גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי תקיפה אמריקנית ישירה באיראן לא תישאר בזירה האיראנית בלבד, אלא עלולה להביא להסלמה אזורית רב־זירתית, באמצעות מה שנקרא בעגה הביטחונית "התלכדות הזירות",דהיינו, התקפות רקטות וטילים בליסטים וכטב"מים באמצעות החיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן, הרבה תלוי בעוצמת התקיפה ואופי המטרות שיפגעו.
אם בתקיפה תיפגע ההנהגה האיראנית ובראשה המנהיג העליון עלי ח'מינאי, עלולה התגובה השיעית להיות חריפה מכיוון שעלי ח'מינאי אינו נחשב רק למנהיג הפוליטי של איראן אלא גם למנהיג הדתי של השיעה בעולם, בהיעדר האימאם הנסתר , על פי השיעה הוא נחשב לנציג אללה עלי אדמות על פי עיקרון "וויליאת אלפקיה".
במקביל, צפויה איראן לפעול נגד כוחות ונכסים אמריקניים במזרח התיכון, כמו הבסיסים האמריקנים במדינות המפרץ, בסוריה ובירדן, ולנסות לשבש את נתיבי השיט והאנרגיה במפרץ, ובראשם מיצרי הורמוז, מהלך שעלול לגרור זינוק חד במחירי האנרגיה וליצור לחץ כלכלי עולמי.
לפי ההערכות, מהלך תקיפה כזה עשוי גם לזרז את תוכנית הגרעין האיראנית, להחליש את מנגנוני פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ולהעמיק את חוסר היציבות בעיראק ובלבנון, תוך העלאת רמת האיום על ישראל והגברת הסיכון להתלקחות אזורית רחבה.
התרחישים הם מגוונים, במקרה של תקיפה אמריקנית באיראן עלול המנהיג העליון עלי ח'מינאי להורות על תגובות חריפות באמצעות "ציר ההתנגדות".
א.ירי רקטות וכטב"מים של חיזבאללה מלבנון לעבר מטרות בישראל.
ב. התקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על בסיסים אמריקנים במפרץ ובירדן.
ג. התקפות של החות'ים בתימן על נתיבי שיט בים האדום ובים הערבי.
המשמעות תהיה מעבר מעימות נקודתי לעימות אזורי רחב.
ההערכה של גורמי ביטחון בכירים היא שאיראן תנסה לגבות מחיר ישיר מארה״ב על התקיפה בדרכים שונות.
א.תקיפות של רקטות וכטב"מים על בסיסים אמריקניים בעיראק, סוריה, ירדן ומדינות המפרץ.
ב.פעולות טרור חשאיות נגד אינטרסים אמריקניים ויעדים מערביים.
המטרה תהייה ליצור הרתעה ולהעלות את מחיר ההמשך של העימות הצבאי עבור וושינגטון.
להערכת גורמי הביטחון בישראל, האיראנים גם עלולים לאיים על נתיבי האנרגיה העולמיים,לסגור את מיצרי הורמוז או לשבש את תנועת המיכליות בהן.
כידוע,כ־20 אחוז מהנפט העולמי עוברים במיצרי הורמוז, גם איום מוגבל יגרום לזינוק במחירי הנפט והגז.
התוצאה תהיה פגיעה בכלכלות המערב, אירופה ואסיה
ותהיה גם השלכה אסטרטגית, יופעל לחץ כלכלי עולמי כבד על ארה״ב ובעלות בריתה.
האיראנים אף עלולים, לפי הערכת גורמי הביטחון, לנסות ולהאיץ את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות הוצאת האורניום המעושר, בסך כ-400 ק"ג הקבור באתרים שהופצצו על ידי ישראל וארה"ב בחודש יוני שעבר, להעבירם לאתרים אחרים, ולהעשיר אותם לרמה צבאית של 90 אחוזים שמספיקים כדי לייצר כמה פצצות אטום.
כמו כן הם עלולים לפרוש מכל מסגרת פיקוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית על פרוייקט הגרעין.
גם עיראק צפויה להפוך לזירה מרכזית,המיליציות הפרו־איראניות ינסו להפעיל לחץ על הממשלה בבגדאד וגם לתקוף בכטב"מים ובטילים בליסטיים את ישראל ואת הבסיסים האמריקניים בסוריה וירדן.
מדינות המפרץ, שפועלות כיום לצמצום מתחים עם איראן, חוששות מהפיכת שטחן לזירת תגמול איראנית,מפגיעה ביציבותן הכלכלית ומהידרדרות ביטחונית שתפגע בהשקעות ובשיקום אזורי.
לכן, לפי ההערכה, הן יפעילו לחץ כבד על וושינגטון לריסון ההסלמה.
ישראל עלולה להפוך ליעד מרכזי, האיראנים עלולים לנסות ליצור משוואה אזורית שבה ישראל משלמת מחיר על תקיפה אמריקנית ואז הם ישגרו טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל וגם ידרשו מחזבאללה לתקוף את ישראל בחזית הצפון.
מבחינת איראן, ישראל היא יעד נוח להעברת מסר בלי עימות ישיר מלא עם ארה״ב.
עם זאת, ייתכן שהאיראנים ירתעו מתקיפת ישראל מכיוון שהם ערים לאזהרות של הדרג המדיני והביטחוני וחוששים כי ישראל מחפשת צידוק כדי לתקוף את פרוייקט הטילים הבליסטיים שלהם.
כל תקיפה צבאית אמריקאית על איראן, בין אם מוגבלת או רחבת היקף, תהווה למעשה הפרה של הקווים האדומים שהנחו את הסכסוך האמריקאי־איראני במשך עשורים, בגלי המחאה הקודמים, החל משנת 2009, ארה"ב נמנעה מתקיפה צבאית באיראן.
ההיסטוריה מראה שהקשר בין הצדדים התאפיין בהסלמה מחושבת, עימות עקיף, שימוש בכלי לחץ כלכליים וסנקציות ובמלחמות באמצעות שליחים, תוך זהירות הדדית להימנע מעימות צבאי ישיר שייצא משליטה, מלבד המלחמה בחודש יוני שעבר שבה סייעה ארה"ב לישראל להשמיד את האתר הגרעיני בפורדו ותקפה אותו באמצעות מפציצים כבדים שהמריאו מארה"ב עד לאיראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
