הנשיא טראמפ ממשיך לשמור את הקלפים צמוד לחזה, בראיון אמש לאתר "אקסיוס" הוא אמר שהמצב מול איראן "עדיין נזיל" וסירב לחשוף איזו מהאפשרויות שהוצגו לו על ידי צוות הביטחון הלאומי שלו הוא מעדיף.
במקביל, טראמפ לא סגר את הדלת בפני פתרון דיפלומטי מול איראן. "הם רוצים לעשות עסקה. אני יודע את זה. הם התקשרו פעמים רבות. הם רוצים לדבר", אמר טראמפ.
בכיר בממשל אמר אמש לכתבים כי הממשל "מוכן לעשות עסקים עם איראן", אך לדבריו "הם יודעים את התנאים". הפקיד הבכיר הדגיש כי מדובר "באותם תנאים שהוצגו מאז שממשל טראמפ נכנס לתפקידו".
בינתיים,ארה"ב ממשיכה לצבור כוחות צבא גדולים במזרח התיכון לקראת תקיפה אפשרית של מטרות באיראן במטרה לזעזע את המשטר ולגרום לנפילתו.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים, מהשיחות עם הגנרל בראד קופר, מפקד פיקוד המרכז האמריקני הנקרא סנטקום, שביקר השבוע בארץ, עולה כי גם הצבא האמריקני מחכה להחלטה של הנשיא טראמפ,פיקוד המרכז האמריקני עדיין צריך להשלים את פריסת הכוחות שלו באזור המזרח התיכון כדי להיות מוכן במאת האחוזים למתקפה באיראן.
הגנרל קופר נועד עם הרמטכ"ל איל זמיר ועם בכירים במטכ"ל, ביניהם לפגישה ארוכה מאוד עם ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר.
להערכת גורמים ביטחוניים, הפגישה עסקה בנושאי מודיעין וחילופי מידע על מקום הימצאם של בכירים איראניים שאותם רוצה ארה"ב לחסל במסגרת המבצע המתוכנן ועל יעדים נוספים לתקיפה.
מדובר בבכירים שאחראים ישירות להרג המפגינים.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי התקיפה האמריקנית המתוכננת באיראן מתעכבת בגלל שורה של סיבות.
- הצורך בהשלמת פערי המודיעין על היעדים שבהם רוצה ארה"ב לפגוע.
- צבירת כוחות צבא נוספים באזור.
- הערכת הסיכונים מול הרווחים האפשריים: יכולת מוגבלת של חיל האוויר האמריקני להשפיע באמצעות תקיפה וליצור שינוי פוליטי מהותי באיראן.
- חשש שהתגובה האיראנית לתקיפה תביא למלחמה אזורית שתכלול את ישראל, עיראק, סוריה לבנון ומדינות המפרץ.
מזכ"ל חזבאלללה השיח' נעים קאסם הזהיר אמש בנאום שנשא כי ארגונו עשוי להתערב במערכה אפשרית מול איראן, הוא התייחס לאפשרות כי המנהיג העליון של איראן, עלי ח'מינאי, יחוסל: "התנקשות, חס וחלילה, תהיה התנקשות ביציבות ובמצב באזור ובעולם". הוא הוסיף כי איום זה מופנה גם כלפי חיזבאללה, ובמקרה כזה יש לארגון "סמכות מלאה" לעשות את מה שהוא רואה לנכון. "כל מלחמה נגד איראן הפעם עלולה להצית את האזור", אמר.
ה.סיכון לאובדן הרוב של טראמפ בקונגרס, מה שייתן לדמוקרטים כלים חוקיים להתחיל בהליך הדחה. עליית מחירים חדה בנפט עקב המלחמה עלולה גם להטות בוחרים ספקניים לעבר הדמוקרטים, ובכך לאיים על כהונתו של טראמפ.
המצב הביטחוני במזרח התיכון מורכב מאוד, להערכת גורמים ביטחוניים בכירים, האיראנים ניצחו בסיבוב הראשון של המערכה שניסתה למוטט את שלטונם, הם דיכאו בכוח רב ובאכזריות את ההפגנות נגד המשטר והצליחו לעכב את התקיפה האמריקנית.
המשטר ראה בהפגנות איום קיומי עליו ולכן השתמש בכוח רב כדי לדכאן.
מבצע "עם כלביא" נגד אתרי הגרעין והטילים הבליסטיים באיראן בחודש יוני בשנה שעברה עורר גל של לאומיות בתוך איראן ואיחד שכבות שונות של הציבור נגד התוקפנות הזרה.
