החזרת הסנקציות הבינלאומיות מציבה את איראן בפני דילמה קשה האם להיכנע לדרישות המערב ולהיכנס להסכם גרעין מחמיר בהרבה מזה של 2015, או לבחור בנתיב של עימות והסלמה שכולל שורה של צעדים שעלולים להצית מלחמה ישירה עם ישראל וארה״ב.
חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
פסגת החירום בבירת קטאר הפכה לסמל של אחדות ערבית-אסלאמית, אך מימוש החלטותיה תלוי במאבק בין הצהרות סמליות לבין צעדים אופרטיביים שיוכלו להטיל בידוד מדיני וכלכלי על ישראל.
התקיפה הישראלית בקטאר הציתה גל של סולידריות חסרת תקדים בפסגה הערבית–אסלאמית החריגה בדוחה.
ההצהרות התקיפות של מנהיגי ערב משקפות לא רק תמיכה בקטאר, אלא גם ניסיון לגבש סדר יום חדש בזירה הבינלאומית מול ישראל, ארה״ב והקהילה הבינלאומית.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי קטאר מנסה להפוך את התקיפה הישראלית בדוחה לשאלת ביטחון אזורי, להציב עצמה כ"מצפון הערבי" ולחבל בתהליך הנורמליציה עם מדינות ערב. לדבריהם, במקום לתווך, קטאר בוחרת להסית, היא מציבה את ישראל כאיום אזורי כולל ומחזקת את מעמדה כמובילה אנטי־ישראלית.
האם תצליח ממשלת לבנון להפוך את מחנות הפליטים הפלסטינים ממובלעות חמושות לשטחים אזרחיים או שתמשיך להיות שבויה במאבקי הכוח הפנימיים?
החזרת הסנקציות הבינלאומיות מציבה את איראן בפני דילמה קשה האם להיכנע לדרישות המערב ולהיכנס להסכם גרעין מחמיר בהרבה מזה של 2015, או לבחור בנתיב של עימות והסלמה שכולל שורה של צעדים שעלולים להצית מלחמה ישירה עם ישראל וארה״ב.
חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
פסגת החירום בבירת קטאר הפכה לסמל של אחדות ערבית-אסלאמית, אך מימוש החלטותיה תלוי במאבק בין הצהרות סמליות לבין צעדים אופרטיביים שיוכלו להטיל בידוד מדיני וכלכלי על ישראל.
התקיפה הישראלית בקטאר הציתה גל של סולידריות חסרת תקדים בפסגה הערבית–אסלאמית החריגה בדוחה.
ההצהרות התקיפות של מנהיגי ערב משקפות לא רק תמיכה בקטאר, אלא גם ניסיון לגבש סדר יום חדש בזירה הבינלאומית מול ישראל, ארה״ב והקהילה הבינלאומית.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי קטאר מנסה להפוך את התקיפה הישראלית בדוחה לשאלת ביטחון אזורי, להציב עצמה כ"מצפון הערבי" ולחבל בתהליך הנורמליציה עם מדינות ערב. לדבריהם, במקום לתווך, קטאר בוחרת להסית, היא מציבה את ישראל כאיום אזורי כולל ומחזקת את מעמדה כמובילה אנטי־ישראלית.
האם תצליח ממשלת לבנון להפוך את מחנות הפליטים הפלסטינים ממובלעות חמושות לשטחים אזרחיים או שתמשיך להיות שבויה במאבקי הכוח הפנימיים?
