פרשנים בלבנון אומרים כי במהלך השנה הראשונה לנשיאותו של ג'וזף עון בלבנון, המדינה רשמה הישגים פורמליים , מינויי שופטים, חקיקה חלקית, חיזוק מוסדות והצגה של סדר חדש , אך בהיעדר שינוי מהותי במאזן הכוחות בין המדינה לבין הארגונים החמושים שבה, המטרה המרכזית והחשובה ביותר נותרה לא ממומשת, חיזבאללה ממשיך להחזיק בנשקו ולהכתיב את הכללים בשטח.
הצהרות הנשיא ג'וזף עון והממשלה שלו בראשות נוואף סלאם על אימוץ עיקרון "בלעדיות הנשק" בידי המדינה נשמעות ריקות מתוכן מול המציאות בשטח.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים האיום הצבאי של ארגון חזבאללה נותר במלוא עוצמתו ומזכ"ל חזבאללה השיח' נעים קאסם איים לפני כמה ימים לגרור את לבנון למלחמת אזרחים כדי להרתיע את הממשלה מפני כל ניסיון לפרק אותו מנשקו.
הנשיאות הלבנונית ניסתה למתג את השנה הראשונה שלה כהצלחה בטענה כי נקטה בשורה של צעדים כמו חיזוק הצבא, מינויי שופטים לראשונה מאז 2016, חקיקה חדשה, מינויי בכירים במגזר הדיפלומטי והפיננסי, וחידוש הקשרים הבינלאומיים. אך כל אלו אינם חיזוק אמיתי למדינה, אלא צעדים שוליים שכן המדינה עדיין בת ערובה בידיו של חזבאללה.
לדברי הגורמים הביטחוניים,חיזבאללה עדיין משפיע על ההחלטות הפוליטיות ומחזיק כוח צבאי משמעותי.
כל ההצהרות וההבטחות של הנשיא עון לא הצליחו לשנות את מאזן הכוחות הפנימי.
מדיניות "השלב הראשון והשלב השני" לפירוק הנשק של חזבאללה כשלה לחלוטין.
חבר הפרלמנט הלבנוני ג'ורג' עקייס ממפלגת "הכוחות הלבנוניים" סיכם השבוע את המצב ואמר לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי "השנה הראשונה הייתה שנת "הכנה", הנשיא עון לא הצליח ליישם את המטרה המרכזית להחזיר את המדינה לשליטה מלאה על הנשק ועל השטח(דרום לבנון), החיזוק המוסדי והצבאי לא נוגע בכוח האמיתי שמחזיק חיזבאללה".
גורמים ביטחוניים בכירים מאשרים כי מוסדות המדינה הלבנונית אכן חזרו לפעילות מסודרת, הצבא חיזק את נוכחותו, והמערכת המשפטית החלה לטפל בתיקים מושהים, אך כל אלו אינם מחפים על הכישלון המרכזי, חיזבאללה ממשיך לפעול כמעט ללא מגבלות.
הציבור הלבנוני רואה בכך אכזבה גדולה. כל ההישגים הפורמליים אינם מכסים על הכישלון, שכן האיום הצבאי והפוליטי לא צומצם, והנשיא ג'וזף עון לא הצליח להחיל את מרות המדינה על ארגון הטרור החמוש שמכתיב בפועל את הכללים.
השנה הראשונה של ג'וזף עון כנשיא כללה גם חידוש קשרים עם מדינות ערב, השתתפות בפסגות אזוריות, ביקורים באירופה והצגת תדמית חיובית במישור הבינלאומי.
אך הבסיס האמיתי של הכוח בלבנון, שהוא הנשק של חיזבאללה , נשאר מחוץ לשליטת המדינה, והצלחה מדינית או דיפלומטית אינה מחפה על חוסר השליטה בשטח.
כלפי חוץ, המדינה אולי נראית מתפקדת על הנייר, אך המציאות בשטח מוכיחה אחרת.
חיזבאללה נשאר הציר המרכזי של הכוח והפוליטיקה בלבנון, והנשיא עון נותר כמי שהצליח אולי לארגן את המוסדות, אך לא לשלוט במדינה.
לסיכום, הנשיא עון סיים את השנה הראשונה עם רשימת הישגים פורמליים, אך הכישלון המרכזי והמכריע נותר בעינו, חיזבאללה לא פורק מנשקו, שנה אחת לא מספיקה כדי להעריך את הישגי הנשיאות, אך ברור שהאתגר המרכזי שהוא לפרק את חיזבאללה ולשמור על עיקרון "בלעדיות הנשק" בידי המדינה לא הושג, הצלחת הנשיא ג'וזף עון נשענת כיום בעיקר על צעדים שוליים שעשה בתפקידו, בעוד המציאות בשטח לא השתנתה כלל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
