
פרישת איחוד האמירויות מאופ"ק-מהלך שמסמן שינוי עומק בסדר הנפט העולמי
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.

פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון

מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.

העולם הערבי והאסלאמי מגנה את ההכרה הישראלית בסומלילנד וחושש כי המהלך נועד לקדם את תוכנית ההגירה של טראמפ ולשרת את ישראל בהתקפות על איראן ועל החות'ים בתימן.

מנהיגים מהמפרץ מזהירים מהשלכות סביבתיות הרסניות במקרה של דליפה רדיואקטיבית מאיראן בעקבות התקיפה הישראלית.

סעודיה, האמירויות וקטאר מנסות לבלום את ישראל, מהדקות את הקשרים עם איראן ומתנגדות לכל תקיפה צבאית על מתקני הגרעין שלה.

האם המהלכים המדיניים האחרונים יצליחו להביא יציבות באזור, ומה מונע מהעולם הערבי להתאחד סביב "ההזדמנות ההיסטורית"?
למרות ביקורו המוצלח של הנשיא טראמפ במפרץ, ישראל מודאגת ומעריכה שהאיום הקיומי עליה עדיין לא הוסר.

הנשיא טראמפ חתם על עסקאות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, הכריז על הסרת הסנקציות מעל סוריה, ודחף להסכם גרעיני חדש עם איראן – כל זאת תוך הימנעות בולטת מביקור בישראל.

פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.

מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?

משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.

פרשנים במפרץ אומרים כי ההנהגה האיראנית נוהגת בטיפשות ובוחרת במדיניות "האדמה החרוכה" מול שכנותיה במפרץ, ומחליטה להרוס אותן על היושבים בהן,לדבריהם ההחלטה הזו מייצגת עיוורון

מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה חכמה וזהירה שמאפשרת להן לשמור על עמדה מרכזית בניהול העימות מול איראן מבלי להיות צד פעיל בסכסוך.

העולם הערבי והאסלאמי מגנה את ההכרה הישראלית בסומלילנד וחושש כי המהלך נועד לקדם את תוכנית ההגירה של טראמפ ולשרת את ישראל בהתקפות על איראן ועל החות'ים בתימן.

מנהיגים מהמפרץ מזהירים מהשלכות סביבתיות הרסניות במקרה של דליפה רדיואקטיבית מאיראן בעקבות התקיפה הישראלית.

סעודיה, האמירויות וקטאר מנסות לבלום את ישראל, מהדקות את הקשרים עם איראן ומתנגדות לכל תקיפה צבאית על מתקני הגרעין שלה.

האם המהלכים המדיניים האחרונים יצליחו להביא יציבות באזור, ומה מונע מהעולם הערבי להתאחד סביב "ההזדמנות ההיסטורית"?
למרות ביקורו המוצלח של הנשיא טראמפ במפרץ, ישראל מודאגת ומעריכה שהאיום הקיומי עליה עדיין לא הוסר.

הנשיא טראמפ חתם על עסקאות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, הכריז על הסרת הסנקציות מעל סוריה, ודחף להסכם גרעיני חדש עם איראן – כל זאת תוך הימנעות בולטת מביקור בישראל.