרות המדיניות לצעדים מעשיים שיתמודדו עם ההתנהלות הישראלית.
המפלגה הדמוקרטית־חברתית המצרית הדגישה כי האתגר האמיתי לעמים הערביים טמון בהפיכת ההצהרות והדיבורים לפעולות מעשיות.
המפלגה הציעה מספר צעדים מעשיים שיש לאמץ, בהם: החייאת אמנת ההגנה והשת"פ הכלכלי בין מדינות הליגה הערבית, שנחתמה בקהיר ב־1950, שימוש בכלי לחץ כלכליים ומסחריים מתואמים ומרחביים, ובחינה מחודשת של היחסים הכלכליים עם ישראל והפסקת עסקאות שתומכות במדיניותה התקפית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
