באמצע החודש הבא צפוי ראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי, לבקר בוושינגטון בהזמנה רשמית.
על פי דיווחים בתקשורת העיראקית, במהלך ביקורו הוא צפוי להידרש להשיב על שלושה נושאים מרכזיים שמציבה ארה"ב כתנאי להמשך התמיכה בממשלתו.
הראשון הוא פירוק המיליציות החמושות הפרו איראניות והגבלת הנשק בידי המדינה בלבד,השני הוא המשך המאבק בשחיתות,והשלישי, ואולי החשוב ביותר, הוא הרחבת השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לעיראק, באופן שיאפשר לחברות אמריקניות להרחיב את פעילותן בתחומי האנרגיה וההשקעות במדינה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מבחינת וושינגטון, עיראק היא חלק בלתי נפרד מהמערכה מול איראן.
במשך שנים שימשה המדינה החצר האחורית של טהראן והריאה הכלכלית שאפשרה לה להתמודד עם הסנקציות האמריקניות. לפיכך, אם מבקשת ארצות הברית להגביר את הלחץ על איראן, עיראק היא אחת הזירות המרכזיות שבהן ניתן לעשות זאת.
כוחות הביטחון העיראקיים ממשיכים במבצע המעצרים הנרחב במסגרת הלחימה בשחיתות לאחר שבתחילת השבוע הכריז ראש הממשלה עלי א-זיידי כי "אין חסינות לשום מושחת".
במסגרת המבצע נעצרו עד כה עשרות פוליטיקאים ובכירים, בחשד למעשי שחיתות ומעילות בכספי ציבור במשרדי הנפט והחשמל.
על פי דיווח בעיתון "אלערבי אלג'דיד" החקירה צפויה להתרחב גם לדמויות הפועלות במערך הכלכלי של המיליציות העיראקיות הפרו-איראניות, בין העצורים עד כה כ-50 פוליטיקאים, בכירים בממשלה וחברי פרלמנט.
עוד נמסר כי במהלך הפשיטות נתפסו סכומי כסף עצומים בבתיהם של העצורים, בהיקף של מיליארדי דינרים עיראקיים ומיליוני דולרים במזומן, לצד תכשיטי זהב, כלי רכב יוקרתיים ונכסים נוספים שהוחרמו.
בין העצורים הבולטים נמצא מנהיג קואליציית "עזם", מת'נא א-סאמראאי, הנחשבת למפלגה הסונית השנייה בגודלה בעיראק, וכן חברי הפרלמנט מוחמד ג'מיל אל-מיאחי, עאליה נציף וזיאד אל-ג'נאבי.
לפי מקורות משפטיים וממשלתיים, היקף המבצע עשוי להתרחב בקרוב ולהגיע לכמאה בכירים.
שופט בבית המשפט הפלילי לענייני שחיתות בבגדאד, הכפוף למועצה העליונה של הרשות השופטת, אמר ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי הרשויות בבגדאד החלו להכין רשימת מבוקשים שנמלטו למדינות שכנות ובהן טורקיה, איחוד האמירויות, לבנון, ירדן ואיראן, במטרה להסגירם באמצעות האינטרפול או בשיתוף פעולה עם אותן מדינות.
השופט הוסיף כי היקף פרשת השחיתות במשרד הנפט עשוי להגיע לכ-750 מיליארד דינאר עיראקי, כ-500 מיליון דולר, הכוללים מזומנים, נדל"ן, תכשיטים, כלי רכב ונכסים נוספים, שחלקם כבר נתפסו.
עוד הדגיש כי אין כוונה להגיע להסדרים משפטיים תמורת השבת הכספים, וכי מערכת המשפט החלה לעקל את נכסיהם של החשודים ושל קרוביהם מדרגה שנייה, במקביל לבדיקת חשבונות בנק, חוזים ממשלתיים ומיזמי השקעה החשודים כמעורבים ברשתות שחיתות מאורגנות.
לדבריו, החקירה מתרחבת בהדרגה ותכלול בכירים בהווה ובעבר, אנשי עסקים וחברות ששימשו, על פי החשד, כחברות קש להעברת עסקאות מפוקפקות ולהלבנת הון.
השלב השני: המיליציות הפרו-איראניות
השופט ציין כי השלב השני של המבצע יתמקד בבכירים הפועלים במערך הכלכלי של המיליציות החמושות במחוזות סלאח א-דין, נינוה, אל-אנבאר, בגדאד, באבל ודיאלא.
לדבריו, מדובר באנשי "כתאא'ב חיזבאללה", "עסאא'ב אהל אל-חק", "אימאם עלי" ו"סייד א-שוהדאא'", ששמותיהם עלו במסגרת החקירות הנוגעות לחוזי הנפט, החשמל והשיקום.
