גורמים מדיניים בכירים בירושלים מביעים תקוה כי המתיחות בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ תתפוגג בקרוב והתיאום ביניהם יתחדש באווירה טובה נוכח האתגרים המדיניים והביטחוניים הגדולים שבפניהם ניצבים שני המנהיגים.
הנשיא טראמפ אמור לבקר בישראל לפני הבחירות לכנסת, שמועדן המדוייק עדיין לא נקבע, כדי לקבל את פרס ישראל, בירושלים מעריכים כי הביקור יתקיים למרות שהמועד עדיין לא נקבע.
בינתיים מתברר כי אחת הזירות המשפיעות ביותר על גורל המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן כלל אינה נמצאת במפרץ הפרסי, אלא דווקא בלבנון.
העימות בין ישראל לחזבאללה בלבנון מתווסף לסוגיות השנויות במחלוקת בין שתי המדינות כמו מיצרי הורמוז ותוכנית הגרעין האיראנית.
גורמים מדיניים בירושלים מביעים חשש שהסכם בין ארה"ב לאיראן, למרות שאיננו נראה כרגע באופק, יבוא על חשבון האינטרסים הביטחוניים של ישראל בלבנון והנשיא טראמפ יקבל את הדרישה האיראנית כי צה"ל יסוג מכל שטח לבנון ויכפה את המהלך הזה על ישראל כדי להגיע להסכם כולל עם האיראנים.
לדבריהם, מדובר בהתפתחות רעה מאוד לישראל שפועלת מאז ה-7 באוקטובר 2023 למנוע את איחוד הזירות נגד ישראל שמובילה איראן וישראל מצפה שהנשיא טראמפ יעשה הכל כדי להפריד בין הזירות במשא ומתן עם איראן.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר אמש בריאיון לערוץ הלבנוני אל-מיאדין: "הגורל שלנו ושל העם הלבנוני אחד. סיומה של המלחמה הזו באיראן, באזור ובלבנון יהיה קשור זה בזה, ויהיה גורל משותף אחד". לדבריו, "המשמעות היא או שהמלחמה תיפסק באיראן ובלבנון, או שהיא לא תיפסק לא באיראן ולא בלבנון".
הנשיא טראמפ התייחס אמש למו"מ ואמר כי האיראנים "קרובים לחתום על מסמך". הוא טען כי המגעים סביב האורניום המועשר משתנים: "תלוי באיזה יום מדברים איתם". הנשיא האמריקני הוסיף כי וושינגטון מנסה להפריד בין המו"מ עם איראן לבין הלחימה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון. לדבריו,התקיימו שיחות ראשונות עם חיזבאללה ושני הצדדים התחייבו שלא לירות.
משרד החוץ בארה"ב הודיע לפנות בוקר כי בעקבות השיחות שהתקיימו בוושינגטון בין ישראל ללבנון, שתי המדינות הסכימו ליישם את הפסקת האש.
לפי ההודעה, הפסקת האש מותנית בהפסקת הירי מצדו של חיזבאללה ובפינוי פעילי הארגון לאזור שמצפון לליטאני. עוד נכתב בהודעה כי ישראל ולבנון התחייבו להמשיך במשא ומתן ויקיימו סבב שיחות נוסף בעוד שלושה שבועות, בו ידונו בסוגיות מדיניות וביטחוניות במטרה להגיע להסכם כולל.
עוד נמסר כי שני הצדדים הסכימו לקדם במהירות הקמה של "אזורי פיילוט" עליהם לצבא לבנון תהיה שליטה בלעדית, ומהם יודרו גורמים שאינם מדינתיים. ארה"ב הדגישה כי כל הסכם להפסקת המלחמה בין ישראל ללבנון יושג באופן ישיר בין שתי המדינות, בתיווכה של וושינגטון. ועוד ציינה ארה"ב את כוונתה לתמוך בצבא הלבנוני, במטרה לשפר את יכולותיו ולאפשר מימוש יעיל של הריבונות בכל שטח לבנון.
גורמים ביטחוניים בכירים מטילים ספק גדול בכך שחזבאללה יסכים לסגת מדרום לבנון ושממשלת לבנון אכן תפעל ליישם את הפסקת האש ותתעמת עם חזבאללה.
לדבריהם, האירועים האחרונים ממחישים כי לבנון הפכה למעשה לקלף מיקוח מרכזי בידי איראן, וכי כל הסלמה בין ישראל לחזבאללה עלולה להשפיע ישירות על סיכויי ההצלחה של השיחות בין וושינגטון לטהראן.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הנשיא טראמפ מגלה את מגבלות הכוח,איראן ממשיכה להחזיק במנופי לחץ משמעותיים בזירות שונות במזרח התיכון כמו החזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמליציות השיעיות בעיראק.
