משרד החוץ של המורדים החות'ים בתימן פרסם ב-19 ביוני הודעה שעוסקת בלחימה בין צה"ל לחיזבאללה בלבנון שבה נאמר כי "אנחנו חוזרים על אזהרתנו מפני המשך התוקפנות נגד לבנון. "ציר ההתנגדות" לא יישב בחיבוק ידיים נוכח ההסלמה המתמשכת מצד ישראל", נמסר.
גורמים ביטחוניים בכירים רואים בהודעה הזו סימן רע להתפתחויות הצפויות ורצון של איראן להמשיך באיומיה האזוריים, באמצעות שלוחותיה במזרח התיכון, למרות מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין ארה"ב על סיום המלחמה.
לאחר קבלת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן בברכה ברחבי העולם וההודעה על חידוש התנועה הימית במיצרי הורמוז, החלו המדינות השונות להיערך לשלב הבא.
על פי גורמים מדיניים בירושלים, במסגרת זו ביקשו מדינות אירופה, במהלך פסגת קבוצת 7G להזהיר את הנשיא דונלד טראמפ מפני חתימה על "הסכם זמני" או "שטחי" עם איראן, שלא יטיל מגבלות מספקות על תוכנית הגרעין שלה ולא יתייחס לתוכנית הטילים הבליסטיים.
עם זאת, ההערכה היא כי איראן לא תסכים כלל לדון בתוכנית הטילים שלה, במיוחד לאחר שנאלצה להתמודד עם שתי מלחמות בתוך שנה אחת.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן מסמן אולי את סיומו של שלב אחד בעימות האזורי, אך רחוק מלהבטיח יציבות במזרח התיכון.
לדבריהם, אחת הזירות המרכזיות שבהן ייבחן כוחו האמיתי של ההסכם היא תימן, ובמרכזה ארגון החות'ים, שהפך בשנים האחרונות לאחד מנכסי ההשפעה החשובים ביותר של איראן באזור.
המלחמה האחרונה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן המחישה היטב את חשיבותה האסטרטגית של הזירה התימנית. לאחר שבועות של המתנה הצטרפו החות'ים לעימות באופן ישיר, תקפו מטרות ישראליות ואיימו על חופש השיט בים האדום ובמיצר באב אל-מנדב.
מבחינת טהראן, היה זה מסר ברור כי בידה לא רק מנוף הלחץ המסורתי של מיצרי הורמוז, אלא גם יכולת להשפיע על אחד מנתיבי הסחר הימיים החשובים בעולם באמצעות שלוחתה בתימן.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן, הכולל הפסקת פעולות צבאיות, פתיחה מחדש של מיצרי הורמוז ותחילת משא ומתן על הסוגיות הגרעיניות והכלכליות, מחזיר כעת את שאלת החות'ים למרכז הדיון. ברור כי סוגיית השלוחות האזוריות של איראן מרחפת מעליו.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי הסיכוי שאיראן תוותר על החות'ים כחלק מהסכם הקבע עם ארה"ב נמוך מאוד.
נושא שלוחותיה של איראן לא כלול במזכר ההבנות ואיראן אינה מוכנה לדון בנושא גם אם האמריקנים יעלו אותו במשא ומתן על הסכם הקבע.
מבחינתה, החות'ים אינם רק שחקן מקומי בתימן, אלא חלק ממערך ההרתעה האזורי שבנתה במשך שנים.
השליטה העקיפה במרחב מיצר באב אל-מנדב מעניקה לטהראן קלף אסטרטגי בעל ערך עצום. בעוד שמיצרי הורמוז מאפשרים לה לאיים על יצוא הנפט מהמפרץ, מיצר באב אל-מנדב מאפשר לה להשפיע על נתיבי הסחר בין אסיה, אירופה ואפריקה. לכן, גם אם איראן תסכים להפחתת מתיחות זמנית, קשה להניח שתוותר מרצונה על מנוף לחץ כה משמעותי.
להערכת גורמים ביטחוניים, המלחמה האחרונה אף חיזקה את מעמדם של החות'ים בעיני ההנהגה האיראנית. הם הוכיחו יכולת לפעול כחלק מ"איחוד הזירות" ולהרחיב את העימות מעבר לגבולות איראן עצמה. כתוצאה מכך, סביר שטהראן תמשיך לראות בהם מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון האזורית שלה.
עם זאת, מעריכים הגורמים הביטחוניים, ההתפתחויות האחרונות עשויות ליצור גם הזדמנויות חדשות בזירה התימנית.
המלחמה הסבה נזקים כבדים לאיראן מבחינה כלכלית, ביטחונית וצבאית. אם ההנהגה בטהראן תחליט כי בשנים הקרובות עליה להתמקד בשיקום פנימי ובהקלת הלחץ הכלכלי, ייתכן שהיא תעודד את החות'ים לאמץ קו פרגמטי יותר ולהתקדם לעבר הסדר מדיני.
בתרחיש כזה, החות'ים עשויים להרחיב את מעורבותם במשא ומתן מול סעודיה ומול שאר הגורמים בתימן, מתוך רצון לשמר את הישגיהם הצבאיים והפוליטיים במסגרת הסדר מוסכם.
מנגד, קיימת גם אפשרות הפוכה. אם החות'ים יגיעו למסקנה שאיראן הצליחה לעמוד מול הלחצים האמריקניים והישראליים ולכפות מאזן הרתעה חדש, הדבר עשוי לחזק את המחנה הקיצוני בתוכם. מחנה זה עשוי לראות בכוח הצבאי את הכלי היעיל ביותר להשגת מטרותיו ולדחות פשרות מדיניות משמעותיות.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי האתגר הגדול של מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן יהיה יכולתו להשפיע על הזירות המשניות של העימות האזורי. בעוד שהמשא ומתן הנוכחי מתמקד בעיקר בגרעין האיראני, בסנקציות ובביטחון הימי, הזירות שבהן פועלות שלוחותיה של איראן ימשיכו להיות מוקדי חיכוך פוטנציאליים.
במובן זה, תימן עשויה להפוך לאחד המבחנים הראשונים של ההסכם. אם החות'ים יבחרו לצמצם את פעילותם הצבאית ולהשתלב בתהליך מדיני, ניתן יהיה לראות בכך סימן לכך שאיראן מעוניינת ביציבות יחסית. אולם אם ימשיכו להשתמש באיום על נתיבי השיט ובפעילות צבאית אזורית, הדבר יעיד כי טהראן מבקשת לשמר את מנופי הלחץ שלה גם בעידן שלאחר ההסכם.
לסיכום, מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן אינו צפוי לשנות באופן מיידי את מעמדם של החות'ים. להפך, הוא מדגיש עד כמה הפכה תימן לחלק בלתי נפרד ממאזן הכוחות האזורי.
עתידם של החות'ים יהיה תלוי פחות בנוסח הסכם הקבע, אם אכן הוא יושג מתי שהוא, ויותר בהחלטות שיתקבלו בטהראן. אם איראן תעדיף תקופת שיקום והתאוששות, ייתכן שהחות'ים יפנו לנתיב מדיני. אם תבחר להמשיך במדיניות ההרתעה האזורית, הם יישארו אחד מכלי ההשפעה המרכזיים שלה.
כך או כך, הזירה התימנית צפויה להמשיך ולמלא תפקיד מרכזי במאבק על עיצוב הסדר האזורי החדש במזרח התיכון.
הערה:פורסם לראושנה ב"אפוק"