עוד חשף כי סגן שר הנפט לשעבר עדנאן אל-ג'ומיילי הודה בחקירתו כי העביר תשלומים חודשיים קבועים למיליציות חמושות שפעלו בבגדאד ובמחוז סלאח א-דין.
לדבריו, המבצע עשוי להימשך לפחות שישה חודשים, באופן הדרגתי, כאשר מאחוריו עומדים נחישות מצד ראש הממשלה והמועצה העליונה של הרשות השופטת, לצד תמיכה ציבורית רחבה.
דרישה אמריקאית
בכיר במשרד החוץ העיראקי אמר ל"אל-ערבי אל-ג'דיד" כי המבצע מתנהל גם במסגרת התחייבויותיה של ממשלת עיראק כלפי וושינגטון לייבש את מקורות המימון של הטרור והלבנת ההון ולסגור את ערוצי המימון של המיליציות הפרו-איראניות.
לדבריו, המאבק בשחיתות הוא התנאי האמריקני השני, לאחר הדרישה להגביל את הנשק בידי המדינה בלבד, שהציב ממשל הנשיא דונלד טראמפ בפני הממשלה החדשה.
במקביל הודיע דובר ממשלת עיראק, חיידר אל-עבודי, כי יוקם חשבון ייעודי במשרד האוצר שאליו יופקדו הכספים שיוחזרו מן המעורבים בהתעשרות בלתי חוקית.
לדבריו, הודאות החשודים מובילות לחשיפת רשתות נוספות, הן מבחינת המעורבים והן מבחינת הכספים.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי מבצע המעצרים הנרחב שביצעו השלטונות בעיראק נגד עשרות חברי פרלמנט, בכירים בממשלה ואנשי ציבור החשודים בשחיתות אינו עוד מבצע אכיפה שגרתי. מדובר במהלך שעשוי להתברר כאחד האירועים המשמעותיים ביותר בפוליטיקה העיראקית מאז תבוסת דאע"ש, משום שהוא נוגע בלב מערכת הכוח שעליה נשען המשטר העיראקי מאז 2003.
לדבריהם, לכאורה מדובר במאבק בשחיתות, אחת הבעיות החמורות ביותר של עיראק, שעל פי הערכות עלתה למדינה כ-300 מיליארד דולר בשני העשורים האחרונים.
אולם, במציאות העיראקית, שחיתות אינה רק עבירה פלילית אלא גם מנגנון שלטוני. היא מחברת בין מפלגות, מיליציות, אנשי עסקים ומוסדות המדינה באמצעות רשת מורכבת של אינטרסים, מינויים, חלוקת תקציבים ושליטה במשאבים.
משום כך, כל ניסיון אמיתי לפרק רשתות שחיתות אינו יכול להישאר בתחום המשפטי בלבד. הוא הופך מיד למאבק על מוקדי הכוח, על מאזן ההשפעה בין הסיעות השיעיות, הסוניות והכורדיות, ועל חלוקת המשאבים במדינה.
מבחן המנהיגות הראשון של ראש הממשלה
ראש הממשלה עלי א-זיידי נכנס לתפקידו כשהוא מבטיח לפתוח דף חדש במאבק בשחיתות. אלא שהבטחות דומות נשמעו כמעט מכל ממשלות עיראק מאז נפילת משטר סדאם חוסיין,ההבדל הפעם הוא היקף המבצע והעיתוי שלו.
א-זיידי מבין כי הציבור העיראקי מאס בשחיתות, בקריסת השירותים הציבוריים ובבריחת כספי המדינה. לכן הוא זקוק להישג משמעותי שיחזק את אמון הציבור בממשלה החדשה ויוכיח כי היא שונה מקודמותיה.
אולם מבחן ההצלחה לא יהיה במספר המעצרים אלא בשאלה האם החקירות יסתיימו בכתבי אישום, בהרשעות ובהשבת הכספים שנגנבו מן המדינה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי חלק מהחקירות אינו עוסק רק במעשי שחיתות רגילים אלא גם במימון מיליציות חמושות, בהברחת דולרים, בהלבנת הון ובסחר בנפט איראני.לדבריהם, אם אכן יתברר כי הממשלה מתכוונת להגיע גם לתיקים הללו, משמעות הדבר תהיה עימות ישיר עם חלק מהכוחות החזקים ביותר בעיראק.
רבות מהמיליציות השיעיות אינן רק ארגונים חמושים. הן מחזיקות במפלגות, בחברות כלכליות, במנגנונים פוליטיים ובקשרים עמוקים עם מוסדות המדינה. חלקן נהנות גם מתמיכה ישירה של איראן.
