מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
מאחורי ההסכם על פירוק חמאס מנשקו מתנהל מאבק על היום שאחרי, חמאס מבקש לשמר את כוחו, טורקיה וקטאר מחזקות את מעמדן, וישראל חוששת מאובדן חופש הפעולה הביטחוני שלה.
בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס אינה רק חילופי גברי בצמרת התנועה. היא מעמידה למבחן את יכולתה של חמאס להשתקם לאחר המלחמה ולהוביל את המאבק מול ישראל לאחר שספגה את המכה הקשה ביותר מאז הקמתה.
בחירתו של ח'ליל אל-חיה לראשות הלשכה המדינית של חמאס מעידה כי התנועה בחרה להמשיך בדרכו של יחיא סינוואר ולהעמיק את הברית האסטרטגית עם איראן, למרות המכות שספג "ציר ההתנגדות" במלחמה.
שיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מצרים, טורקיה ופקיסטן משקף מגמה אזורית של בניית ציר מדיני ביטחוני חדש, ישראל עוקבת בדאגה אחרי הקמת הציר הסוני שהינו מסוכן יותר מהציר האיראני.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
מוקד התחרות האסטרטגית במזרח התיכון עובר בהדרגה מהעימות עם איראן אל המאבק על מאזן הכוחות בין ישראל לטורקיה.
גורמים ביטחוניים מעריכים כי מכירת מטוסי -35F לטורקיה עלולה לעודד את אנקרה להציב מערכות הגנה אווירית בסוריה, להגביל את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי ולערער את מאזן הכוחות האזורי.
הרטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן מגבירה את החשש בירושלים, אך בוושינגטון גוברים השיקולים האסטרטגיים לחיזוק טורקיה במסגרת נאט"ו. כעת מנסה ישראל לשכנע את טראמפ כי העסקה עלולה לערער את מאזן הכוחות האזורי.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
