הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפסקת אש בין לבנון לישראל למשך עשרה ימים מסמנת ניסיון אמריקני לייצר נקודת מפנה בזירה הצפונית, שעשויה לשמש בסיס להסדרה רחבה יותר במזרח התיכון, כך מעריכים גורמים מדיניים בכירים.
עם כניסת הסכם הפסקת האש לתוקפו, ובצל דבריו של טראמפ על אפשרות למעבר למסלול של שלום יציב וארוך טווח, מתחדדת השאלה האם מדובר במהלך טקטי זמני, או בתחילתו של תהליך מדיני רחב יותר?
האם בידי המדינה הלבנונית יכולת אמיתית לנהל מסלול משא ומתן עצמאי מול ישראל, מבלי שטהראן וחזבאללה יסכלו אותו?
גורמים בכירים בישראל מעריכים כי הנשיא טראמפ נחוש להגיע להסכם עם איראן ולקרב בין ישראל לממשלת לבנון כדי להגיע להסכם, במקביל הוא מפעיל לחץ על ישראל לחדש את המשא ומתן עם סוריה.
הסכם הפסקת האש נכנס לתוקפו לאחר שיחות אינטנסיביות בהובלת ארה"ב, בהשתתפות בכירים בממשל האמריקני ובקיום מגעים ישירים עם הנהגת לבנון וממשלת ישראל.
לפי ההודעה האמריקנית, הפסקת האש אינה יעד סופי אלא שלב מקדים למסלול רחב יותר של משא ומתן, שאמור לכלול בעתיד גם שיחות ישירות בין הצדדים בוושינגטון.
על פי גורמים מדיניים,הנשיא טראמפ צפוי להזמין לוושינגטון בסוף החודש את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואת נשיא לבנון ג'וזף עון למפגש ישיר עמו כדי לקדם את המשא ומתן לשלום.
העובדה כי כבר התקיימו מגעים ישירים בין לבנון לישראל, בשבוע שעבר בין השגריר הישראלי בוושינגטון לבין השגרירה הלבנונית בהשתתפות שר החוץ מרקו רוביו, לראשונה מזה עשרות שנים, מצביעה על שינוי מסוים בדינמיקה המדינית, גם אם עדיין מדובר בתהליך ראשוני ומוגבל.
יחד עם זאת, הפסקת האש עצמה נשענת על מנגנון שביר, המבוסס בעיקר על דרישה פוליטית חיצונית של ארה"ב ולא על הסכמה עמוקה בין הצדדים.
ארה"ב תנסה להפריד בין המסלול הלבנוני לבין המסלול האיראני, משני שיקולים מרכזיים: הראשון הוא דרישת ישראל, והשני הוא ראיית לבנון כמועמדת אפשרית בעתיד להצטרפות למסגרת “הסכמי אברהם”, מתוך תקווה שהסכם לבנוני־ישראלי עשוי לייצר השפעות אזוריות חיוביות מבחינתה.
ישראל עצמה רואה בהפרדה זו צורך ביטחוני ודחוף, בשל הלחץ המתמשך בצפון והתקפות חזבאללה ורצון לסכל את האסטרטגיה האיראנית של "אחדות הזירות".
חזבאללה מנסה למנוע את אפשרות הגעה להסכם בין ישראל לממשלת לבנון, נוואף אלמוסאווי, בכיר בארגון חזבאללה איים בסוף השבוע האחרון על נשיא לבנון ג'וזף עון ואמר כי "אם הוא ייפגש עם נתניהו הוא יאבד את מעמדו כנשיא המדינה,מי אמר שהרוב הסוני יסכים לחתום על הסכם שלום עם ישראל?איראן יצרה את הפסקת האש בלבנון ולא יישאר בדרום לבנון חייל ישראלי אחד".
במישור האזורי, ההסכם בלבנון אינו מנותק מהתמונה הרחבה יותר, ובעיקר מהזירה האיראנית.
איראן רואה בזירה הלבנונית חלק ממערך אזורי רחב יותר, וההתפתחויות האחרונות משתלבות במגעים עקיפים בין וושינגטון לטהראן. לכן, הפסקת האש אינה רק הסדר דו-צדדי מקומי, אלא רכיב במשוואה אזורית מורכבת יותר.
תפיסה זו מסבירה את הדחיפה האמריקנית ליצירת הפסקת אש מהירה יחסית, שנועדה לייצב את הזירה הלבנונית ולמנוע הסלמה רחבה יותר, בזמן שהמאמצים המדיניים מתמקדים בזירות נוספות במזרח התיכון.
השאלה המרכזית הניצבת כעת היא האם ניתן להפוך את ההפסקה הזמנית בלחימה בלבנון למסלול של שלום קבוע? ההצהרות האמריקניות מצביעות על כיוון כזה, ואף מציינות כי ניתן יהיה להאריך את ההסכם בהסכמה הדדית אם תושג התקדמות במשא ומתן.
עם זאת, הדרך להסדרה קבועה עדיין רצופה מכשולים מהותיים.
סוגיית הנשק של חזבאללה נותרת אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות, לצד שאלת הפריסה של כוחות צה"ל בדרום לבנון והיכולת של המדינה הלבנונית לבסס שליטה מלאה על שטחה. סוגיות אלו משקפות פערים עמוקים בין תפיסות הצדדים לגבי אופי ההסדר העתידי.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי התמונה הרחבה מצביעה על כך שההתפתחויות בלבנון משולבות בתהליכים אזוריים רחבים יותר. הפסקת האש נתפסת כחלק ממאמץ אמריקני כולל לעצב מחדש את מאזן היציבות האזורי, תוך ניסיון לייצר רצף של הסכמות חלקיות שיתחברו בהמשך למסגרת מדינית רחבה יותר.
בתוך כך, לבנון עצמה ניצבת בפני אתגר כפול, מצד אחד רצון מדיני להתקדם לעבר יציבות ארוכת טווח, ומצד שני מציאות פנימית מורכבת, שבה שאלת ריכוז הכוח הצבאי בידי המדינה נותרת פתוחה, ארגון חזבאללה מאתגר את ממשלת לבנון ואת הריבונות הלבנונית ומסרב להתפרק מנשקו.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הסכם הפסקת האש הנוכחי מהווה בעיקר מבחן היתכנות, הצלחתו או כישלונו עשויים להשפיע לא רק על הזירה הלבנונית, אלא גם על אפשרות קידום הסדרים נוספים במרחב, כולל מול איראן ובזירות נוספות.
בסיכומו של דבר, הפסקת האש בין לבנון לישראל אינה בהכרח נקודת סיום, אלא ניסיון ראשוני לבחון האם ניתן לייצר מסלול מדורג של הפחתת מתיחות והתקדמות להסדרים מדיניים רחבים יותר. הצלחתו תלויה פחות בהצהרות, ויותר ביכולת של הצדדים וארה"ב לשמר יציבות לאורך זמן ולתרגם הפסקת אש זמנית למסגרת מדינית יציבה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