לכן, כל ניסיון לפגוע במקורות המימון שלהן עלול להפוך במהירות למשבר פוליטי ואף ביטחוני.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי מדובר למעשה במאבק על השפעתה של איראן בעיראק, ההתפתחויות האחרונות אינן מתרחשות בחלל ריק, הן מגיעות לאחר העימות הצבאי בין ישראל לאיראן, לאחר ההבנות החדשות בין וושינגטון לטהראן, ובתקופה שבה ארה"ב מפעילה לחץ גובר לצמצום השפעתן של המיליציות הפרו איראניות בעיראק.
גם אם ממשלת עיראק אינה מצהירה על כך בפומבי, ברור שכל צעד נגד מקורות הכוח הכלכליים של אותן מיליציות משרת, לפחות באופן חלקי, גם את האינטרס האמריקני לצמצם את השפעת איראן במדינה.
ההערכה של גורמים ביטחוניים היא כי טהראן תתקשה לעמוד מנגד אם תראה שהחקירות הפכו לכלי לפגיעה בבעלי בריתה. מבחינתה, המיליציות אינן רק כוח ביטחוני אלא גם מנוף השפעה מרכזי על הפוליטיקה העיראקית.
משום כך, ייתכן מאוד שהמאבק המשפטי יהפוך בהדרגה גם למאבק גיאופוליטי על זהותה העתידית של עיראק.
לדברי גורמים ביטחוניים,המערכת הפוליטית השיעית עצמה ניצבת בפני מבחן.
אם החקירות יגיעו לאישים המזוהים עם "מסגרת התיאום" השיעית, הגוף הפוליטי המרכזי שמאגד את רוב המפלגות השיעיות, עשוי להיווצר משבר פנימי חריף.
בתרחיש כזה יידרש ראש הממשלה לבחור בין המשך המאבק בשחיתות לבין שמירה על הקואליציה הפוליטית שמאפשרת את יציבות ממשלתו.
זו תהיה הכרעה מורכבת במיוחד, משום שהצלחת המבצע תלויה גם בשיתוף הפעולה של אותם גורמים שעלולים למצוא את עצמם תחת חקירה.
אם מערכת המשפט תצליח להמשיך בחקירות ללא משוא פנים, גם מול אנשי ממשל, חברי פרלמנט ומנהיגי מיליציות, עשויה עיראק לעבור את אחד השינויים החשובים ביותר בתולדותיה מאז 2003.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי למבצע המעצרים יש גם משמעות בינלאומית.
קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי ומדינות המערב קשרו בשנים האחרונות בין הרחבת הסיוע לעיראק לבין קידום רפורמות, חיזוק שלטון החוק והמאבק בשחיתות.
הצלחת הממשלה במאבק הזה עשויה לשפר את אמון המשקיעים, להגדיל את הסיוע הבינלאומי ולחזק את הכלכלה העיראקית, בעוד שכישלון יחזק את התחושה שעיראק אינה מסוגלת להשתחרר ממעגל השחיתות שהשתרש במוסדותיה.
בפועל מתנהלים כאן כמה מאבקים במקביל. מאבק בין שלטון החוק לבין מנגנוני השחיתות, מאבק בין הממשלה לבין מוקדי הכוח הפוליטיים, מאבק על היקף ההשפעה האיראנית בעיראק, ומאבק על עצמאותה של מערכת המשפט.
להערכת גורמים ביטחוניים, השבועות הקרובים יהיו מכריעים. אם החקירות יורחבו גם כלפי בעלי ההשפעה החזקים ביותר, ואם הממשלה תעמוד בלחצים הפוליטיים והביטחוניים, ייתכן שעיראק תיכנס לעידן חדש של אחריות שלטונית.
אבל אם המבצע ייעצר באמצע הדרך, או יהפוך לכלי לסגירת חשבונות בין יריבים פוליטיים, הוא יצטרף לשורה ארוכה של קמפיינים קודמים שהבטיחו שינוי, אך הסתיימו מבלי לערער באמת את מבנה הכוח הישן.
בסופו של דבר, השאלה איננה רק האם הממשלה תצליח לעצור עוד כמה עשרות חשודים. השאלה האמיתית היא האם היא תצליח לפרק את המערכת הפוליטית והכלכלית שאפשרה את השחיתות במשך יותר משני עשורים.
התשובה לשאלה הזו תקבע לא רק את עתיד המאבק בשחיתות, אלא גם את מקומה של איראן בעיראק, את מערכת היחסים של בגדאד עם ארה"ב, ואת דמותו של המשטר העיראקי בשנים הקרובות. היא גם תשפיע על מאזן הכוחות במזרח התיכון כולו, שכן עיראק נותרה אחת מזירות המפתח במאבק האזורי בין וושינגטון לטהראן. לכן, ייתכן שגל המעצרים הנוכחי יסומן בעתיד לא רק כתחילתו של מאבק בשחיתות, אלא כרגע שבו החל להיכתב מחדש הפרק הבא בפוליטיקה העיראקית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
