גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי עלי ח'מניאי, המנהיג העליון של איראן, עומד כעת בפני משבר חמור שלא נראה כמותו במשך שלושה עשורים ומעלה.
כלכלת המדינה מותשת, גל ההפגנות דוכא באלימות, ובמקביל מתעצם על איראן הלחץ החיצוני המדיני והצבאי מצד ארצות הברית וישראל.
ישראל וארה"ב גרמו נזק כבד לפרוייקט הגרעין האיראני בקיץ שעבר כשהשמידו כמה אתרי גרעין וישראל גם הצליחה לגרום נזק לפרוייקט הטילים הבליסטיים שהם שמהווים את זרוע ההרתעה של איראן.
לראשונה מאז המהפכה האסלאמית בשנת 1979 נשקפת סכנה ממשית למשטר ההיאתולות.
השליחים האיראנים מנסים במרץ באמצעות משא ומתן עם ארה"ב למנוע עימות צבאי, אך האפשרות למלחמה נרחבת עלולה להיות קרובה מתמיד.
האתגר הגדול ביותר של עלי ח'מינאי הוא כיצד לצאת בחיים מהמשבר הנוכחי עם ארה"ב ובמינימום נזק לכבוד והיוקרה האיראניים, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים, ח'מינאי ינסה לצמצם ככל האפשר את הנזק להישגיה של איראן כמעצמה אזורית עם פרוייקט גרעין אזרחי ותוכנית חשאית לייצר פצצת גרעין,לשמור על פרויקט הטילים הבליסטיים ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בשלוחות של איראן במזרח התיכון ובראשן חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן.
לכן,מעריכים גורמים ביטחוניים בכירים, יזם עלי ח'מינאי את המהלך של מינוי כביכול של יורשו בתפקיד והרחיב את סמכויותיהם של מקורבו עלי לריג'אני, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי ושל בכירים נוספים במשטר כדי לנסות ולהראות לנשיא טראמפ שאין כל טעם בחיסולו ובחיסול בכירים במשטר מכיוון שמונו להם כבר מחליפים מתאימים ומהלך כזה לא יביא למיטוט המשטר.
עלי ח'מינאי רוצה להראות לנשיא טראמפ כי למשטר יש תוכנית לשמור על רציפות שלטונית גם אם הוא יחוסל וגם לשדר מסר כלפי פנים בתוך איראן כדי להראות שהמשטר יציב ומוכן לכל תרחיש.
ההערכה של גורמי הביטחון היא כי עלי ח'מינאי לא ויתר על סמכויותיו כמנהיג העליון ולא על כוונתו למנות את בנו מוג'תבא ליורשו, מדובר במהלך זמני עד שייפתר המשבר עם ארה"ב.
מיהו עלי לריג'אני?
עלי לריג'אני בן 67, נמנה עם אחת המשפחות הפוליטיות החשובות באיראן ונאמן מאוד למנהיג העליון.
אחיו, סאדק לריג'אני, כיהן בעבר כראש הרשות השופטת. לאורך השנים שימש עלי לריג'אני בתפקידים בכירים במערכת הביטחון והפוליטיקה האיראנית, בין היתר כמפקד לשעבר ב"משמרות המהפכה", כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי וכיו"ר המג'לס במשך יותר מעשור.
הוא נחשב לשמרן פרגמטי, אדם המקובל הן על המחנה האידאולוגי והן על חלקים מהמערכת הטכנוקרטית.
יחסיו הקרובים עם המנהיג העליון עלי ח'מינאי הקנו לו לאורך השנים מעמד של איש אמון, גם כאשר איבד מעמד ציבורי או ספג ביקורת פוליטית.
עלי לריג'אני אינו איש דת בכיר ולכן אינו מועמד טבעי לרשת את המנהיג העליון על פי הקריטריונים ההלכתיים, אך כוחו טמון ביכולתו לגשר בין מוקדי כוח, בין "משמרות המהפכה", הממסד הפוליטי והמעגל הקרוב של המנהיג.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי אם אכן הופקדו בידיו תיאום ביטחוני, ניהול מצב החירום ופיקוח על המו״מ בעניין הגרעין, הרי שמעמדו כמתאם עליון מתחזק משמעותית.
