הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
המתקפה של מזכ"ל הארגון השיח' נעים קאסם על הממשלה הלבנונית מעוררת תגובת נגד אזורית ובינלאומית.
בזירה הפלסטינית תוהים מדוע טהראן מתעקשת לכלול את לבנון בכל הסדר עם וושינגטון, אך מותירה את חמאס ורצועת עזה מחוץ לתמונה, גורמים ביטחוניים מעריכים כי מדובר בהחלטה אסטרטגית שממקמת את חיזבאללה בראש סדר העדיפויות של “ציר ההתנגדות”.
בישראל ובחזבאללה ממתינים לתוצאות המגעים בין ארה״ב לאיראן, שעשויים לקבוע את כיוון המערכה בלבנון שהופכת לזירה מרכזית במאבק האזורי בין ישראל לאיראן.
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
חזבאללה בין טהראן לביירות, נכנע ללחץ האיראני והצטרף למערכה נגד ישראל, האם מדובר במחווה מוגבלת לאחר חיסול עלי ח'מינאי או בפתיחת חזית חדשה שתדרדר את לבנון למלחמה כוללת?
הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
ההבנות בין וושינגטון לטהראן מטילות צל כבד על המאמצים להסדיר את המצב בדרום לבנון, באמצעות המשא ומתן בין ישראל ללבנון, ולעצב את עתידו של חזבאללה.
הסכם הפסקת האש שהושג בוושינגטון חושף את הקרב הפנימי האמיתי על עתידה של לבנון. למרות השינוי הרטורי החשוב ביחס של מוסדות המדינה הלבנונית לחזבאללה, אין שום צעדים מעשיים לפרקו מנשקו.
המתקפה של מזכ"ל הארגון השיח' נעים קאסם על הממשלה הלבנונית מעוררת תגובת נגד אזורית ובינלאומית.
בזירה הפלסטינית תוהים מדוע טהראן מתעקשת לכלול את לבנון בכל הסדר עם וושינגטון, אך מותירה את חמאס ורצועת עזה מחוץ לתמונה, גורמים ביטחוניים מעריכים כי מדובר בהחלטה אסטרטגית שממקמת את חיזבאללה בראש סדר העדיפויות של “ציר ההתנגדות”.
בישראל ובחזבאללה ממתינים לתוצאות המגעים בין ארה״ב לאיראן, שעשויים לקבוע את כיוון המערכה בלבנון שהופכת לזירה מרכזית במאבק האזורי בין ישראל לאיראן.
חזבאללה התאושש במהירות מחיסול חסן נצראללה וממבצע הביפרים, והערכת חולשתו בישראל, בזירה הבינלאומית והבינערבית התבררה כמוטעית, בעוד הארגון משקם את כוחותיו ומחזיר לעצמו את עוצמתו הצבאית והפוליטית בלבנון.
בעוד בלבנון נשמעות קריאות לפתוח במשא ומתן עם ישראל, חזבאללה מציג קו נוקשה של המשך הלחימה ומדגיש כי הארגון ערוך למערכה ממושכת שתכריע את מאזן הכוחות בזירה הלבנונית והאזורית.
הסלמת הירי של חיזבאללה לעבר ישראל במסגרת מבצע "הקש האכול" הכניסה את ממשלת לבנון למילכוד פוליטי וביטחוני.
בעוד ישראל מאותתת כי המערכה בלבנון עלולה להימשך ואף להתרחב, וושינגטון דורשת תחילה את פירוק חיזבאללה מנשקו, דרישה שמעמידה את ביירות בין לחץ חיצוני גובר לבין חשש מעימות פנימי עם חזבאללה.
חזבאללה בין טהראן לביירות, נכנע ללחץ האיראני והצטרף למערכה נגד ישראל, האם מדובר במחווה מוגבלת לאחר חיסול עלי ח'מינאי או בפתיחת חזית חדשה שתדרדר את לבנון למלחמה כוללת?
