ההודעה של שר החוץ האיראני, עבאס עראקג’י, שלפיה החלטת ממשלת לבנון לפרק את חזבאללה מנשקו תיכשל, עוררה סערה בזירה הפוליטית הלבנונית, וזכתה לגינויים חריפים כ"התערבות בענייניה הפנימיים של לבנון".
חלק מהתגובות אף דרשו מממשלת לבנון "להגיש תלונה נגד טהראן למועצת הביטחון של האו"ם".
בתגובה, מיהר שר החוץ הלבנוני, יוסף רג’י, להורות למזכירות הכללית של משרד החוץ לזמן את השגריר האיראני בביירות לנזיפה.
שר החוץ הלבנוני פירסם כי "הדברים שאמר עראקג’י, שעסקו בסוגיות פנימיות של לבנון שאינן מעניינה של הרפובליקה האסלאמית בשום צורה, פסולים ומגונים, מהווים פגיעה בריבונות לבנון, באחדותה וביציבותה, ומהווים התערבות בהחלטות הריבוניות שלה".
הוא הוסיף כי "יחסים בין מדינות יכולים להתקיים אך ורק על בסיס של כבוד הדדי ושוויון, ללא התערבות בעניינים פנימיים, ובכפוף מלא להחלטות המוסדות החוקתיים הלגיטימיים, החלטת ממשלת לבנון היא החלטה סופית ומכרעת, ואין דרך חזרה ממנה".
פרשנים פוליטיים בלבנון העריכו כי העמדה האיראנית תעודד את חיזבאללה למרוד בהחלטות הממשלה, ואף תעניק לישראל עילה לחידוש המלחמה נגד לבנון.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי הצהרת שר החוץ האיראני עבאס עראקג'י בעניין הנשק של חזבאללה איננה אמירה נקודתית , אלא חלק ממערך לחצים מתוזמר שאיראן מפעילה בניסיון לקשור בין הזירה הפנימית בלבנון לבין המשא ומתן על הסכם הגרעין שבו איראן רוצה לחזור ולדבר עם ארה"ב כשעמה יש קלפי מיקוח חדשים.
זאת בנוסף לרצונה לשמר את חזבאללה כ"כוח קדמי" לקראת סבב לחימה נוסף נגד ישראל כנקמה על ההתקפה הישראלית על אתרי הגרעין האיראניים.
ממשלת לבנון, בהובלת נשיא המדינה ג'וזף עון וראש הממשלה נוואף סלאם, אמורה לגבש עד סוף אוגוסט תוכנית לריכוז כל הנשק בידי המדינה, לפי מתווה אמריקני שגובש בידי המתווך טום בארק.
שר החוץ האיראני עראקג'י בחר להתערב ישירות, תוך עקיפת הכללים הדיפלומטיים, והעביר מסר ברור לממשלת לבנון, ישראל וארה"ב כי הנשק של חיזבאללה אינו על שולחן המו"מ.
גורמים ביטחוניים אומרים כי איראן רואה את עצמה כבעלת המילה האחרונה לגבי עתידו של חיזבאללה.
זו אינה הפעם הראשונה , גם בעבר, בכירים איראנים שידרו עמדות שסותרות את המדיניות הלבנונית, והדבר כבר עורר חיכוכים עם מנהיגים בלבנון, כולל נג'יב מיקאתי בעת כהונתו כראש ממשלה.
שר החוץ האיראני עראקג'י מאותת שהדרך לשנות את מצבו של חיזבאללה עוברת דרך טהראן.
מבחינת איראן, שליטה בתיק פירוק הנשק של חיזבאללה היא קלף מיקוח חשוב שבאמצעותו היא יכולה לפרוץ את המבוי הסתום בשיחות הגרעין עם ארה"ב.
איראן משתמשת בכוחו הצבאי של ארגון טרור לבנוני ככלי אסטרטגי לחזרה למשא ומתן עם ארה"ב.
במהלך המלחמה הנוכחית,חזבאללה ספג אבידות כבדות מידי צה"ל, בין היתר חוסלו שני המזכ"לים שלו, חסן נצראללה והאשם צפי א-דין, הרמטכ"ל פואד שוכר וצמרת כוח "רדוואן".
למרות ההצהרות החריפות של המנהיג העליון עלי ח'מינאי, איראן לא התערבה צבאית לסייע לחזבאללה והותירה את הארגון לבדו מול ישראל.
הדברים שאמר עבאס עראקג'י בהודעתו כי חזבאללה שיקם את כוחותיו נתפסת על ידי גורמי הביטחון בישראל כאמירה לעידוד המורל,להרגיע את העדה השיעית, להחזיר תחושת ביטחון ולהסיר ספקות לגבי מידת המחויבות של טהראן.
התמיכה האיראנית באי פירוק חזבאללה מנשקו נתפסת במערכת הפוליטית הלבנונית כמהלך שעלול לגרור את המדינה למדרון מסוכן : פיצול פוליטי עמוק, חיכוכים בין המחנה הממשלתי לבין "הצמד השיעי" (חיזבאללה ואמל), והסתבכויות ביטחוניות.
כבר בימים האחרונים נרשמו בביירות הפגנות רכובות על אופנועים של פעילי חיזבאללה, אך יו"ר הפרלמנט נביה ברי הורה לפעילי תנועת "אמל" השיעית להימנע מהגעה לביירות כדי למנוע חיכוך עדתי.
איראן איבדה דריסת רגל משמעותית בסוריה עם נפילת משטרו של בשאר אסד, ובעיראק לאחר סירובו "אל-חשד א-שעבי", ארגון הגג של המליציות השיעיות, להיכנס למערכה למענה.
היא רואה בחזבאללה בלבנון הזדמנות נאותה לשמר השפעה אזורית ולשפר עמדות מול ארה"ב והמערב.
גם אם חיזבאללה שיקם חלק מכוחו, מאזן הכוחות האזורי השתנה , מפת הבריתות הפוליטיות בתוך לבנון השתבשה, חלק מבעלי הברית התרחקו, ולחיזבאללה נותר בעיקר הקשר עם יו"ר הפרלמנט נביה ברי שהינו גם ראש תנועת "אמל" השיעית.
במצב הזה, ההכרזות על "שיקום מאזן ההרתעה" מול ישראל הן בעיקר פוליטיות־פסיכולוגיות לשיפור המורל ופחות שינוי מבצעי של ממש.
פרשנים בלבנון מעריכים כי עד שצבא לבנון יסיים להכין את תוכניתו לפירוק חזבאללה מנשקו,לבנון צפויה להמשיך להיות תחת לחץ פנימי וגם לחץ חיצוני מצד איראן.
עדיין נותרה שאלה פתוחה חשובה והיא האם איראן תצליח לתרגם את עמדת הכוח המדומה הזו של פירוק חזבאללה מנשקו להישגים מדיניים, או שתישאר עם קלף בשחמט האזורי שכבר איבד את ערכו.
האם הנשיא טראמפ יילך לעסקה כזו עם איראן שבה יוותר על הדרישה לפירוק חזבאללה מנשקו תמורת חזרת איראן למשא ומתן על הסכם הגרעין ? ספק גדול, זוהי ההערכה של גורמים מדיניים בירושלים.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
