האולטימטום של טראמפ לאיראן מתקרב לסיומו, המגעים החשאיים בין ארה"ב לאיראן לא מניבים פריצת דרך, ובוושינגטון שוקלים הסלמה צבאית נרחבת תוך שיתוף פעולה הדוק עם ישראל.
המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.
למרות הפגיעה הקשה בצמרת האיראנית והצהרתו של הנשיא טראמפ על “שינוי משטר”, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי המשטר לא קרס, מנגנוני הכוח ממשיכים לפעול, ומדובר בערעור משמעותי אך לא בהחלפת המשטר.
ארה"ב ממשיכה לתגבר את כוחותיה באזור ומכינה אופציות לפעולה קרקעית והגברת הלחץ על איראן,הנשיא טראמפ בין מהלך דיפלומטי להסלמה צבאית, בעוד ישראל מגבירה תקיפות ומתואמת עם וושינגטון לקראת כל תרחיש, כולל הרחבת העימות מול חזבאללה בלבנון.
איראן מפעילה לחץ ישיר על ההנהגה הכורדית בצפון עיראק באמצעות התקפות כטב"מים כדי להרתיע אותה מלשתף פעולה עם הנשיא טארמפ ומדינות המערב.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.
מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים
האולטימטום של טראמפ לאיראן מתקרב לסיומו, המגעים החשאיים בין ארה"ב לאיראן לא מניבים פריצת דרך, ובוושינגטון שוקלים הסלמה צבאית נרחבת תוך שיתוף פעולה הדוק עם ישראל.
המשבר הדיפלומטי בסוגיית השגריר האיראני מדגיש את שחיקת הריבונות הלבנונית ואת עליונות ציר איראן–חזבאללה על מוסדות המדינה.
למרות הפגיעה הקשה בצמרת האיראנית והצהרתו של הנשיא טראמפ על “שינוי משטר”, גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי המשטר לא קרס, מנגנוני הכוח ממשיכים לפעול, ומדובר בערעור משמעותי אך לא בהחלפת המשטר.
ארה"ב ממשיכה לתגבר את כוחותיה באזור ומכינה אופציות לפעולה קרקעית והגברת הלחץ על איראן,הנשיא טראמפ בין מהלך דיפלומטי להסלמה צבאית, בעוד ישראל מגבירה תקיפות ומתואמת עם וושינגטון לקראת כל תרחיש, כולל הרחבת העימות מול חזבאללה בלבנון.
איראן מפעילה לחץ ישיר על ההנהגה הכורדית בצפון עיראק באמצעות התקפות כטב"מים כדי להרתיע אותה מלשתף פעולה עם הנשיא טארמפ ומדינות המערב.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
משבר באמון מול ההסלמה האיראנית: מדינות המפרץ מנסות לעבור ממדיניות האיפוק להרתעה ברורה מול איראן, מחזקות בריתות ביטחוניות ומחפשות ערבויות בינלאומיות ליציבות ארוכת טווח.
החיסולים באיראן ממוטטים את שכבת הפיקוד הבכירה וממחישים עליונות מודיעינית ומבצעית ישראלית, אך כל עוד מנגנוני המשטר שורדים ומייצרים תחליפים, ההישג נותר טקטי בלבד ומוביל למערכה ממושכת שבה ההכרעה תלויה בשחיקה מתמשכת של כל מוקדי הכוח האיראניים.
בין דיפלומטיה לשימוש בכוח צבאי, הארכת האולטימטום לאיראן חושפת את אסטרטגיית טראמפ, מו״מ תחת אש לצד היערכות להסלמה אזורית.
מינוי אסטרטגי במועצה לביטחון לאומי באיראן- מוחמד באקר ד'ו אלקדר, האיש שמכיר את המערכת מבפנים, נבחר לנהל את המשטר האיראני בעיתות חירום, המהלך משקף את העדפת ההנהגה לאנשי כוח נאמנים ומיומנים לשמירה על יציבות המדינה מול לחצים חיצוניים ופנימיים
