הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות
הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
הצהרתו של נשיא מצרים כי יסיים את כהונתו בשנת 2030 מעוררת שאלה מרכזית: האם מדובר בהחלטה אמיתית לפרוש, או במהלך שנועד להרגיע את הציבור ולמנוע מאבק פוליטי מוקדם על הירושה?
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
מאחורי מאמצי הפיוס של מצרים בין הרש"פ לחמאס מתנהל מאבק על מועד הבחירות ועל השליטה העתידית בעזה, כאשר בפת"ח חוששים מתבוסה מול חמאס ומעריכים כי עבאס ייאלץ לדחות את הבחירות ברגע האחרון.
הברית הביטחונית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן מציבה את מצרים בפני דילמה אסטרטגית, להשתלב במערכת הביטחון האזורית החדשה או לשמור על המסורת המצרית של הימנעות מבריתות צבאיות. בינתיים קהיר מעדיפה להשאיר את כל האפשרויות פתוחות
הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
קהיר מגבירה את הלחץ על נתניהו ומגייסת את ארה"ב, קטאר וטורקיה לקידום השלב השני בעזה, אך בישראל מתעקשים: פירוק חמאס מנשקו הוא תנאי למעבר לשלב הבא.
גוברת המתיחות גוברת בין מצרים לאתיופיה סביב המחלוקת על סכר "אל-נהדה", מצרים מאיימת בשימוש בכל האמצעים אך ההערכה בישראל היא שהסיכוי למלחמה הוא נמוך.
מצרים מודאגת מאוד מהצעדים שישראל עושה בשטח הצהוב ברצועת עזה וחוששת כי היא נערכת לשהייה ארוכה בשטח הזה.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מצרים מציבה תנאים קשים לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא א-סיסי וכי הסיכויים לכך קלושים.
פגישת נתניהו עם ראש המודיעין המצרי חסן רשאד מסמלת הפשרה מסויימת ביחסי קהיר–ירושלים לאחר חודשים של מתיחות סביב רפיח וציר פילדלפי, גורמים ביטחוניים אומרים כי מדובר באיתות חיובי אך לא בפריצת דרך של ממש.
במצרים מזהירים כי כל חזרה של צה"ל ללחימה בעזה או הפרת ההבנות עלולה למוטט את ההפשרה השברירית.
