התוכנית האמריקנית להפסקת המלחמה נתפסת בארגון חמאס כ"מקפחת ומשרתת את ישראל", אך בחמאס מאותתים על נכונות להגיב בחיוב על התוכנית תוך הכנסת שינויים.
בישראל מבהירים כי מדובר בהצעה סגורה – "כן או לא", בעוד ברצועת עזה גוברת הקריאה להיענות בחיוב כדי לשים קץ לסבל התושבים.
הנהגת חמאס מקיימת התייעצויות פנימיות בקטר, טורקיה וברצועת עזה לגבי התשובה לתוכנית האמריקנית. מנהיג הג'יהאד האסלאמי יוצא נגד היוזמה וטוען כי מדובר בהסכם אמריקני־ישראלי שנועד לכפות על הפלסטינים עובדות בשטח.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי אם חמאס ידחה את ההצעה, ישראל תחריף את הלחימה בעזה. בגיבוי הנשיא טראמפ.
התוכנית האמריקנית להציב את טוני בלייר בראש ממשל מעבר ברצועת עזה מעוררת התנגדות חריפה בקרב חמאס והרש"פ, הרואים בה המשך למדיניות של כפייה חיצונית והתעלמות מהסכמה לאומית פלסטינית.
חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
התוכנית האמריקנית להפסקת המלחמה נתפסת בארגון חמאס כ"מקפחת ומשרתת את ישראל", אך בחמאס מאותתים על נכונות להגיב בחיוב על התוכנית תוך הכנסת שינויים.
בישראל מבהירים כי מדובר בהצעה סגורה – "כן או לא", בעוד ברצועת עזה גוברת הקריאה להיענות בחיוב כדי לשים קץ לסבל התושבים.
הנהגת חמאס מקיימת התייעצויות פנימיות בקטר, טורקיה וברצועת עזה לגבי התשובה לתוכנית האמריקנית. מנהיג הג'יהאד האסלאמי יוצא נגד היוזמה וטוען כי מדובר בהסכם אמריקני־ישראלי שנועד לכפות על הפלסטינים עובדות בשטח.
גורמים מדיניים בכירים מעריכים כי אם חמאס ידחה את ההצעה, ישראל תחריף את הלחימה בעזה. בגיבוי הנשיא טראמפ.
התוכנית האמריקנית להציב את טוני בלייר בראש ממשל מעבר ברצועת עזה מעוררת התנגדות חריפה בקרב חמאס והרש"פ, הרואים בה המשך למדיניות של כפייה חיצונית והתעלמות מהסכמה לאומית פלסטינית.
חמאס מוכן רשמית לוותר על השלטון ברצועת עזה אך מסרב למסור את נשקו, לדברי גורמים ביטחוניים בכירים משמעות הדבר היא כי חמאס מתכנן לשמור על שלטונו מאחורי הקלעים לאחר נסיגת צה״ל ולהתכונן למערכה הבאה.
תמונות לוויין מגלות כי איראן משקמת במהירות את אתרי ייצור הטילים שנפגעו במלחמה כדי להחיות את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי איראן תנסה להשיגם מסין מערבלים פלנטריים ולהאיץ מחדש את קצב הייצור והיא תחפש את הרגע המתאים להנחית על ישראל מתקפת פתע של מאות טילים בליסטיים לעבר אתרים אסטרטגיים.
בסיס האוויר בגרם בצפון אפגניסטן חוזר למוקד הדיון הבינלאומי. טראמפ שואף להשיב לארה״ב את השליטה בבסיס האסטרטגי לצורכי השפעה צבאית ומודיעינית במזרח אסיה, בעוד הטאליבאן והאפגנים מתנגדים, והעולם צופה במאבק על האיזון בין המעצמות.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
מהסכם שלום למתיחות בגבול ישראל מצרים.
ההצהרות החריפות של הנשיא א־סיסי, ההיערכות הצבאית המצרית בסיני והלחץ הישראלי-אמריקאי יוצרים סיכון למשבר חסר תקדים במערכת היחסים בין שתי המדינות.
הסכם ההגנה המדיני–צבאי בין סעודיה לפקיסטן, המחזיקה בנשק גרעיני, מייצר חזית מוסלמית סונית מאוחדת ומגביר את הלחץ על ישראל, הוא גם מאתגר את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון.
חתימת ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין סעודיה לפקיסטן, שמחזיקה בנשק גרעיני, יוצרת שותפות מחייבת המבוססת על עקרון ההגנה ההדדית, מעוררת דאגה בישראל ומסמנת אפשרות להקמת ברית אזורית רחבה יותר שיכולה לכלול מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