אולם רוח האחדות דעכה במהירות מול המציאות הכלכלית. האו"ם הטיל סנקציות חדשות על איראן, מה שהוביל לקריסת המטבע הלאומי. המחאות שפרצו ב 28 בדצמבר בבזאר של טהראן, שלסוחריו היה תפקיד מרכזי במהפכה האסלאמית של ח'ומיייני בשנת 1979, התפשטו במהירות לכל רחבי המדינה.
אחת ההערכות של גורמי הביטחון בישראל היא כי הנשיא טראמפ שואף להיפטר באמצעות המבצע הצבאי באיראן מהמנהיג העליון עלי ח'מינאי ומוכן להגיע להבנות עם "משמרות המהפכה".
לדברי הגורמים הביטחוניים, "משמרות המהפכה" אינם רק כוח ביטחוני רב עוצמה ברפובליקה האסלאמית, אלא שולטים גם באימפריית התקשורת, במגזרים רחבים של הכלכלה, ביצוא הנפט, בנמלים, במערך מודיעין ובחיל אוויר.
אם יצליח הנשיא טראמפ להוריד את המנהיג העליון עלי ח'מינאי מהבמה הפוליטית באמצעות הפעולה הצבאית,אחד התרחישים האפשריים הוא עליית דמות הנתמכת על ידי "משמרות המהפכה" לשלטון לאחר מותו של ח'מינאי והובלת המעבר של איראן ממדינה דתית למדינה הנשלטת בפועל על ידי הצבא, בדומה לפקיסטן או למצרים.
תרחיש אפשרי נוסף הוא שקצינים בכירים ב"משמרות המהפכה" יעשו הפיכה צבאית נגד עלי ח'מינאי בגלל הלחצים הגוברים על המשטר.
הדור הצעיר ב"משמרות המהפכה" זועם על המפלה של איראן במלחמה האחרונה ואיבוד השפעתה במזרח התיכון והוא נחוש להגן על זכויותיו כאליטה השלטת, הוא אינו רוצה לאבד את זכויותיו וייתכן שירצה להסתדר עם האמריקנים למען השגת מטרה זו, הוא ינסה להישאר בשלטון ויתפשר עם ארה"ב.
רבים באיראן מבינים כי שורש הבעיה הינו עלי ח'מינאי ולאף אחד אין את הסבלנות להמתין למותו.
הזמן אינו פועל לטובת המשטר האיראני והעם באיראן צמא מאוד לשינוי דחוף במצב.
לסיכום:העיכוב בהחלטה האמריקנית לתקוף באיראן אינו משקף בהכרח היסוס או נסיגה, אלא נובע משקלול אסטרטגי רחב של שיקולים צבאיים, פוליטיים וכלכליים. בממשל האמריקני גוברת ההערכה כי גם תקיפה רחבת היקף לא תבטיח קריסת המשטר בטהראן, ועלולה דווקא לחזק את "משמרות המהפכה" כגורם השלטון הדומיננטי, תוך יצירת ואקום פוליטי מסוכן בדומה לתרחישים שנראו בעיראק ובאפגניסטן.
לצד זאת, שיקול שוק האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, שכן כל הסלמה שתפגע במיצרי הורמוז או בתשתיות נפט במפרץ עלולה להביא לזינוק חד במחירי האנרגיה, לפגוע בכלכלה האמריקנית ולכרסם בתמיכה הפוליטית בנשיא, גם בעלות בריתה של וושינגטון באירופה מפעילות לחץ זהיר, מחשש להשלכות כלכליות אזוריות וגלי חוסר יציבות.
ברקע פועלים גם שיקולים גלובליים, ובראשם החשש מהעמקת הציר בין איראן לרוסיה ולסין, באופן שיחזק את המחנה האנטי־אמריקני ויהפוך את התקיפה באיראן מצעד אזורי למהלך בעל השלכות על מאזן הכוחות הבינלאומי.
מנקודת המבט הישראלית, העיכוב האמריקני מחדד את המלכוד האסטרטגי, בין הרצון בפגיעה משמעותית ביכולות האיראניות לבין החשש מהידרדרות לעימות אזורי רחב שבו ישראל תהיה בחזית המתקפות.
השאלה אינה רק האם תבוא תקיפה אמריקנית, אלא באיזה היקף, באיזה עיתוי, ובעיקר באיזה הקשר אסטרטגי רחב, שיקבע אם מדובר במהלך משנה מציאות או בעוד סבב שיחזק דווקא את אותם גורמים שוושינגטון מבקשת להחליש.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
