למרות חילופי המהלומות הצבאיות בין וושינגטון לטהראן, המתווכות מנסות להשאיר פתוח את ערוץ המשא ומתן ולמנוע הידרדרות למלחמה אזורית שתסכן את חופש השיט במפרץ ואת שוקי האנרגיה העולמיים.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
למרות חילופי המהלומות הצבאיות בין וושינגטון לטהראן, המתווכות מנסות להשאיר פתוח את ערוץ המשא ומתן ולמנוע הידרדרות למלחמה אזורית שתסכן את חופש השיט במפרץ ואת שוקי האנרגיה העולמיים.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
