ההנהגה האיארנית מחזירה את ותיקי משמרות המהפכה כדי לשקם את ההרתעה, להיערך לעימות הבא ולהדק את השליטה מבית,אך הגנרלים שיכולים להציל את המשטר מקריסה עלולים גם להעמיק את המיליטריזציה שמאיימת עליו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
סבב המינויים החדש מצביע על ניסיון של המנהיג העליון החדש לרכז סביבו את מוקדי הכוח הביטחוניים, להיערך לאפשרות של עימות מחודש עם ארה"ב וישראל ובמקביל להגיע למשא ומתן מעמדת כוח.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
המבחן האמיתי של ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי יהיה ביכולתו לצמצם את השפעתה של איראן, לרסן את המיליציות השיעיות ולהפוך את בגדאד למוקד קבלת ההחלטות היחיד במדינה.
ההנהגה האיארנית מחזירה את ותיקי משמרות המהפכה כדי לשקם את ההרתעה, להיערך לעימות הבא ולהדק את השליטה מבית,אך הגנרלים שיכולים להציל את המשטר מקריסה עלולים גם להעמיק את המיליטריזציה שמאיימת עליו.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי טהראן עשויה לנצל את הרגישות הפוליטית לקראת בחירות האמצע בנובמבר כדי ליזום הסלמה מול הנשיא האמריקני ומינוי אחמד וחידי למפקד הקבוע של משמרות המהפכה עשוי להיות חלק מההיערכות לכך.
המשבר הכלכלי, שחיקת האמון והמחאה הציבורית מערערים את יציבות המשטר, אך משמרות המהפכה, מנגנוני הדיכוי ומיצר הורמוז עדיין מעניקים לטהרן עוצמה שמונעת בשלב זה קריסה.
סבב המינויים החדש מצביע על ניסיון של המנהיג העליון החדש לרכז סביבו את מוקדי הכוח הביטחוניים, להיערך לאפשרות של עימות מחודש עם ארה"ב וישראל ובמקביל להגיע למשא ומתן מעמדת כוח.
מאחורי הכחשות הנשיא האיראני על התפטרותו, מסתתר מאבק על מוקדי הכוח באיראן, פזשכיאן מנסה לשמור על מעמדו מול מוג'תבא חמינאי ומשמרות המהפכה, ובעיקר על זכותו לקדם משא ומתן עם וושינגטון.
מוקד הכוח האמיתי נמצא בידי משמרות המהפכה, שמעצבים את מדיניות החוץ, מנהלים את העימות עם ארה"ב וקובעים את גבולות המשא ומתן. מי שמבקש להבין את טהרן חייב להתחיל לחשוב כמו משמרות המהפכה.
מחיקת דבריו של הנשיא מסעוד פזשכיאן על שינוי עמדתו של המנהיג העליון כלפי המו"מ עם ארה"ב חושפת את עומק המאבק בין המחנה הפרגמטי למשמרות המהפכה על עיצוב דרכה של הרפובליקה האסלאמית.
הנשיא האמריקני מעניק הזדמנות נוספת לדיפלומטיה באמצעות התיווך העומאני, אך בישראל מעריכים כי משמרות המהפכה אינם מעוניינים בפשרה. מבחינתם, השליטה במיצרי הורמוז והמשך הלחץ האזורי הם המפתח למשא ומתן מעמדת כוח.
היעדרותו המתמשכת של מוג'תבא ח'מינאי מהזירה הציבורית יוצרת ואקום שלטוני ומחריפה את הקרב הפנימי סביב שאלת המשא ומתן עם ארה"ב. הנשיא פזשכיאן חושף לראשונה את עומק המאבק בין הממשלה, משמרות המהפכה והתקשורת הממלכתית על פרשנות עמדותיו של המנהיג העליון.
המבחן האמיתי של ראש ממשלת עיראק עלי א-זיידי יהיה ביכולתו לצמצם את השפעתה של איראן, לרסן את המיליציות השיעיות ולהפוך את בגדאד למוקד קבלת ההחלטות היחיד במדינה.
