קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.
שר האוצר האמריקני בסנט הופך את הסנקציות למערכה כלכלית גלובלית נגד איראן, וטהרן מזהירה את מדינות האזור: אם תסייעו לוושינגטון, אתן עלולות להפוך למטרה.
ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
כך מנסה איראן להתחכם לארה"ב, להפוך את נקודת התורפה הימית שלה למערכת רב־נתיבית וגמישה, תוך שילוב של תחבולות סחר, פיזור לוגיסטי ובניית עומק מדיני ופיננסי מול אסטרטגיית השחיקה האמריקנית.
קריסת הריאל, זינוק במחירי המזון, ירידה בהכנסות הנפט והמצור הכלכלי האמריקני מציבים את המשטר האיראני בפני איום שאינו רק כלכלי. השאלה היא האם הצטברות המשברים תצית מחאה עממית רחבה או שהמשטר יצליח שוב לדכא אותה.
שר האוצר האמריקני בסנט הופך את הסנקציות למערכה כלכלית גלובלית נגד איראן, וטהרן מזהירה את מדינות האזור: אם תסייעו לוושינגטון, אתן עלולות להפוך למטרה.
ההתרעות החריגות של בכירי המשטר מלמדות כי טהראן מתחילה להבין שהמערכה הכלכלית עלולה להיות מסוכנת לא פחות מהמערכה הצבאית
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
הלחץ האמריקני מכוון למשטר הקיצוני אך המחיר משולם ברחוב האיראני.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
המלחמה והאיומים על נתיבי השיט דוחפים את מדינות המפרץ לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצוא הנפט שלהן
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
כך מנסה איראן להתחכם לארה"ב, להפוך את נקודת התורפה הימית שלה למערכת רב־נתיבית וגמישה, תוך שילוב של תחבולות סחר, פיזור לוגיסטי ובניית עומק מדיני ופיננסי מול אסטרטגיית השחיקה האמריקנית.
