המערכת הפוליטית בלבנון עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, בניסיון להבין האם המדינה נכללת במסגרת ההסכם המתגבש בין שתי היריבות.
למרות שורה של הדלפות והצהרות מצד גורמים איראניים, עדיין לא ברור מהו בדיוק ה"סעיף הלבנוני" בהסכם, ואם אכן יוביל לסיום הלחימה בדרום לבנון ולנסיגה ישראלית מהשטחים שבהם היא מחזיקה.
פרשנים בלבנון אומרים כי עד כה לא פורסמו פרטים רשמיים באשר למעמדה של לבנון בהבנות המתגבשות בין וושינגטון לטהראן. עם זאת, עצם ההתייחסות הפומבית של בכירים איראנים לסוגיה מעידה כי לבנון אינה נעדרת מהשיחות וכי עתידה הביטחוני והפוליטי קשור באופן הדוק להסדר האזורי הרחב שמנסים שני הצדדים לגבש.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י הצהיר ב-12 ביוני כי מזכר ההבנות המתגבש יוביל לסיום המלחמה בלבנון ולנסיגת ישראל מדרום המדינה. לדבריו, סוגיית לבנון תופיע במפורש במסמך ההבנות, וכי סיום המלחמה אמור לחול על כל החזיתות באזור. עוד הדגיש כי איראן לא תנטוש את חזבאללה וכי המשך המשא ומתן מותנה ביישום התחייבויות הצד השני במהלך 60 הימים הראשונים שלאחר החתימה.
לדברי פרשנים בלבנון,הצהרות אלה התקבלו באופטימיות יחסית בקרב חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית.
גורמים בשני הארגונים האלה מעריכים כי איראן לא תחתום על הסכם שיאפשר לישראל להמשיך להחזיק בשטחים לבנוניים או לשמר לעצמה חופש פעולה צבאי בלתי מוגבל בלבנון. מבחינתם, אם אכן ייחתם הסכם, הוא חייב לכלול ערבויות ברורות להפסקת הלחימה ולנסיגה ישראלית.
אולם במוקדי הכוח הרשמיים בביירות התמונה שונה לחלוטין. על פי פרשנים לבנוניים, בסביבתו של הנשיא ג'וזף עאון שוררת זהירות רבה, וישנם ספקות באשר למידת מחויבותה של איראן לאינטרסים הלבנוניים.
גורמים המקורבים לנשיא מדגישים כי כל הסדר עתידי חייב להתבצע באמצעות המדינה הלבנונית ומוסדותיה, ולא באמצעות הסכמות אזוריות שבהן לבנון אינה שותפה ישירה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מאחורי העמדה הזו מסתתר ויכוח עמוק יותר על עתידה של לבנון ועל מעמדו של חזבאללה. סעודיה ממשיכה לקדם את הדרישה לקשור כל הסדר בדרום לבנון לפירוק חזבאללה מנשקו.
השליח הסעודי יזיד בן פרחאן חזר באחרונה על המסר כי כל הסכם יציב חייב לכלול החלטה אזורית ובינלאומית שתסיים את קיומו של הכוח הצבאי העצמאי של חזבאללה.
מנגד, חזבאללה מתעקש כי נשקו הוא הערובה היחידה להגנה על לבנון מפני ישראל. גם יו"ר הפרלמנט נביה ברי ממשיך להמר על שילוב של לחץ אמריקני על ישראל, תמיכה ערבית והשפעה איראנית כדי להביא להפסקת הלחימה. עם זאת, הוא חושש כי גם אם יושגו הבנות, ישראל תמשיך לדרוש לעצמה חופש פעולה ביטחוני, כפי שעשתה לאחר הסכמים קודמים.
להערכת גורמים ביטחוניים, הדיון סביב לבנון משקף למעשה מאבק רחב יותר המתנהל סביב מזכר ההבנות האמריקני-איראני כולו.
מבחינת איראן, לבנון היא חלק בלתי נפרד ממערך ההשפעה האזורי שלה, לצד עיראק, סוריה ותימן. מבחינת ארה"ב ובעלות בריתה, כל הסדר ארוך טווח מחייב צמצום השפעתה של טהראן בזירה הלבנונית והגבלת כוחו של חזבאללה.
לכן, השאלה האמיתית אינה רק האם לבנון כלולה בהסכם, אלא באיזה אופן היא כלולה בו. האם מדובר בהסכם שיוביל להפסקת אש ונסיגה ישראלית בלבד, או בהסדר רחב יותר שיכלול גם שינוי במאזן הכוחות הפנימי בלבנון ובמעמדו של חזבאללה.
בינתיים, הנשיא ג'וזף עאון ממשיך בהכנות לביקורו המתוכנן בוושינגטון ב-22 ביוני, ביקור שעשוי לספק רמזים חשובים לגבי הכיוון שאליו צועד ההסדר האזורי. עד אז, לבנון נותרת במצב של המתנה דרוכה, כאשר גורלה עשוי להיקבע לא רק בביירות או בירושלים, אלא גם בשולחן המשא ומתן בין וושינגטון לטהראן.
גורמים מדיניים מעריכים כי גם אם ייחתם הסכם בין ארה"ב לאיראן היום או בימים הקרובים, פרטי הסעיף הלבנוני יהיו אחד הנושאים הרגישים והמורכבים ביותר ליישום. הסיבה לכך היא שהסוגיה הלבנונית נוגעת ישירות לעימות בין ישראל לחזבאללה, למעמדה האזורי של איראן, לאינטרסים הסעודיים ולמדיניות האמריקנית במזרח התיכון. משום כך, לבנון ממשיכה להמתין לפרסום פרטי ההסכם הסופי.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי המלחמה בין ישראל לחיזבאללה לא צפויה להסתיים בעתיד הקרוב, גם אם ארה"ב ואיראן יגיעו למזכר הבנות.
ישראל לא צפויה לסגת מהשטחים שכבשה בדרום לבנון לפני שתשתכנע כי גבולה הצפוני בטוח.
מנגד, גם לחיזבאללה אין יכולת לכפות על ישראל לוותר על יעדיה, ולכן שני הצדדים תקועים במלחמת התשה ממושכת.
להערכת הגורמים הביטחוניים,לבנון לכודה בין שלושה גורמים מרכזיים: החששות הביטחוניים של ישראל, כוחו הצבאי של חיזבאללה והאסטרטגיה האזורית של איראן. כל עוד שלושת הגורמים הללו אינם זוכים למענה במסגרת הסדר מדיני רחב, המלחמה צפויה להימשך, גם אם ייחתם הסכם כלשהו בין וושינגטון לטהראן.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
