מלחמת "חרבות ברזל" נכפתה על ישראל בעל כורחה ב-7 באוקטובר באמצעות הטבח שעשו מחבלי חמאס אשר חדרו לתחומי מדינת ישראל וביצעו טבח מחריד בישובי עוטף עזה.
מיייד לאחר מכן הצטרפו להתקפה על ישראל שאר החברות ב"ציר הרשע" האיראני:
חזבאללה מדרום לבנון, המליציות הפרו איראניות בסוריה ובעיראק והחות'ים בתימן.
החות'ים, שהינם פרוקסי של איראן, הצליחו להטיל מצור כלכלי ימי על ישראל בים האדום, אבל האיום שלהם הוא גם איום על נתיבי השיט הבינלאומיים, לכן הטיפול באיום הזה יצא מידיה של ישראל ועבר לטיפול הקואליציה הצבאית שהקימה ארה"ב לטפל בבעיה.
איראן מביטה מהצד בסיפוק, היא לא לכלכה את ידיה בצורה ישירה במלחמה והיא מושכת מאחורי הקלעים בחוטים של המריונטות שלה שנלחמות נגד ישראל.
המלחמה העלתה מחדש לסדר היום הבינלאומי את נושא הבעיה הפלסטינית, הטבח שעשה חמאס גרר אחריו תגובה צבאית חזקה של ישראל ברצועת עזה שמזכירה לפלסטינים את הנכבה של 1948, פצע הפליטות הפלסטיני נפתח מחדש בגלל חמאס, מרבית תושבי הרצועה הם פליטים משנת 1948 והמלחמה הפכה אותם שוב לעקורים בתוך רצועת עזה.
לאחר יותר ממאה ימי לחימה, רצועת עזה מלקקת את פצעיה, כ-24 אלף הרוגים וכ-60 אלף פצועים, לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, והמלחמה רק בימיה הראשונים, להערכת גורמים בכירים בצה"ל היא תימשך לפחות שנה.
בהתקפת ה-7 באוקטובר נהרגו 1200 ישראלים ונחטפו 240 בני אדם לרצועת עזה, חלקם שוחררו בעסקאות בין ישראל לחמאס ובשבי חמאס נותרו 136 ישראלים.
188 חילי צה"ל נהרגו בקרבות ונפצעו יותר מ-2000 חיילים, יותר מ-250 מהם באורח קשה, המחיר הוא גבוה והערכה עדיין לא הסתיימה.
תושבי עוטף עזה עדיין לא שבו לישוביהם, גם לא כ-70 אלף תושבי גבול הצפון שפונו מבתיהם בתחילת המלחמה.
ההתקפה על ישראל שיזמה תנועת חמאס הצליחה להביא להקפאת תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה שהייתה אמורה להיות חלק מהקמת הציר החדש שיוזמת ארה"ב במזרח התיכון כמשקל נגד ל"ציר הרשע" בראשות איראן.
בגלל המלחמה, ישראל הגיעה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג באשמה של רצח עם, על פי גורמים מדיניים בירושלים, את המהלך הזה הניעו איראן, חמאס וקטאר באמצעות דרום אפריקה שהגישה את התביעה נגד ישראל.
המעצמות הגדולות משחקות גם הן במשחק הזה, ארה"ב ניצבת לצד ישראל ואילו סין מסרבת לגנות את הטבח שעשו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, רוסיה משחקת משחק כפול אך היא בצד של חמאס ולא של ישראל.
אירופה חצויה בכל הקשור למלחמה ברצועת עזה, בריטניה וגרמניה תומכות באופן מלא בישראל, אירלנד תומכת בעמדה הפלסטינית וכך גם ספרד.
האיחוד האפריקאי המונה 55 מדינות תומך בחמאס מלבד שתי מדינות, קניה וגאנה,שתומכות בעמדת ישראל.
המלחמה אילצה את ארה"ב להתרכז מחדש במזרח התיכון, הנשיא ביידן נחלץ לעזרתה של ישראל בתחום המדיני והביטחוני אך הוא רוצה שהיא תשתלב בחזון החדש שלו אחרי המלחמה לגבי השגת שלום ויציבות במזרח התיכון כשהבסיס לחזונו הינו הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
ישראל ממשיכה במלחמה ברצועת עזה, נכון לעכשיו היא מגלה נחישות בלחימה כדי להשיג את מטרותיה: מיטוט שלטון חמאס והריסת התשתית הצבאית שלו ושחרור החטופים הישראלים מהשבי של חמאס.
ישראל הצליחה להחליש את היכולות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה ולהשתלט על 60 אחוזים משטח הרצועה,על פני הקרקע, אתגר המנהרות הוא ענק והמערכה היא עדיין ארוכה מאוד והיא עלולה להתפתח בקרוב גם למלחמה כוללת בין ישראל לבין חזבאללה בגבול הצפון בגלל הסירוב של חזבאללה ליישם את החלטה 1701 של האו"ם ולהסיג את כוח "רדוואן" אל מעבר לנהר הליטאני.
מאה ימים חלפו מתחילת המלחמה וישראל לא הצליחה עדיין להביס אף אחת מהשלוחות של איראן, זהו מבחן גדול לחוסן הלאומי של העם בישראל מכיוון שניצחון במלחמה הזו מצריך סבלנות רבה והמשך האחדות הלאומית שהושגה במהירות בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר.
ישראל צריכה להמשיך לחתור להכרעת החמאס ברצועת עזה במיוחד באזור ח'אן יונס שם מסתתרת ההנהגה הצבאית של חמאס ושם גם מוחזקים החטופים הישראלים, למרות ההתקדמות האיטית של כוחות צה"ל בשטח ניתן להשיג את ההכרעה הצבאית של חמאס באזור הזה, המהלך הזה עשוי ליצור תפנית אסטרטגית במלחמה, ישראל גם מתכננת לכבוש את אזור רפיח ו"ציר פילדלפי" שהינו צינור החמצן של חמאס שדרכו מוברחים אמצעי הלחימה ממצרים לרצועה.
ההשתלטות של ישראל על כל רצועת עזה היא חשובה מאוד והיא תביא בהכרח להחלשה משמעותית של שלטון חמאס והוא יאבד את האפקטיביות שלו כגורם השלטוני המרכזי וייאלץ לרדת למחתרת ולהמשיך במלחמת גרילה נגד כוחות צה"ל.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"