מוג'תבא ח'מינאי, בנו של המנהיג העליון האיראני עלי ח'מינאי, נעלם מעין הציבור מאז תחילת מרץ 2026, לאחר סדרת דיווחים על פציעתו בתקיפה שהביאה למותו של אביו.
דבר פציעתו, אשר כללה פגיעות ברגליו, בידיו וביד שמאל, דווח לראשונה על ידי עיתון ה"גארדיאן" ב-11 במרץ 2026, על פי מקור דיפלומטי איראני בקפריסין.
מאז, לא הופיע מוג'תבא ח'מינאי בציבור והיעלמותו עוררה שמועות ודיווחים על מצבו הבריאותי.
כמה כלי תקשורת ערביים דיווחו ב-15 במרץ 2026, כי מוג'תבא הוטס ברגעים האחרונים לרוסיה לצורך טיפול רפואי. מקור הדיווח היה מקור קרוב למשטר האיראני שדיבר עם כלי תקשורת ערבי. בנוסף, דיווחים בכווית טענו כי ח'מינאי עבר ניתוח חירום במוסקבה ושוהה שם להמשך טיפול .
דיווחים אחרים בתקשורת הזרה מצביעים על כך שהטיסה לרוסיה בוצעה במטוס מיוחד כדי להתמודד עם פציעותיו הקשות כביכול.
לכל הדיווחים האלה על טיפול רפואי ברוסיה אין שום אישור ממקורות איראנים, ישראלים או אמריקנים, לא מן הנמנע כי הם חלק מלוחמה פסיכולוגית.
גורמי מודיעין אמריקניים וישראליים מסרו כי הם אינם יודעים על מיקומו המדויק של מוג'תבא ח'מינאי, אך הדיווחים מצביעים על חוסר הופעה ציבורית מתמשך בציבור בדיוק בעת הקריטית הזו שבה נתונה איראן במלחמה.
היעלמותו של מוג'תבא ח'מינאי מהציבור והדיווחים על פציעתו ופינויו האפשרי לרוסיה מחדדים את החשש לגבי יציבות ההנהגה האיראנית בטווח הקצר.
מצבו של הבן מוג'תבא, שהיה מועמד אפשרי להמשך שושלת ההנהגה, עשוי להשפיע על המערכת הפוליטית והצבאית האיראנית, במיוחד בזמן שהמדינה נמצאת בעיצומו של עימות צבאי עם ארה"ב וישראל.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי היעלמותו ופציעתו של מוג'תבא ח'מינאי מעוררות סימני שאלה חמורים על המשך הנהגת המדינה ועל רמות היציבות הפוליטית בתוך איראן.
מצב זה עלול לגרום למאבקים פנימיים בתוך הממסד השיעי והצבאי, להשפיע על החלטות מדיניות ואסטרטגיות ולהגביר את חוסר הוודאות בקרב גורמי ממשל וקהילה בינלאומית.
בנוסף, היעלמותו עלולה להשפיע על הכלכלה האיראנית. ההנהגה הפוליטית והצבאית נמצאת כעת במצב שבו ניהול חכם של המשאבים הכלכליים חיוני, במיוחד לאור הסנקציות הקיימות והלחימה המתמשכת. אי הוודאות סביב ההנהגה החדשה יכולה להאט תהליכי קבלת החלטות, להשפיע על השקעות פנימיות וחיצוניות, ולפגוע באמון הסוחרים והמשקיעים.
גורמי מודיעין ישראליים ומערביים מעריכים מספר אפשרויות לגבי היעלמותו של מוג'תבא ח'מינאי:
- הסתרה מכוונת – ייתכן שבנו של המנהיג העליון מוסתר מהציבור מחשש לחייו, בין אם עקב איומים חיצוניים או פנימיים על ביטחונו, כדי למנוע ניסיון חיסול.
- מצב רפואי חמור – הדיווחים על פציעתו ומעברו לרוסיה לטיפול רפואי מעידים כי ייתכן שמוג'תבא אינו מסוגל להופיע בציבור בשל מצבו הרפואי הקשה.
- נטרול פוליטי על ידי משמרות המהפכה ,קיימת גם הערכה כי ההיעלמות נוחה למשמרות המהפכה האיראניים, ייתכן שהם העלימו אותו והם שמנצלים את המצב כדי לשלוט במדינה באמצעות ממשל בובה, תוך מניעת חזרה אפשרית של ח'מינאי הצעיר להנהגה, כדי לשמר את האינטרסים של האליטה הצבאית והפוליטית בתוך איראן.
על פי הערכות גורמי מודיעין בישראל ומעקב אחר השיח ברשתות החברתיות באיראן, היעלמותו של מוג'תבא ח'מינאי מעוררת תגובות מורכבות בקרב הציבור האיראני. מצד אחד, חלקים מהציבור מביעים דאגה מפני אי-הוודאות הפוליטית והשלכותיה על יציבות המשטר בתקופה רגישה במיוחד.
עם זאת, בקרב חוגים רחבים באופוזיציה ובקרב צעירים רבים נשמעת גם תגובה שונה לחלוטין. רבים מהם מביעים תקווה כי מוג'תבא נפגע קשה או אף נהרג, וזאת בשל התדמית הקשה שדבקה בו לאורך השנים כאחד האנשים המרכזיים מאחורי דיכוי המחאות העממיות באיראן. בשיח הציבורי, ובעיקר ברשתות החברתיות, הוא נתפס כדמות שהייתה מעורבת מאחורי הקלעים בהחלטות של מנגנוני הביטחון ומשמרות המהפכה לדכא באכזריות את הפגנות המחאה בשנים האחרונות.
לצד זאת, קיימים גם קולות החוששים כי היעלמותו דווקא תחזק עוד יותר את כוחם של משמרות המהפכה, אם יתברר כי הוא אינו מסוגל לחזור לתפקיד ציבורי. חשש זה מתבטא בהערכות כי מאבקי כוח פנימיים בתוך האליטה השלטת עלולים להתעצם, דבר שעלול להשפיע גם על היציבות החברתית והכלכלית בטהראן ובערים אחרות ברחבי איראן.
היעלמותו של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה מעוררת שאלות חשובות, מי בעצם מנהל את איראן בזמן המלחמה? מי מקבל את ההחלטות החשובות על המשכה או הפסקתה, ומי יהיה זו שיודה בסופו של דבר כי היא נכנעה ויבקש הפסקת אש.
בתום מלחמת איראן עיראק שפרצה בשנת 1982 ונמשכה 6 שנים, נאלץ מנהיג איראן דאז רוחאללה חומייני להסכים להפסקת אש בתיווך האו"ם, "נאלצתי לשתות את כוס התרעלה" הצטדק חומייני בפני תומכיו הרבים.
האם מוג'תבא ח'מינאי שנבחר להיות המנהיג העליון החדש של איראן יצוץ ברגע האחרון כדי להודיע על שתיית כוס התרעלה השנייה בהיסטוריה של איראן המודרנית?
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
