הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.
“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מדיניות "מצור תמורת מצור" אינה עוד איום ימי. החות'ים מאותתים כי גם מתקני הנפט הסעודיים על הכוונת, קושרים את המערכה ישירות לעימות בין איראן לארה"ב ומעמידים את ריאד בפני דילמה אסטרטגית מורכבת.
המעורבות של פקיסטן בתיווך בין וושינגטון לטהראן חושפת אסטרטגיה כפולה, ניסיון למצב עצמה ככוח בינלאומי מייצב לצד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מובהקים.
עמדות אנטי ישראליות מוצהרות וקשרים מורכבים עם איראן, סין והעולם המוסלמי, מטילים ספק ביכולתה לשמש מתווכת ניטרלית.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
העימות הצבאי בין איראן לבין ארה"ב וישראל מציב את מדינות המפרץ בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים. המציאות החדשה מחייבת אותן לחשב מחדש את תפיסת הביטחון שלהן.
מערכת ההגנה האווירית במדינות המפרץ פועלת ליירט את התקפות הטילים והכטב"מים אך להערכת גורמי מודיעין בישראל הן במצב של המתנה זהירה.
מדינות המפרץ ממתינות לראות אם המשטר האיראני בדרך לקריסה לפני שיכנסו למעורבות ישירה במלחמה.
הברית הצבאית המשולשת בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן אינה רק הסכם הגנה, היא משקפת את השינוי במאזן הכוחות האזורי ואת היחלשות מעמדה המסורתי של קהיר.
מאחורי הסכם ההגנה המשולש שנחתם במכה מסתתר ניסיון לבנות חומת מגן מוסלמית מול איראן ולהעביר את מרכז הכובד הביטחוני של המזרח התיכון לידי מדינות האזור.
“הסכם מכה” להגנה משותפת מסמן שינוי עמוק במאזן הכוחות במזרח התיכון, שלוש מעצמות סוניות מחברות בין כסף, כוח צבאי, טכנולוגיה ויכולות גרעיניות ומאותתות לוושינגטון שהן אינן מוכנות עוד להסתמך עליה כערבה הביטחונית היחידה
מוחמד בן סלמאן אינו מגן על איראן,הוא מגן על סעודיה, החשש מנקמת טהראן ומהפיכת תשתיות הנפט והאנרגיה של הממלכה למטרה מרכזית הוא שמניע את ריאד לבלום את טראמפ
מדיניות "מצור תמורת מצור" אינה עוד איום ימי. החות'ים מאותתים כי גם מתקני הנפט הסעודיים על הכוונת, קושרים את המערכה ישירות לעימות בין איראן לארה"ב ומעמידים את ריאד בפני דילמה אסטרטגית מורכבת.
המעורבות של פקיסטן בתיווך בין וושינגטון לטהראן חושפת אסטרטגיה כפולה, ניסיון למצב עצמה ככוח בינלאומי מייצב לצד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים מובהקים.
עמדות אנטי ישראליות מוצהרות וקשרים מורכבים עם איראן, סין והעולם המוסלמי, מטילים ספק ביכולתה לשמש מתווכת ניטרלית.
מדינות המפרץ ניצבות מול החלטה אסטרטגית, האם להמשיך לסמוך על כך שארה"ב תגן עליהן או לפתח מערכת ביטחון עצמית מול הסכנה האיראנית?
העימות המתמשך עם איראן חושף את חולשות מערכי ההגנה של מדינות המפרץ ומאיץ דיון מחודש בהקמת ברית ביטחונית אזורית בסגנון נאט״ו, אך הפערים הפוליטיים, חוסר התיאום המבצעי והספקות לגבי מחויבות ארצות הברית מציבים סימני שאלה כבדים לגבי היכולת להפוך את החזון למציאות.
העימות הצבאי בין איראן לבין ארה"ב וישראל מציב את מדינות המפרץ בפני מבחן אסטרטגי חסר תקדים. המציאות החדשה מחייבת אותן לחשב מחדש את תפיסת הביטחון שלהן.
מערכת ההגנה האווירית במדינות המפרץ פועלת ליירט את התקפות הטילים והכטב"מים אך להערכת גורמי מודיעין בישראל הן במצב של המתנה זהירה.
מדינות המפרץ ממתינות לראות אם המשטר האיראני בדרך לקריסה לפני שיכנסו למעורבות ישירה במלחמה.
