מאחורי הקריאות של מוג'תבא ח'מינאי לאחדות לאומית מסתתר חשש גובר בטהראן מהעמקת מאבקי הכוח, מהתפוררות פנימית ומהיחלשות מעמדו של המנהיג החדש לאחר המלחמה עם ארה"ב וישראל.
הנשיא טראמפ ניצב בין איום בחידוש העימות הצבאי עם איראן לבין הסכם שאינו עונה על ציפיותיו, בעוד מאמציו להרחיב את הסכמי אברהם נתקלים בהתנגדות אזורית גוברת, הוא יצטרך לקבל הכרעות קשות.
המשטר האיראני מבקש להפוך את הלווייתו של עלי ח'מינאי ממוקד סיכון פוליטי למפגן נאמנות המוני ולהוכחת יציבות השלטון החדש.
ההכחשה האיראנית כי הושג מזכר הבנות עם ארה"ב מחזקת את ההערכה הישראלית כי טהראן משתמשת במו״מ כדי להרוויח זמן, לשקם את כוחה האזורי ולשמר את קלפי הלחץ האסטרטגיים שלה מול ארצות הברית.
המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מתנהל בין איום במלחמה כוללת לבין ניסיונות להגיע להסדר מדיני, כאשר כל צד מסרב לוותר על הקווים האדומים שלו
ההסכם המתגבש עם ארה"ב נתפס באיראן כהישג אסטרטגי שמסמן שינוי במאזן הכוחות האזורי. באיראן מציגים את מזכר ההבנות כהוכחה לנסיגת וושינגטון מדרישותיה וככישלון הלחץ המערבי.
ההערכה בישראל, כי הנשיא טראמפ שוקל מהלך צבאי רחב נגד איראן בניסיון להגביר את הלחץ על המשטר בטהרן ולכפות עליו הסכם בתנאים מועדפים לארה"ב.
ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.
גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי איראן משוכנעת שתוכל לשרוד את הלחץ הכלכלי והצבאי, מסרבת לדון בתוכנית הגרעין ומכינה את עצמה לסבב עימות נוסף מול ארה"ב וישראל, בעוד טראמפ מתקרב להכרעה על חידוש התקיפות.
מאבק בין דיפלומטיית העסקאות המהירה של טראמפ לבין אסטרטגיית ההתשה האיראנית, כיצד פערי קצב, תפיסת זמן וחישוב רווחים מעצבים את המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, כשהזמן הופך לכלי נשק, ההתנגשות בין אמריקה לאיראן מקבלת ממד חדש.
מאחורי הקריאות של מוג'תבא ח'מינאי לאחדות לאומית מסתתר חשש גובר בטהראן מהעמקת מאבקי הכוח, מהתפוררות פנימית ומהיחלשות מעמדו של המנהיג החדש לאחר המלחמה עם ארה"ב וישראל.
הנשיא טראמפ ניצב בין איום בחידוש העימות הצבאי עם איראן לבין הסכם שאינו עונה על ציפיותיו, בעוד מאמציו להרחיב את הסכמי אברהם נתקלים בהתנגדות אזורית גוברת, הוא יצטרך לקבל הכרעות קשות.
המשטר האיראני מבקש להפוך את הלווייתו של עלי ח'מינאי ממוקד סיכון פוליטי למפגן נאמנות המוני ולהוכחת יציבות השלטון החדש.
ההכחשה האיראנית כי הושג מזכר הבנות עם ארה"ב מחזקת את ההערכה הישראלית כי טהראן משתמשת במו״מ כדי להרוויח זמן, לשקם את כוחה האזורי ולשמר את קלפי הלחץ האסטרטגיים שלה מול ארצות הברית.
המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן מתנהל בין איום במלחמה כוללת לבין ניסיונות להגיע להסדר מדיני, כאשר כל צד מסרב לוותר על הקווים האדומים שלו
ההסכם המתגבש עם ארה"ב נתפס באיראן כהישג אסטרטגי שמסמן שינוי במאזן הכוחות האזורי. באיראן מציגים את מזכר ההבנות כהוכחה לנסיגת וושינגטון מדרישותיה וככישלון הלחץ המערבי.
ההערכה בישראל, כי הנשיא טראמפ שוקל מהלך צבאי רחב נגד איראן בניסיון להגביר את הלחץ על המשטר בטהרן ולכפות עליו הסכם בתנאים מועדפים לארה"ב.
ההכרעה מתקרבת,ישראל וארה"ב נערכות לאפשרות של חידוש המערכה נגד איראן, על רקע הקשחת העמדות בטהראן, האיומים להעשרת אורניום ל־90 אחוזים והתרחבות התיאום הביטחוני בין ירושלים לוושינגטון.
גורמים בכירים בירושלים מעריכים כי איראן משוכנעת שתוכל לשרוד את הלחץ הכלכלי והצבאי, מסרבת לדון בתוכנית הגרעין ומכינה את עצמה לסבב עימות נוסף מול ארה"ב וישראל, בעוד טראמפ מתקרב להכרעה על חידוש התקיפות.
מאבק בין דיפלומטיית העסקאות המהירה של טראמפ לבין אסטרטגיית ההתשה האיראנית, כיצד פערי קצב, תפיסת זמן וחישוב רווחים מעצבים את המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן, כשהזמן הופך לכלי נשק, ההתנגשות בין אמריקה לאיראן מקבלת ממד חדש.
