התקרית בסוף השבוע בלבנון שבמהלכה נהרגו 2 קצינים וחייל בצבא לבנון מירי של צה"ל מגבירה את המתיחות בצמרת הלבנונית בעוד נשיא לבנון ג'וזף עון גינה את התקרית וכינה אותה במילים "פעולה תוקפנית וברברית", מיהר יו"ר הפרלמנט נביה ברי, המייצג גם את האינטרסים של חזבאללה,לטעון כי אין מדובר בטעות אלא בפשע מכוון.
הקבינט הביטחוני בישראל לא אישר את ההסכם בין לבנון לישראל שהושג בשבוע שעבר בשיחות בוושינגטון, בגלל התנגדות חזבאללה, בירושלים ממתינים כעת שארה"ב תפעיל לחץ מדיני כדי שחזבאללה ייתן את הסכמתו, אם זה יקרה, אומרים גורמים מדיניים, ההסכם יובא לאישור הקבינט.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההסכם שהושג בין לבנון לישראל בחסות אמריקנית חשף לעיני כל את הקרע הפוליטי בצמרת השלטון הלבנונית. בעוד נשיא לבנון ג'וזף עון וראש הממשלה נוואף סלאם תמכו במהלך ואף תקפו את איראן ואת חזבאללה, יו"ר הפרלמנט נביה ברי, שהינו ראש תנועת אמל השיעית ומייצג גם את האינטרסים של חזבאללה, יצא נגד ההסכם בחריפות והצטרף למעשה למחנה המתנגדים לו.
בריאיון לרשת CNN בסוף השבוע האחרון, תקף הנשיא ג'וזף עון באופן ישיר את איראן והאשים אותה בניצול לבנון לצורך קידום האינטרסים שלה מול ארצות הברית.
הנשיא הלבנוני קרא למשמרות המהפכה להבין כי לבנון היא מדינה עצמאית ואינה כפופה לאיראן. לדבריו, תושבי לבנון משלמים בחייהם ובבתיהם את מחיר החשבונות האזוריים של טהראן, והוא האשים את איראן בשימוש בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן עם וושינגטון.
במקביל הוא שיגר מסר גם למזכ"ל חזבאללה, השייח' נעים קאסם, וטען כי העם הלבנוני אינו רכושו של חזבאללה וכי הציבור בלבנון מאס במלחמה המתמשכת בין הארגון לישראל.
גם ראש הממשלה נוואף סלאם אימץ קו דומה. הוא טען בתקשורת הלבנונית כי דרום לבנון ותושביה משלמים שוב את מחירו של עימות שלא בחרו בו, וקרא לאיראן להפסיק להתייחס לדרום לבנון כאל כלי לשיפור עמדותיה במשא ומתן עם ארצות הברית.
לדבריו, לבנון אינה "תיבת דואר" להעברת מסרים אזוריים ואינה יכולה לשמש זירת מלחמה עבור גורמים אחרים.
מנגד, יו"ר הפרלמנט נביה ברי הביע התנגדות חריפה להסכם, שעות ספורות לאחר שמזכ"ל חזבאללה נעים קאסם דחה את תוצאות המגעים שכינה "משפילים ומבישים ללבנון".
ברי הגדיר את ההסכם כ"הסכם היברידי" וטען כי הוא נוסח באופן המשרת את האינטרסים הישראליים. לדבריו, במקום לכלול הפסקת אש מלאה וללא תנאים, ההסכם מטיל מגבלות חד-צדדיות על חזבאללה ודורש את פינוי אנשיו מדרום לליטאני.
הוא מתח ביקורת גם על רעיון הקמת "איזורי הפיילוט" שנכלל בהסכם, וטען כי במקום לחייב את ישראל בנסיגה מהשטחים שתפסה, ההסכם מעביר את דרום לבנון למעמד של אזור מבחן ביטחוני.
עם זאת, ברי הדגיש כי הוא מוכן לתמוך במתווה שיכלול שני עקרונות בסיסיים: הפסקת אש מלאה וללא תנאים, ונסיגה מקבילה של ישראל מהשטחים שכבשה לצד נסיגת חזבאללה מדרום לליטאני.
לדבריו, יתר סעיפי ההסכם "בלתי צודקים ואינם ראויים להתייחסות".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ההתבטאויות האחרונות ממחישות כי מאחורי ההסכם עם ישראל מסתתר מאבק פוליטי חריף בתוך לבנון עצמה. בעוד הנשיא עון וראש הממשלה סלאם מבקשים לקדם הסדר ביטחוני בחסות אמריקנית ולהרחיק את לבנון מההשפעה האיראנית, נביה ברי וחזבאללה רואים בהסכם ניסיון לכפות על לבנון ויתורים ביטחוניים ומדיניים ללא תמורה ממשית מצד ישראל.
כתוצאה מכך, ההסכם אינו ניצב רק בפני מבחן היישום בשטח, אלא גם בפני מבחן פוליטי פנימי קשה, שעשוי לקבוע האם יצליח להתקיים לאורך זמן או יהפוך לפרק נוסף בשורת הסדרים שלא האריכו ימים בזירה הלבנונית.
פרשנים בלבנון אומרים כי הבעיה המרכזית בהסכם אינה רק תוכנו הביטחוני, אלא גם השפעתו הפנימית על לבנון. לדבריהם,ההסכם מעמיק את הפילוג הפוליטי והעדתי במדינה, משום שהוא נתפס בעיני חלקים מהציבור כוויתור חד צדדי שאינו מבטיח תמורה ממשית ללבנון.
עוד מציינים חלק מהפרשנים בלבנון כי מאז סתיו 2024 לבנון מוצאת את עצמה שוב ושוב במצב פרדוקסלי, היא חותמת על הסכמי הפסקת אש שאינם מביאים להפסקת האש בפועל, ומדגישה את ריבונות המדינה, אך בפועל הולכת ומאבדת שליטה על גורלה. במקום מדינה ריבונית המכתיבה את תנאיה, היא הופכת, ל"מדינה תחת ניסוי", שתפקידה להוכיח את יכולתה לעמוד בדרישות המערכת הבינלאומית לפני שתזכה למימוש זכויותיה שלה.
גורמים מדיניים אומרים כי ארה"ב מנסה למנוע את ההתדרדות בלבנון באמצעות תיווך מדיני וצבאי בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון, אך ממשלת לבנון אינה יכולה לספק את הסחורה ואיראן וחזבאללה מטילים וטו על ההסכם שהושג, לכן יהיה זה בלתי אפשרי ליישמו.
ההערכה בירושלים היא כי ארה"ב תמשיך לנסות ולנהל את המשבר אך אין בידיה דרכים יעילות לטפל בסירוב של חזבאללה לתנאי ההסכם,
נראה שחזבאללה ממתין לתוצאות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בתקווה שהסכם ביניהן יכפה על ישראל נסיגה מלאה מדרום לבנון.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
