האם חיזבאללה מסכים למשא ומתן בין לבנון לישראל?

ההנהגה הלבנונית דוחפת למסלול דיפלומטי כדי למנוע מלחמה כוללת, אך ישראל מתכוננת לאפשרות של עימות רחב עם חזבאללה. חזבאללה עשוי להשלים בשקט עם מו״מ עקיף כל עוד הוא לא מוצג כמי שנתן לגיטימציה לישראל, אך אינו מוכן לוותר על התעצמותו הצבאית.

נשיא לבנון, הגנרל ג'וזף עאון, אמר אמש כי אין ללבנון ברירה אלא לנהל משא ומתן עם ישראל, והדגיש כי שפת המשא ומתן חשובה יותר משפת המלחמה, כך נמסר בהודעת הנשיאות הלבנונית.

בנוגע לנושא המשא ומתן עם ישראל, הדגיש הנשיא עאון כי "בפוליטיקה קיימים שלושה כלים: דיפלומטיה, כלכלה ומלחמה. כאשר המלחמה לא מובילה אותנו לשום תוצאה,  מה עושים? בסופו של דבר, כל מלחמה בעולם הסתיימה במשא ומתן, ומשא ומתן לא נערך עם ידיד או בעל ברית, אלא עם אויב".

הוא הדגיש כי "שפת המשא ומתן חשובה יותר משפת המלחמה, שראינו מה עוללה לנו, וכך גם השפה הדיפלומטית שבה כולנו משתמשים , מיו"ר הפרלמנט נביה ברי ועד לנשיא נואף סלאם".

חיזבאללה ומנהיגיו נמנעים עד כה מלהביע עמדה ברורה בנוגע להצעות לקיום משא ומתן ישיר או עקיף בין לבנון לישראל, ולא פרסמו עמדה רשמית אף שחלפו יותר משבועיים מאז הכריז נשיא לבנון, ג'וזף עאון, על נכונות לבנון לנהל מו״מ.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי לבנון הרשמית הסכימה מאחורי הקלעים להצעה להרחיב את ועדת הפסקת האש כך שתכלול גורמים אזרחיים, והיא תהיה זו שתנהל את המו״מ העקיף עם ישראל  אף שלא פורסמה הודעה רשמית בנושא.

יושב ראש הפרלמנט, נביה ברי, מנהל את המו״מ הפנימי בלבנון בשם חיזבאללה. לכן, הסכמתו להכללת גורמים אזרחיים בועדת הפסקת האש משמעה הסכמה עקיפה של חיזבאללה.

עם זאת, חיזבאללה עצמו לא קיבל באופן חיובי את הרעיונות לקיום מו״מ ישיר או עקיף עם ישראל.

חברי סיעתו של נביה ברי בפרלמנט ובכירים בתנועת "אמל" בראשותו הביעו בשבועיים האחרונים ספקנות, וטענו כי ישראל כלל לא עמדה בהסכם הפסקת האש  ולכן אין סיבה להאמין שתעמוד בכל הסכם חדש שיושג במו״מ.

פרשנים בלבנון מעריכים כי חזבאללה מבין שהמצב בשטח אינו לטובתו, והמשך ההסלמה עלול להוביל למלחמה כוללת שתפגע בו פוליטית וצבאית.

לכן, לא מן הנמנע שחבאללה יסכים בשקט למשא ומתן עקיף עם ישראל כל עוד לא ייראה כמי שהסכים בפומבי.

להערכתם, חזבאללה כיום נמצא בעמדת מגננה, הוא לא יכול לכפות וטו מוחלט כמו בעבר, וגם לא יכול להתנגד למסלול מו״מ שבו מעורבים המדינה והמתווכים הבינלאומיים, לכן הוא צפוי לבחור בעמימות בונה: לא להסכים בגלוי, אך גם לא להטיל וטו, ולאפשר התקדמות שקטה.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההנהגה הלבנונית רואה באפשרות המשא ומתן עם ישראל דרך לדחות את אפשרות חידוש המלחמה מצד ישראל נגד חזבאללה, אולם גם אם יתקיים משא ומתן כזה הוא לא יפתור את בעיית ההתעצמות של חזבאללה, וישראל איננה יכולה לאפשר לחזבאללה להפוך מחדש למפלצת טרור שמאיימת עליה.

חיזבאללה עדיין מחזיק ברשותו עשרות אלפי רקטות, טילים וכטב"מים , בנוסף לאלפים רבים של פעילי טרור.

בנוסף לכך, צבא לבנון איננו מסוגל לפרק את חזבאללה מנשקו.

לכן, צה"ל נערך לתגובה צבאית עצימה נגד חזבאללה בלבנון,ההצעות שלו יובאו בקרוב לאישור הקבינט הביטחוני.

להערכת הגורמים הביטחוניים הבכירים, איראן היא שדוחפת את חזבאללה להתעצם מחדש, היא מממנת את פעילותו וממשיכה בהברחות אמצעי לחימה עבור חזבאללה בלבנון בדרכים שונות.

איראן רוצה להחזיר את חזבאללה לאותה רמה צבאית שבה היה עד ה-7 באוקטובר 2023 ולכן אין מנוס ממבצע צבאי נרחב להחלשת כוחו הצבאי של חזבאללה.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי