נושא פירוק ארגון חזבאללה מנשקו הוא אחד הנושאים החשובים והמרכזיים שממשל טראמפ דורש מההנהגה הלבנונית החדשה בראשותו של הנשיא ג'וזף עון.
הנשיא הלבנוני ביקר שלשום בקטאר והעניק ראיון בלעדי לעיתון "אלערבי אלג'דיד" שבו הוא נשאל על סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו.
הנשיא עון אמר בראיון כי הוא התחייב בנאום ההשבעה שלו כנשיא לרכז את כל הנשק בידי מדינת לבנון,"ההחלטה התקבלה, וכעת נותר רק לדון באופן הביצוע,זה טבעי שהאמריקנים דורשים להאיץ את המאמצים לריכוז הנשק בידי המדינה, אך מנגד, תשובתי להם היא: אם אתם באמת רוצים בכך – הפעילו לחץ על ישראל לסגת מחמש הנקודות שעדיין מוחזקות על ידה בדרום לבנון, להשיב את האסירים הלבנונים שברשותה, להפסיק את ההפרות על אדמת לבנון, ולפעול לקביעת הגבול היבשתי(עם ישראל) בהתאם להסכם שביתת הנשק משנת 1949".
הוא טען כי האמריקנים לא הציגו שום תוכנית לאיסוף הנשק מידי חזבאללה והשאירו את הנושא לטיפול ממשלת לבנון.
הוא גם טען כי " חיזבאללה הפגין גמישות – במיוחד ביישום החלטה 1701 מדרום לליטני. צבא לבנון מבצע את משימותיו ללא שום התנגדות, ולא נרשמו תקריות מול חיזבאללה. בימים האחרונים, הצבא סגר מנהרות של חיזבאללה, החרים והשמיד מחסני תחמושת ובית חולים תת-קרקעי, וכן סגר מנהרות הרוסות בכפר יַחְ'מוּר, שנמצא צפונית לליטני.
גם באזורי הרמל ונַבּי שִיתּ מתבצעות פעולות דומות, אך בעדיפות עומדת עדיין מניעת הסלמה בדרום.
הצבא מבצע עבודה עצומה ביחס לאמצעים המוגבלים שברשותו – הן לוגיסטית והן מבחינת כוח אדם. אסור לשכוח שבדרום יש הרים ועמקים, והדבר דורש זמן רב לצורכי סריקות ופריסה. עם זאת, קיימת תיקייה מלאה מתועדת בתמונות, מיקומים גיאוגרפיים, תאריכים ומספרים של כל הישגי הצבא – בהתאם להחלטה 1701 ובמסגרת התחייבויות לבנון מאז כניסת הפסקת האש לתוקפה ב-27 בנובמבר האחרון".
הנשיא עון אמר כי הוא מקיים קשר ישיר עם ארגון חזבאללה,"אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד, ושואפים לסיים את הנושא בהקדם האפשרי, כפי שאמרתי – ההחלטה התקבלה, ועתה נותר לקיים דיאלוג על אופן היישום, באמצעות שיח דו-צדדי בין נשיאות לבנון לבין חיזבאללה בעניין זה. אנו מקווים שתהליך פירוק חיזבאללה מנשקו, או ריכוז הנשק בידי המדינה, יתבצע בשנת 2025 – זהו היעד שאני שואף אליו."
הוא הוסיף כי קיימת אפשרות שלוחמי חזבאללה ייקלטו בצבא לבנון כחלק מפירוק הארגון מנשקו.
"לגבי לוחמי חיזבאללה – בסופו של דבר, הם לבנונים. אם הם ירצו להצטרף לצבא, הם יוכלו להשתתף במה שנקרא "קורסי קליטה", כפי שעשו בעבר לוחמים מהמפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית וממפלגת "הכוחות הלבנוניים" לאחר סיום מלחמת האזרחים בלבנון ב-1990. הם יכולים להגיש בקשה להצטרף לצבא, והבקשות יאושרו אם יעמדו בתנאים – לימודיים, רפואיים, גיל וכדומה. הכללים שתקפים לכלל האזרחים הלבנונים יחולו גם על צעירי חיזבאללה.
לא קיימנו איתם שיח בנושא זה עדיין, אך זו התפיסה שלנו".
האתר "אלח'ליג' און ליין "מדווח שהצבא הלבנוני השתלט על מרבית האתרים הצבאיים של חיזבאללה מדרום לנהר הליטאני וכי מתעוררת תקווה לשינוי משמעותי שמצפים לו אזרחי לבנון, שסבלו רבות מהעימותים בין חיזבאללה לישראל."
על פי דיווח של סוכנות הידיעות "פרנס פרס" ב- 12 באפריל, שציטטה מקור המקורב לחיזבאללה, רוב האתרים הצבאיים של הארגון בדרום הליטאני עברו לשליטת הצבא הלבנוני.
המקור ציין שמתוך 265 נקודות צבאיות שזוהו, כ-190 מהן – מעל 70% – הועברו לשליטת צבא לבנון.
מקור ביטחוני לבנוני אישר לסוכנות "רויטרס" כי הצבא פירק בפועל את מרבית האתרים בשיתוף עם כוח יוניפי"ל, וכרגע נמשכת העבודה להשלמת ההשתלטות המלאה.
