מוג׳תבא ח׳מינאי והאסטרטגיה של איראן החדשה,ירושה פוליטית בתמיכת "משמרות המהפכה", עימות צבאי מול ארה״ב וישראל, השפעה על שוקי האנרגיה העולמית והרחבת זירת ההשפעה האזורית והבינלאומית.
בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון של איראן נתפסת בטהראן כהצהרת עמידה מול הלחץ האמריקני והישראלי, אך בירושלים מעריכים כי המהלך הופך את המנהיג החדש ליעד מרכזי לחיסול בדרך למיטוט המשטר האיראני.
איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
כיצד רואים בישראל את המשך המלחמה נגד איראן ואת אפשרות הפלת המשטר באמצעות שילוב של כוח צבאי וגל מחאה ברחובות?
המשטר בטהראן נע בין חשש מהסכם משפיל לבין היערכות לעימות צבאי עם ארה"ב, "משמרות המהפכה" מעריכים כי ניתן לספוג תקיפה אך מזהירים מפני כניעה שתערער את יסודות השלטון, ובצל המו"מ בעומאן מתרחב גל המעצרים במחנה הרפורמיסטי והעולם הערבי מפוצל מאחורי הקלעים.
התקיפה האמריקנית באיראן מתעכבת לא בשל מגבלות צבאיות, אלא בשל החשש מהתלקחות אזורית רחבה, מהתחזקות "משמרות המהפכה" כגורם שלטוני דומיננטי, ומפגיעה חמורה ביציבות שוקי האנרגיה והכלכלה העולמית.
בין רחוב זועם למערכת הגנה פנימית חסינה, גל המחאה נבלם בזכות מבנה משטר ההיאתולות, וארצות הברית וישראל נערכות לסבב עימות צבאי נוסף מול איראן, הפעם כדי לזעזע את המשטר.
הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".
הבן הגולה של השאה מנסה למצב את עצמו מחו"ל כמנהיג המחאה ופונה לעזרה מהמערב, אולם, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים הוא נהנה מתמיכה חלקית בלבד באיראן ואין לו כרגע בסיס עממי מוצק להוביל שינוי שלטוני.
מוג׳תבא ח׳מינאי והאסטרטגיה של איראן החדשה,ירושה פוליטית בתמיכת "משמרות המהפכה", עימות צבאי מול ארה״ב וישראל, השפעה על שוקי האנרגיה העולמית והרחבת זירת ההשפעה האזורית והבינלאומית.
בחירתו של מוג'תבא ח'מינאי למנהיג העליון של איראן נתפסת בטהראן כהצהרת עמידה מול הלחץ האמריקני והישראלי, אך בירושלים מעריכים כי המהלך הופך את המנהיג החדש ליעד מרכזי לחיסול בדרך למיטוט המשטר האיראני.
איראן איננה מצרים, כוחם של "משמרות המהפכה", ההשפעה האידיאולוגית של המנהיג העליון ומנגנוני ביטחון הפנים החזקים מונעים הפיכה צבאית כמו שהייתה במצרים בשנת 2013.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
כיצד רואים בישראל את המשך המלחמה נגד איראן ואת אפשרות הפלת המשטר באמצעות שילוב של כוח צבאי וגל מחאה ברחובות?
המשטר בטהראן נע בין חשש מהסכם משפיל לבין היערכות לעימות צבאי עם ארה"ב, "משמרות המהפכה" מעריכים כי ניתן לספוג תקיפה אך מזהירים מפני כניעה שתערער את יסודות השלטון, ובצל המו"מ בעומאן מתרחב גל המעצרים במחנה הרפורמיסטי והעולם הערבי מפוצל מאחורי הקלעים.
התקיפה האמריקנית באיראן מתעכבת לא בשל מגבלות צבאיות, אלא בשל החשש מהתלקחות אזורית רחבה, מהתחזקות "משמרות המהפכה" כגורם שלטוני דומיננטי, ומפגיעה חמורה ביציבות שוקי האנרגיה והכלכלה העולמית.
בין רחוב זועם למערכת הגנה פנימית חסינה, גל המחאה נבלם בזכות מבנה משטר ההיאתולות, וארצות הברית וישראל נערכות לסבב עימות צבאי נוסף מול איראן, הפעם כדי לזעזע את המשטר.
הלחץ הצבאי והמדיני האמריקני, המשבר הכלכלי והמחאה העממית מערערים את יסודות הרפובליקה האסלאמית, ובירושלים ובוושינגטון מעריכים כי גם אם המשטר לא יקרוס, הוא ייאלץ לעבור שינוי עומק מבני ואף לוותר על מודל "שלטון חכם ההלכה".
הבן הגולה של השאה מנסה למצב את עצמו מחו"ל כמנהיג המחאה ופונה לעזרה מהמערב, אולם, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים הוא נהנה מתמיכה חלקית בלבד באיראן ואין לו כרגע בסיס עממי מוצק להוביל שינוי שלטוני.
