המבצע האמריקני במיצר הורמוז דוחק את איראן להכרעה, אך המאבק האמיתי נותר סביב הגרעין והאם הלחץ הכלכלי יספיק כדי לכופף את המשטר.
המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן תקוע והפערים עמוקים, עמדות איראניות נוקשות והיערכות צבאית מואצת מאותתים על הסלמה קרובה וחזרה אפשרית ללחימה.
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.
המתח מול טהראן עולה מדרגה, הנשיא טראמפ שוקל לשלב בין המצור הימי המתמשך לתקיפות מדויקות, במטרה לשבור את הקיפאון בשיחות הגרעין ולהכתיב תנאים חדשים.
ארה"ב מנסה לכופף את טהראן באמצעות חנק ימי ושיתוק יצוא הנפט, אך המהלך עלול להפוך במהירות מהפעלת לחץ כלכלי ממוקד להסלמה אזורית רחבה, עם השלכות גלובליות על שוקי האנרגיה ועל היציבות במזרח התיכון.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
הנשיא טראמפ מבקש למצות את ערוץ המשא ומתן עם איראן למרות הפערים העמוקים בין שני הצדדים.
ישראל חוששת שטראמפ יגרר למלכודת ובסופו של דבר יחתום על הסכם גרוע שישאיר את המשטר האיראני על כנו ויגביל את חופש הפעולה האסטרטגי שלה.
הפריסה הצבאית האמריקנית חסרת התקדים במזרח התיכון אינה רק הפגנת כוח, אלא ניסיון לעצב מחדש את מאזן ההרתעה מול טהראן, תוך שילוב בין איום צבאי מוחשי לבין שמירה על פתח להסדרה מדינית.
מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.
המבצע האמריקני במיצר הורמוז דוחק את איראן להכרעה, אך המאבק האמיתי נותר סביב הגרעין והאם הלחץ הכלכלי יספיק כדי לכופף את המשטר.
המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן תקוע והפערים עמוקים, עמדות איראניות נוקשות והיערכות צבאית מואצת מאותתים על הסלמה קרובה וחזרה אפשרית ללחימה.
פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק היא מהלך אסטרטגי שמסמן מעבר מניהול קולקטיבי של שוק הנפט לריבונות אנרגטית ולגמישות גיאופוליטית, על רקע שינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי.
המתח מול טהראן עולה מדרגה, הנשיא טראמפ שוקל לשלב בין המצור הימי המתמשך לתקיפות מדויקות, במטרה לשבור את הקיפאון בשיחות הגרעין ולהכתיב תנאים חדשים.
ארה"ב מנסה לכופף את טהראן באמצעות חנק ימי ושיתוק יצוא הנפט, אך המהלך עלול להפוך במהירות מהפעלת לחץ כלכלי ממוקד להסלמה אזורית רחבה, עם השלכות גלובליות על שוקי האנרגיה ועל היציבות במזרח התיכון.
חשש בלבנון מהמגעים עם ישראל ופגישה אפשרית של הנשיא עון עם ראש הממשלה נתניהו, על רקע ביקורת פנימית חריפה, פיצול פוליטי עמוק והקשר ההדוק בין הזירה הלבנונית למו״מ האמריקני עם איראן, שמייצר לחץ אזורי וחוסר יציבות מתמשך.
ישראל נדחקת לעמדת המתנה אסטרטגית, בין לחץ אמריקני להימנע מהסלמה בזירה הלבנונית לבין ניסיונה לשמר הרתעה מול חזבאללה, כאשר גורל המערכה נקשר להתקדמות המגעים בין וושינגטון לטהראן ולחזונו האזורי של טראמפ.
הנשיא טראמפ מבקש למצות את ערוץ המשא ומתן עם איראן למרות הפערים העמוקים בין שני הצדדים.
ישראל חוששת שטראמפ יגרר למלכודת ובסופו של דבר יחתום על הסכם גרוע שישאיר את המשטר האיראני על כנו ויגביל את חופש הפעולה האסטרטגי שלה.
הפריסה הצבאית האמריקנית חסרת התקדים במזרח התיכון אינה רק הפגנת כוח, אלא ניסיון לעצב מחדש את מאזן ההרתעה מול טהראן, תוך שילוב בין איום צבאי מוחשי לבין שמירה על פתח להסדרה מדינית.
מאחורי הקלעים, ישראל פועלת לדחוף את הממשל האמריקני לחדש את התקיפות באיראן כדי להמשיך ולערער את המשטר האיראני. ירושלים חוששת שהנשיא טראמם יתפתה לחתום בסופו של דבר על הסכם גרעין חדש שיהיה גרוע לישראל ויאפשר למשטר האיראני לשקם את יכולותיו הצבאיות.