הפריסה החדשה מחזירה למוקד את התחייבויות לבנון במסגרת החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה לאחר מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, ואוסרת במפורש על נוכחות מזוינת של חיזבאללה מדרום לליטאני, תוך דרישה להצבת הצבא הלבנוני שם בשיתוף פעולה עם כוחות יוניפ"יל.
סגנית שליח ארה"ב למזרח התיכון, מורגן אורטגוס, הדגישה לאחרונה שוושינגטון ממשיכה ללחוץ על ממשלת לבנון "ליישם את הפסקת האש, ולפרק את חיזבאללה ואת כל המיליציות החמושות מנשקן".
הדברים נאמרים כחלק מאסטרטגיה אמריקנית ארוכת טווח, שמטרתה לחזק את שלטון המדינה הלבנונית ולאפשר לה להשליט את מרותה הביטחונית והצבאית בכל שטחיה – בייחוד לנוכח המתיחות הגוברת בגבול הדרומי עם ישראל, והחשש שסוגיית הנשק שבידי חיזבאללה תערער את האיזון הפנימי והאזורי השברירי.
גורמים אמריקנים אומרים כי ההישג של הצבא הלבנוני עשוי לבשר על קידום עקרון "ריכוז הנשק בידי המדינה", אחת הסוגיות המורכבות ביותר בלבנון, שבה חיזבאללה מחזיק בארסנל צבאי עצום שאינו כפוף לשלטון המרכזי.
פרשנים לבנוניים אומרים כי ככל שהצבא ממשיך להרחיב את שליטתו על אתרים של חיזבאללה, מתחדשת התקווה להשבת האמון במוסדות המדינה, וחיזוק שיתוף הפעולה בין כוחות הביטחון , במיוחד על רקע האכזבה הציבורית מהיעדר יכולת ממשית של המדינה להשליט חוק וסדר באזורים הנשלטים על ידי גורמים פוליטיים ועדתיים.
בשטח, עדיין קיימת האפשרות לעימות מחודש בין חיזבאללה לישראל או להתלקחות פנים לבנונית, גורמים שעלולים לעכב את המהלך.
הפרשן הפוליטי הלבנוני עימאד א-שדיאק, אומר כי אחזקת הנשק בידי חיזבאללה אינה משרתת עוד לא את לבנון ולא את איראן, והפכה לנטל. לדבריו, מדובר בקלף מיקוח אזורי שאיבד מחשיבותו בעקבות שינוי במאזן הכוחות.
לדבריו, הצבא הלבנוני פועל בשקט ובשטח, והצליח להיכנס לכל האזורים מדרום הליטאני. הוא החרים מספר מחסני נשק של חיזבאללה, והחל להשמיד תחמושת שנתפסה, במסגרת הסכם שמחייב את חיסול התחמושת מבלי לשמור אותה ברשות הצבא.
על פי ההסכם עליו חתמה הממשלה ואשר אושר על ידי חיזבאללה, מסירת הנשק תחל מהדרום ותתקדם צפונה.
מה שקורה כעת בדרום אינו יישום מאוחר של ההסכם – אלא שלב חדש שהחל בפועל.
המשך אחיזת חיזבאללה בנשק בצפון מעיד על כוונה זמנית להמתין לשינוי נסיבות, ולנסות לשוב לשליטה בעתיד – מגמה שזוכה להתנגדות נרחבת בציבור הלבנוני, למעט בקרב תומכי חיזבאללה שרואים בכך "השפלה".
נפילת המשטר הסורי של בשאר אסד, שליטת המדינה על שדה התעופה ונמל ביירות, והפיקוח האמריקאי על מתקנים מרכזיים – כל אלה הפכו את הברחת הנשק לבלתי אפשרית כמעט.
חיזבאללה מבודד בתוך המדינה, ואינו מסוגל עוד לנוע או להעביר נשק לדרום לבנון , דבר שפוגע משמעותית בכושר ההרתעה שלו.עם הזמן, הנשק שבידיו יהפוך לבלוי ולא שמיש.
גורמים ביטחוניים בישראל מעריכים כי גוברים הסיכויים לפירוק חיזבאללה מנשקו לאור הלחצים האמריקניים הגוברים על ההנהגה הלבנונית החדשה ולאחר המכות הקשות שספג הארגון במלחמתו האחרונה עם ישראל.
להערכתם, תוצאות השיחות על תוכנית הגרעין האיראנית, שהחלו ביום שבת שעבר בין איראן לארצות הברית, עשויות להשפיע באופן משמעותי על עתידו של ארסנל הנשק של חיזבאללה , אשר טרם המלחמה האחרונה היה גדול מזה של צבא לבנון
אולם, אומרים הגורמים הביטחוניים, איראן היא זו שתקבע כיצד ינהג חזבאללה, בינתיים חזבאללה, בהוראת איראן, מנסה להרוויח זמן ומוכן למסור רק חלק מארסנל הנשק שלו בדרום לבנון.
במקביל, הוא מנסה לשקם את התשתית הצבאית שלו באזורים שמצפון לליטאני, בביירות ובבקאע.
להערכתם, התרחיש הסביר ביותר הוא שחיזבאללה יסכים למסור חלק מהנשק הכבד שברשותו לצבא, תוך הדגשה כי אינו אחראי לנשק שבידי אזרחים התומכים בו אך אינם חברים רשמיים בארגון.
בהיעדר אור ירוק מצד האיראנים, קשה להאמין שחיזבאללה יסכים מרצונו למסור את נשקו לצבא, גם אם יוצע לו להקים גדוד עצמאי בתוך הצבא הלבנוני.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
