איומיו של מזכ"ל חזבאללה, השייח' נעים קאסם, להפיל את ממשלת לבנון באמצעות הרחוב,כפי שבאו לידי ביטוי בנאומו ב-24 במאי לרגל "יום ההתנגדות והשחרור", עוררו סערה פוליטית רחבה בלבנון ומחוצה לה.
גורמים במערכת הפוליטית בלבנון ראו בדבריו ניסיון להפעיל לחץ על מוסדות המדינה באמצעות כוח הרחוב והעוצמה הצבאית של הארגון, ולא באמצעות המנגנונים החוקתיים המקובלים.
התגובות לדבריו של קאסם לא איחרו להגיע. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו גינה בחריפות את הקריאה להפלת הממשלה הלבנונית, וטען כי מדובר בניסיון מכוון לערער את יציבות המדינה ולשמר את השפעת חזבאללה על חשבון עתידה של לבנון. לדבריו, התקופה שבה ארגון חמוש מסוגל להחזיק מדינה שלמה כבת ערובה מתקרבת לסיומה.
גם מדינות המפרץ הצטרפו למתקפה המדינית נגד חזבאללה. מזכ"ל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ג'אסם אל־בדיווי, שב והדגיש כי מדינות המפרץ רואות בחזבאללה ארגון טרור על כל פלגיו ומנהיגיו. הוא גינה את התבטאויותיו של השיח' נעים קאסם נגד בחריין והזהיר מפני המשך ניסיונות לערער את יציבות לבנון ואת מוסדותיה.
פרשנים בלבנון עצמה אומרים כי דבריו של נעים קאסם עוררו ביקורת קשה גם בקרב מחנות פוליטיים שאינם מזוהים עם חזבאללה.
חברת הפרלמנט ע'אדה איוב טענה כי אם חזבאללה מתנגד למדיניות הממשלה, היה עליו למשוך את שריו ממנה במקום לאיים בהפלתה. לדבריה, דבריו של נעים קאסם משקפים ניסיון של הארגון לחזור ולהשתלט על הזירה הפנימית במקרה שההתפתחויות האזוריות והמשא ומתן בין איראן לארצות הברית לא ישרתו את האינטרסים שלו.
גם מפלגת הפלנגות הלבנוניות(אלכתאיב), תקפה את חזבאללה וטענה כי הארגון ממשיך לפעול בהתאם לאינטרסים איראניים ולא בהתאם לאינטרסים של המדינה הלבנונית. במפלגה ראו במסרים שהעביר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י להנהגת חזבאללה הוכחה נוספת לכך שאיראן מתייחסת ללבנון כאל זירת השפעה אזורית ולא כאל מדינה ריבונית עצמאית.
הביקורת לא הגיעה רק מהמערכת הפוליטית. פעילים שהשתתפו במחאת 17 באוקטובר הזכירו בתקשורת הלבנונית כי בשנת 2019 תקף חזבאללה בחריפות את ההפגנות שדרשו להפיל את הממשלה בשל המשבר הכלכלי והשחיתות, וטען אז כי מדובר ב"קונספירציה זרה". כעת, כאשר חזבאללה עצמו מאיים להשתמש ברחוב להפלת הממשלה, רבים בלבנון רואים בכך צביעות פוליטית ברורה.
במקביל להסלמת הטון הפוליטי, פרסם חזבאללה הודעה לרגל מאה שנים לחוקה הלבנונית, שבה ניסה להציג את עצמו כמגן החוקה והסכם טאיף.
הארגון הדגיש כי לבנון חייבת להישאר מדינה מאוחדת ודחה רעיונות של חלוקה, פדרליזציה או קנטוניזציה. בנוסף קרא ליישום מלא של הרפורמות שנקבעו בהסכם טאיף, ובראשן ביטול העדתיות הפוליטית.
חזבאללה שב והציג את "ההתנגדות" כחלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית הלבנונית וטען כי המאבק נגד ישראל הוא זכות המעוגנת בחוקה הלבנונית ובהסכמים הערביים. הארגון הדגיש כי כל ניסיון לפרק אותו מנשקו או לשלול ממנו את "מרכיבי הכוח" מהווה פגיעה בריבונות לבנון וביכולתה להגן על עצמה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מדובר בניסיון של חזבאללה להעניק לגיטימציה פוליטית וחוקתית להמשך החזקת הנשק מחוץ למסגרת המדינה.לדבריהם, רבים בלבנון טוענים כי הארגון משתמש בשיח החוקתי כדי להצדיק את המשך שליטתו במערכת הפוליטית והביטחונית.
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים,העימות סביב דבריו של נעים קאסם משקף את המאבק הרחב יותר על זהותה ועתידה של לבנון. מצד אחד ניצב חזבאללה, המבקש לשמר את כוחו הצבאי והפוליטי ואת מעמדו כחלק מהציר האזורי שמובילה איראן. מן הצד האחר ניצבים כוחות פוליטיים בלבנון, לצד מדינות ערב והמערב, המבקשים לחזק את מוסדות המדינה ולצמצם את השפעת הארגון.
התגובות החריפות מארצות הברית וממדינות המפרץ מעידות כי הקהילה הבינלאומית עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בלבנון וחוששת מהידרדרות נוספת במצבה הפוליטי והביטחוני. במקביל, המשבר הכלכלי החריף, הפילוג הפנימי והמתיחות האזורית הופכים את לבנון לזירה רגישה במיוחד, שבה כל עימות פוליטי עלול להפוך במהירות למשבר רחב היקף.
נראה כי בשלב זה חזבאללה מנסה לשלב בין הפעלת לחץ פוליטי פנימי לבין הצגת עצמו כמגן החוקה והזהות הלאומית. אולם ככל שהלחץ הבינלאומי והפנימי עליו גובר, כך מתחדדת השאלה האם לבנון תצליח בעתיד להשתחרר ממאזן הכוחות שכפה עליה הארגון במשך שנים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
