משמרות המהפכה מאתגרים את טראמפ

התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.

ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ קיימו אמש התייעצות ביטחונית על רקע האיומים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על איראן.

גורמים מדיניים בכירים מסרו כי ההערכה היא שההסלמה תישמר בגבולות המפרץ, אבל בישראל נערכים גם לכך שהעימות עשוי להגיע גם אליה.

גורמים ביטחוניים אומרים כי ישראל נערכת לאפשרות של הדרדרות מהירה במצב הביטחוני ולכך שאיראן תתקוף גם אותה, כוונותיו של הנשיא טראמפ עדיין לא ברורות, וייתכן שהוא הולך לאסטרטגיה חדשה מול איראן של משא ומתן תחת אש.

להערכתם, משמרות המהפכה שואבים עידוד מההלוויה של עלי ח'מינאי ונחושים להתעקש על שליטה איראנית מלאה במיצרי הורמוז ועל זכותם לגבות אגרה מהספינות שעוברות דרכם, זאת בניגוד למזכר ההבנות שנחתם עם ארה"ב.

הם רוצים להגיע להישג הזה באמצעות  הסלמה עם ארה"ב, להערכת גורמים בכירים בירושלים סבב חילופי המהלומות יסתיים בסופו של דבר בהסכמה על הפסקת אש וחידוש המשא ומתן,אולם,המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן שצפוי להתחדש אחרי קבורתו של המנהיג העליון לשעבר עלי ח'מינאי היום בעיר הולדתו משהד אמור להיות קשה יותר ומורכב יותר.

על פי ההערכות גורמים מדיניים בירושלים, שני נושאים עיקריים יעמדו במשא ומתן שיתחדש בין איראן לארה"ב והם המצב בלבנון ומיצרי הורמוז.

על פי ההערכה הישראלית, האיראנים יעשו מאמץ עליון להציל את חזבאללה בלבנון ולשמר את כוחו הצבאי לאחר שדחו על הסף, ביחד עם חזבאללה, את מזכר ההבנות שנחתם בין ישראל ללבנון.

מזכר ההבנות האמריקני-איראני העניק תחילה לאיראן הישג מדיני באמצעות קישור בין התיק האיראני לתיק הלבנוני, אך הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון הפך את הכיוון, ניתק בין שני התיקים, חיזק את מעמד המדינה הלבנונית על חשבון חזבאללה, והציב את לבנון במסלול שעשוי להוביל בעתיד להסכם שלום מלא עם ישראל.

באשר למיצר הורמוז, התקריות האלימות האחרונות במיצר מעידות כי אין מדובר בעימות שגרתי בין איראן לשכנותיה או בין איראן לארה"ב, אלא בניסיון איראני עקבי לבסס שליטה על מיצר הורמוז שנחשב לאחד מנתיבי השיט החשובים בעולם.

גורמים מדיניים אומרים כי מאז פרוץ המשבר התברר כי העולם אינו יכול להשלים עם מצב שבו משמרות המהפכה של איראן מחזיקים ביכולת לחנוק את הסחר של מדינות המפרץ עם העולם  ואת הסחר העולמי עם מדינות המפרץ.

משמרות המהפכה רואים את המצב אחרת ממדינות המערב.

מבחינתם, הדיפלומטיה היא סימן לחולשת המערב והקהילה הבינלאומית ובמיוחד ארה"ב יצטרכו להחליט כאיזה כלים להשתמש כדי להבטיח את חופש השיט באחד מנתיבי האנרגיה החיוניים ביותר בעולם.

משמרות המהפכה משוכנעים שהם יוכלו לכופף את ארה"ב וכי הנשיא טראמפ אינו מעוניין במשבר אנרגיה עולמי והוא מעדיף שלא לשבור כעת את הכלים לפני בחירות האמצע בחודש נובמבר.

נראה שהנשיא טראמפ ינסה להגביר את הלחץ הכלכלי על איראן כדי להתמודד עם האסטרטגיה של משמרות המהפכה.

להערכת גורמים מדיניים, הנשיא טראמפ שוקל לחזור ולהטיל מצור ימי על מיצרי הורמוז ולעצור באופן מלא את יצוא הנפט של איראן ואת יבוא הסחורות אליה, אולם איראן עשויה בתרחיש כזה לתקוף את מתקני האנרגיה והמים של מדינות המפרץ כדי להגביר את הלחץ על הנשיא טראמפ להימנע מהסלמה.

גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מוקדי הכוח באיראן עוברים שינוי, ומשמרות המהפכה הופכים לגורם הדומיננטי ביותר בקבלת ההחלטות.

מבחינת ממשל טראמפ, המשמעות היא שהוא יידרש להתמודד עם מערכת שבה הכוח האמיתי מצוי יותר ויותר בידי הממסד הצבאי-ביטחוני. עובדה זו הופכת כל הסכם עתידי לשברירי יותר, ומגדילה את הסיכון שכל משבר אזורי  במיצרי הורמוז, בלבנון, בעיראק או בתימן יערער במהירות את היציבות ויחזיר את שני הצדדים למסלול של עימות.

עלי ח'מינאי שימש במשך עשרות שנים כגורם שאיזן בין מוקדי הכוח השונים ברפובליקה האסלאמית. עם הסתלקותו, אין עוד סמכות אחת המסוגלת להכריע בכל מחלוקת, והמאבק בין מרכזי הכוח השונים צפוי להתעצם.

משמרות המהפכה, מחזיקים כיום בחלק גדול ממוקדי קבלת ההחלטות. גם אם קיימים ביניהם הבדלי גישה, כולם שותפים לתפיסה שלפיה איראן צריכה להמשיך במדיניות התקיפה כלפי ארצות הברית, ישראל והמערב.

המשא ומתן עם וושינגטון צפוי להפוך למסובך יותר.

ממשל טראמפ מנהל משא ומתן מול מערכת שבה אין עוד גורם יחיד המסוגל להתחייב בשם כולם.

המציאות הזו מגדילה את הסיכון לאי הבנות, למשברים ולהסלמה בלתי מתוכננת.

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי