טראמפ מיישר קו עם ישראל בעניין הסכנה האיראנית

הנשיא האמריקני מבקש למנוע עימות כולל – אך בפועל מהדהד את הנרטיב הישראלי על הצורך בריסון איראן, גם באמצעים צבאיים.

 גורמים מדיניים בירושלים אומרים  כי התקיפה האווירית הנרחבת שביצעה ישראל ב-13 ביוני נגד אתרים צבאיים וגרעיניים באיראן, מציבה את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפני אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של כהונתו השנייה.

 

בעודו מצהיר על רצונו להימנע ממלחמות ומדגיש את מחויבותו לדיפלומטיה מול טהראן, בפועל – הוא מיישר קו עם מדיניותה ההתקפית של ישראל, ואולי אף מעורב בה מאחורי הקלעים.

 

בראיון ל-CNN צוטט טראמפ אומר: "אני לא רוצה שהם (ישראל) יבצעו תקיפה, כי זה יהרוס את מה שאנחנו בונים".

 

ואולם, לאחר התקיפה, הוא שב והדגיש כי "ההצעה הדיפלומטית עדיין קיימת", והוסיף במסר מאיים בטון תקיף יותר: "הם (איראן) לא עשו את העסקה. כולם שם מתים עכשיו. ועדיין יש זמן לעצור את ההרג".

 

ברקע, גוברת ההערכה בקרב גורמים מדיניים בישראל וגם אצל פרשנים בעולם הערבי כי הפער בין ההצהרות הפומביות לבין המדיניות בפועל נובע ממהלך מתואם, אולי אפילו מהלך הונאה מתוחכם, שבמסגרתו ארה"ב וישראל הסתירו את דבר התקיפה המתקרבת – על מנת לאפשר לישראל לתקוף מבלי להיתקל בהכנה מוקדמת מצד איראן או בהתנגדות בינלאומית.

 

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי טראמפ עצמו הודה שידע מראש על כוונת התקיפה הישראלית. "זה לא היה עדכון – ידענו מה קורה", אמר הנשיא. גם ראש הממשלה נתניהו התייחס לכך שלשום ואמר: "ארצות הברית ידעה מראש על הפעולה".

 

למרות האזהרות של טראמפ לנתניהו בשבוע שעבר בנוגע לעיתוי התקיפה האפשרית באיראן, נראה כי שני הצדדים פעלו בתיאום.

 

 גורמים מדיניים מעריכים כי ההצהרות של משרד החוץ האמריקני ושל הנשיא עצמו, לפיהן לא הייתה מעורבות אמריקנית בתקיפה, נועדו ככל הנראה ליצור מרחק תודעתי מהמהלך הישראלי – אך בלי למנוע אותו בפועל.

 

פרשנים בארה"ב ובאירופה מצביעים כעת על אפשרות של "פיצול מסרים": בעוד טראמפ ושר החוץ מרקו רוביו מדגישים את היעדר המעורבות הישירה בתקיפה, בפועל – ארה"ב עודכנה מראש, קיימה קשר רציף עם ירושלים, ונקטה צעדים לאבטחת כוחותיה הצבאיים באזור. חלק מהפרשנים אף מדברים על "הונאה מתואמת" – שבמסגרתה ארה"ב הציגה מדיניות של הבלגה, כדי לאפשר לישראל להכות במפתיע.

 

כך דווח גם ברשת  CNN  "ההצהרות האמריקניות היו נטולות כל סממן של תמיכה ישירה בתקיפה – וכך שידרו מסר ברור: זה הסכסוך של ישראל, לא של טראמפ".

 

מנקודת מבטה של איראן, התיאום בין ישראל לארצות הברית ברור ובלתי ניתן להכחשה. דוברים רשמיים בטהראן, ובראשם דובר משרד החוץ נאסר כנעני, טענו כי "העובדה שארצות הברית ידעה מראש על התקיפה, לא פעלה למנוע אותה ולא גינתה אותה – הופכת אותה לשותפה מלאה בתוקפנות נגד איראן".

 

בתקשורת האיראנית הופיעו כבר בשעות הבוקר של ההתקפה הישראלית כותרות כמו: "אמריקה נתנה אור ירוק לישראל", ו-"ההבלגה של טראמפ היא תחבולה". דוברים במשמרות המהפכה אף הזהירו כי "תגובה עלולה להגיע גם נגד יעדים אמריקניים", שכן "השתיקה וההסכמה שוות ערך להשתתפות בתקיפה".

 

בכיר איראני אמר לאתר "תסנים" כי "כל ניסיון  של ארה"ב להציג את עצמה כמי שנמצאת מחוץ לתמונה, אינו אלא ניסיון להסוות את הברית ההיסטורית שלה עם המשטר הציוני".

 

התגובה הפומבית של טראמפ ממוקדת בהגנה על אינטרסים אמריקניים ישירים – ובראשם חיי עשרות אלפי החיילים והעובדים האמריקנים במזרח התיכון. הוא הבהיר כי אמנם ישראל תקבל סיוע צבאי נוסף – "ויש לה כבר הרבה, ועוד בדרך" – אך נמנע מלהתחייב לשליחת כוחות אמריקניים או תגבור מעשי נרחב.

 

מול גלי התמיכה הפוליטיים בישראל בתוך המפלגה הרפובליקנית, טראמפ ממשיך להלך על חבל דק בין נאמנות למסורת הבדלנית שהבטיח לאנשיו, לבין ברית מדינית-ביטחונית חזקה עם ישראל. ממשלו הנוכחי מאויש בדמויות בעלות אוריינטציה בדלנית – ובראשן סגנו ג'יי. די. ואנס – שאינם ששים לתמוך בהתערבות אמריקנית במלחמות זרות.

 

על רקע ההתפתחויות, נראה שטראמפ ונתניהו הצליחו לגבש מתווה של שיתוף פעולה – גם אם מוסתר – סביב התפיסה המשותפת שמדינה כמו איראן אינה יכולה להחזיק ביכולת גרעינית. טראמפ אולי לא ממהר להפעיל כוחות צבאיים – אך הוא מעניק רוח גבית שקטה לישראל לפעול בעצמה, ולהוביל את הקו הקשוח מול טהראן.

מבחינת איראן, מדובר בברית מסוכנת, שמציבה את ממשל טראמפ ואת ממשלת ישראל באותה משבצת – אויבים מוצהרים, גם אם רק אחד מהם לוחץ על ההדק.

 

הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי