מאחורי המאבק בין ישראל לחזבאללה על השליטה ברכס עלי טאהר מסתתר מאבק גדול בהרבה, האם ישראל תכתיב את המפה הביטחונית החדשה של דרום לבנון, או שחזבאללה יצליח לבלום אותה.
מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.
העליונות הצבאית האמריקנית אינה מוטלת בספק, אך שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה איראן עדיין לא נכנעה. טראמפ הצליח להכות בטהרן, אך לא לכופף אותה ומיצרי הורמוז הפכו לסמל הפער בין ניצחון בשדה הקרב להכרעה אסטרטגית.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
מוחמד בן סלמאן מרכז את הכוח בידיו ובונה לסעודיה עצמאות אסטרטגית, במהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחייב את ישראל להיערך מחדש.
ירושלים חוששת שהברית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן תהפוך לגוש אזורי עצמאי, תרחיק את ריאד מהנורמליזציה עם ישראל ותשנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
מאחורי המאבק בין ישראל לחזבאללה על השליטה ברכס עלי טאהר מסתתר מאבק גדול בהרבה, האם ישראל תכתיב את המפה הביטחונית החדשה של דרום לבנון, או שחזבאללה יצליח לבלום אותה.
מוג'תבא ח'מינאי מזהיר מפני חשיפת חולשות המשטר, פזשכיאן דוחף לדיפלומטיה והמחנה הניצי מסרב לוותר על מנופי הלחץ.
מאחורי העימות עם ארה"ב מתנהל בטהרן מאבק על השאלה מתי נכון להילחם ומתי נכון לעצור.
המלחמה בין ארה"ב לאיראן הגיעה למבוי סתום, ומיצרי הורמוז הפכו לקלף המיקוח המרכזי של טהרן. קטאר מנסה לתווך בין הצדדים ולפתוח את המיצר בתקווה לפתוח במקביל גם את הדרך חזרה למשא ומתן.
העליונות הצבאית האמריקנית אינה מוטלת בספק, אך שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה איראן עדיין לא נכנעה. טראמפ הצליח להכות בטהרן, אך לא לכופף אותה ומיצרי הורמוז הפכו לסמל הפער בין ניצחון בשדה הקרב להכרעה אסטרטגית.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
טהראן מציגה שישה תנאים לפתיחת מצר הורמוז, אך מאחורי הדרישות המוצהרות מסתתר יעד אסטרטגי אחד והוא סילוק הנוכחות האמריקנית מהמפרץ ובניית סדר אזורי שבו איראן היא הכוח הדומיננטי.
ההגמוניה האיראנית נחלשת, טורקיה הופכת לציר אזורי מרכזי, ישראל מרחיבה את השפעתה ובין המעצמות האזוריות מתעצבת מערכת חדשה של בריתות ואינטרסים.
המאבק של ממשלת בגדאד לפרק את המליציות מנשקן נתקל בהתנגדות חזבאללה העיראקי, שקושר את הסכמתו לנסיגת הכוחות האמריקניים והטורקיים ומאיים לערער את היציבות הפנימית בעיראק.
מוחמד בן סלמאן מרכז את הכוח בידיו ובונה לסעודיה עצמאות אסטרטגית, במהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולחייב את ישראל להיערך מחדש.
ירושלים חוששת שהברית בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן תהפוך לגוש אזורי עצמאי, תרחיק את ריאד מהנורמליזציה עם ישראל ותשנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