במצב של עימות חיצוני, מוקד ההכרעה עובר כמעט תמיד מן הדרג האזרחי אל המעגל הביטחוני הקרוב למנהיג.
המנהיג העליון באיראן הוא תפקיד שאינו עובר בירושה,"מועצת המומחים" אמורה לבחור את המנהיג הבא, אך בפועל מאזן הכוחות נקבע הרבה קודם, במסדרונות הנהגת "משמרות המהפכה" והממסד הדתי השיעי.
הרחבת סמכויות של עלי לריג'אני יכולה להתפרש כשלב במאבק ירושה שקט, גם אם אינו מועמד טבעי למנהיגות דתית, הוא עשוי למלא תפקיד מכריע בהבטחת המשכיות המשטר ובהכוונת זהות היורש.
להערכת הגורמים הביטחוניים,אם עלי לריג'אני אכן הופך לציר ניהולי מרכזי, הדבר עשוי לחזק את יציבות המשטר בטווח הקצר. אולם בטווח הבינוני, ריכוז כוח בידי דמות שאינה בעלת סמכות דתית עלול לעורר מתחים פנימיים.
להערכת הגורמים הביטחוניים,עלי ח'מינאי בן ה- 86, נותר מחויב לשמירה על הרפובליקה האסלאמית בכל מחיר.
בחודש ינואר הוא דיכא באכזריות הפגנות אלימות שהובילו למותם של כ-30 אלף מפגינים , איום תקיפה אמריקנית מהווה לחץ נוסף על המנהיג, שממשיך להיאחז בכיסא בכל כוחו.
השמירה על כוחו של עלי ח'מינאי מבוססת על ריכוז סמכויות בכל מוסדות המדינה, כולל הצבא הסדיר "משמרות המהפכה", מערכת המשפט ומוסדות ביטחוניים אחרים. הוא שולט באופן מוחלט על מערכת מורכבת לצד מנגנונים דמוקרטיים מוגבלים, מה שמבטיח שמעטים בלבד יכולים לערער על החלטותיו.
במהלך כהונתו הוא חיזק את כוחות "משמרות המהפכה" והבאסיג', הוא שולט באימפריה כלכלית גדולה שמספקת תמיכה כספית משמעותית לכוחות הביטחון והמשטר.
עלי ח'מינאי לא סומך על המערב, במיוחד לא על ארה"ב שאותה הוא מכנה "השטן הגדול" ומאשים אותה בניסיון להפיל את משטרו.
הוא זה שטבע את המונח "סבלנות אסטרטגית" בעימות עם אויביה של איראן ונוקט בגישה זהירה, מוכנה לויתורים טקטיים כאשר קיומה של הרפובליקה האסלאמית עומד על הכף.
למרות גישתו הקשוחה והאידיאולוגית, אומרים גורמים ביטחוניים בכירים, עלי ח'מינאי הוא מנהיג מנוסה שמכיר את כוחו ואת גבולותיו. המשבר הנוכחי הוא החמור ביותר מאז עלה לשלטון בשנת 1989, אך הוא מסתמך על מנגנוני שליטה, כוח צבאי וכלכלה מאורגנת כדי להתמודד עם האיומים מבית ומחוץ.
המשבר הנוכחי הוא מבחן קריטי ליכולת של עלי ח'מינאי לנווט בין לחצים חיצוניים ואי‑יציבות פנימית. הצלחה בניהול המשבר יכולה להבטיח לו ולמשטרו כוח מחודש, אך כל טעות אסטרטגית עלולה להחמיר את ההיחלשות של המשטר, גם מבחינת הלגיטימציה הפנימית וגם מבחינת עוצמתו האזורית.
עלי ח'מינאי מתקרב לרגע האמת שלו, כפי שהדברים נראים כרגע אין בכוונתו להיכנע לתכתיבים של הנשיא טראמפ והוא מעדיף להסתכן במלחמה שעלולה להביא עליו את סופו ואת סוף משטרו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