מבחינת טהראן, חזבאללה אינו רק בעל ברית אזורי אלא נכס אסטרטגי מרכזי,לכן כל ניסיון לפגוע באופן משמעותי בארגון או לשנות את מאזן הכוחות בלבנון נתפס באיראן כחלק בלתי נפרד מהעימות הכולל עמה.
איראן יצרה מצב חדש במשא ומתן עם ארה"ב שבו כל התלקחות בגבול הצפון אינה נשארת בגבולות העימות בין ישראל לחזבאללה בלבד, אלא מקרינה ישירות על מערכת היחסים בין ארה"ב לאיראן.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי איראן מנצלת את חולשתו של הנשיא טראמפ במשא ומתן, בגלל שליטתה במיצרי הורמוז,כדי להקים מחדש את "ציר ההתנגדות" שנסדק משמעותית מאז ה-7 באוקטובר 2023 והיא פועלת מתוך תפיסה שלפיה כל הזירות קשורות זו בזו. מבחינתה, לא ניתן לדון בהסדרים אזוריים ובהקלות כלכליות מבלי להתייחס גם למעמדו של חזבאללה ולמצב הביטחוני בלבנון.
גישה זו מעניקה לטהראן יכולת להשפיע על קצב ההתקדמות במשא ומתן באמצעות הזירה הלבנונית, גם כאשר הדיונים עצמם עוסקים לכאורה בנושאים אחרים לחלוטין.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי המצב שנוצר מציב את ממשל טראמפ בפני בעיה מורכבת. מצד אחד, וושינגטון מעוניינת למנוע הסלמה רחבה בלבנון שעלולה להוביל למלחמה אזורית חדשה. מצד שני, היא מתקשה להיראות כמי שמגבילה את חופש הפעולה של ישראל או מפעילה עליה לחץ גלוי.
המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן מושפע באופן ישיר מההתפתחויות בשטח ומהחלטות המתקבלות בירושלים, בביירות ובטהראן.
מבחינת איראן, חזבאללה נותר אחד מנכסיה האסטרטגיים החשובים ביותר. למרות הפגיעות שספג בשנים האחרונות, הארגון ממשיך למלא תפקיד מרכזי במערך ההרתעה האיראני מול ישראל.
לכן כל ניסיון ישראלי-אמריקני לשנות את מאזן הכוחות בלבנון נתפס בטהראן כחלק ממאמץ רחב יותר לצמצם את השפעתה האזורית. מנגד, ישראל רואה בהחלשת חזבאללה יעד ביטחוני מרכזי, ללא קשר למשא ומתן בין ארה"ב לאיראן.
הפער זה בין האינטרסים של הצדדים יוצר מוקד חיכוך קבוע המאיים על כל התקדמות מדינית.
למרות הקשיים, אף אחד מהצדדים אינו מעוניין בשלב זה בקריסת המגעים. ארה"ב מבקשת להשיג הישג מדיני שיביא ליציבות יחסית באזור, ואילו איראן מעוניינת בהקלות כלכליות ובהפחתת הלחץ הבינלאומי.
אולם ככל שהזירה הלבנונית הופכת למרכיב מרכזי במשוואה, כך מתרחקת האפשרות להסכם מהיר .
המשא ומתן כבר אינו עוסק רק בסוגיות גרעין, סנקציות או ביטחון ימי, אלא גם במאבקי ההשפעה האזוריים בין ישראל, איראן וחזבאללה.
להערכת גורמים מדיניים בכירים,לבנון הפכה בחודשים האחרונים מאחת מזירות העימות המשניות במזרח התיכון לאחד הגורמים המשפיעים ביותר על עתיד היחסים בין ארה"ב לאיראן. כל הסלמה בגבול הצפון עלולה לטרפד התקדמות מדינית, וכל ניסיון לקדם הסכם עם טהראן מחייב התייחסות גם למתרחש בביירות.
לדבריהם, הדרך להסכם בין וושינגטון לטהראן אינה עוברת כיום רק דרך חדרי המשא ומתן, אלא גם דרך שדות הקרב והמאבק הפוליטי בלבנון. ככל שהקשר בין הזירות יעמיק, כך יתקשה ממשל טראמפ להפריד בין היעד הדיפלומטי שהוא מבקש להשיג לבין המציאות הביטחונית המורכבת שמעצבת את המזרח התיכון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
